פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הנושא העיקרי בספר יחזקאל פרק מד הוא זכויות הכניסה למקדש וחלוקת-התפקידים החדשה לשלושת חלקי עם ישראל: ישראלים, לויים ובעיקר כהנים.

פסוקים 1-4: ה' נכנס אל המקדשעריכה

הפרקים הקודמים תיארו בפירוט את בית המקדש העתידי, על כל חלקיו, לשכותיו ושעריו.   כמו בימי המשכן (ויקרא י), אחרי בניית המקדש, ה' נכנס לשכון בו.

בתחילת הפרק שלנו, ה' מראה ליחזקאל שהשער המזרחי סגור, ואומר לו שהוא יישאר סגור כי זה השער שה' ייכנס בו אל בית המקדש בעתיד. סגירת השער מסמלת את הקשר המחודש בין ה' לעם ישראל (כמו סגירת הדלת בחדר הייחוד אחרי החופה).

פסוקים 5-8: תוכחה על הכנסת ערלים למקדשעריכה

בהמשך, ה' אומר ליחקאל שישים לב למשמעות נוספת של סגירת השער: המשמעות היא שיש אנשים שאינם ראויים להיכנס למקדש. צריך להוציא אותם מהמקדש ולנעול אחריהם את הדלת (מלבי"ם על פסוק ה) .

האנשים האלה נקראים כאן "בְּנֵי נֵכָר עַרְלֵי לֵב וְעַרְלֵי בָשָׂר"; לפי המפרשים, הכוונה לאנשים מבני-ישראל שעבדו אלהי-נכר ו"נתנכרו מעשיהם לאביהם שבשמיים" (רש"י על פסוק ז) .

פסוקים 9-14: הרחקה מהמקדש לצמיתותעריכה

בתורה, הזכות להתקרב למקדש משתנה בין ישראלים, לויים וכהנים.   לפי נבואת יחזקאל, כל האנשים שעבדו עבודה זרה יורחקו מהמקדש, אולם גם ההרחקה תהיה תלויה בשבט:

  • הישראלים שעבדו אלילים - לא יוכלו להיכנס למקדש כלל: "כֹּה אָמַר ד' ה': כָּל בֶּן נֵכָר עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר לֹא יָבוֹא אֶל מִקְדָּשִׁי, לְכָל בֶּן נֵכָר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (פסוק ט, מלבי"ם) .
  • הלויים שעבדו אלילים - יוכלו להיכנס למקדש, אבל לא יוכלו לבצע את תפקידם המקורי - להיות שוערים ומשוררים; במקום להיות שוערים הם יהיו משרתים של השוערים, ובמקום לשיר על הקרבנות הם יעסקו בשחיטת הקרבנות והפשטתם, עבודות המותרות לזרים: "כִּי אִם הַלְוִיִּם אֲשֶׁר רָחֲקוּ מֵעָלַי בִּתְעוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר תָּעוּ מֵעָלַי אַחֲרֵי גִּלּוּלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ עֲו‍ֹנָם.   וְהָיוּ בְמִקְדָּשִׁי מְשָׁרְתִים פְּקֻדּוֹת אֶל שַׁעֲרֵי הַבַּיִת וּמְשָׁרְתִים אֶת הַבָּיִת הֵמָּה יִשְׁחֲטוּ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַזֶּבַח לָעָם וְהֵמָּה יַעַמְדוּ לִפְנֵיהֶם לְשָׁרְתָם.   יַעַן אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ אוֹתָם לִפְנֵי גִלּוּלֵיהֶם וְהָיוּ לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִכְשׁוֹל עָו‍ֹן עַל כֵּן נָשָׂאתִי יָדִי עֲלֵיהֶם נְאֻם ד' ה' וְנָשְׂאוּ עֲו‍ֹנָם." (פסוקים 10-12, מלבי"ם) .
  • הכהנים שעבדו אלילים - לא יוכלו לעבוד בעבודות הכהונה, אלא יעסקו בעבודות שהיו במקור של לויים - שמירת הבית, וכן שטיפת רצפות והדחת כלים: "וְלֹא יִגְּשׁוּ אֵלַי לְכַהֵן לִי וְלָגֶשֶׁת עַל כָּל קָדָשַׁי אֶל קָדְשֵׁי הַקְּדָשִׁים וְנָשְׂאוּ כְּלִמָּתָם וְתוֹעֲבוֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ. וְנָתַתִּי אוֹתָם שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַבָּיִת לְכֹל עֲבֹדָתוֹ וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה בּוֹ" (פסוקים 13-14, מלבי"ם) .

ניתן להבין את החוקים החדשים הללו בשתי דרכים:

1. ייתכן שהם מתייחסים רק לאנשים שעבדו עבודה זרה בפועל, ולכן הם מתייחסים רק לאותו דור שעבד אלילים (כך נראה מדברי רש"י ומלבי"ם) .

2. וייתכן שיש כאן שינוי לדורות: כל הקבוצות שעבדו אלילים, יורחקו לצמיתות מהמקדש גם בדורות הבאים (כך נראה מפירוש דעת מקרא) . לכאורה זה סותר את העיקרון, שנזכר בספר יחזקאל עצמו, יחזקאל יח כ: "בֵּן לֹא יִשָּׂא בעון הָאָב וְאָב לֹא יִשָּׂא בעון הַבֵּן, צִדְקַת הַצַּדִּיק עָלָיו תִּהְיֶה וְרִשְׁעַת רשע[הָרָשָׁע] עָלָיו תִּהְיֶה". אולם, מלכתחילה כל מעמדם של הלויים נבע מכך שהם התנגדו לעבודה זרה בחטא העגל (ראו דברים י) , וכשגם הם עצמם עבדו עבודה זרה, הם איבדו את מעמדם המיוחד.

פסוקים 15-27: בני צדוק - הכהנים החדשיםעריכה

בתורה יש רק שלוש דרגות: ישראלים, לויים, וכהנים. יחזקאל קובע שבעתיד תהיה דרגה רביעית, חדשה: בני צדוק. בני צדוק הם משפחה אחת של כהנים, שלא עבדו אלילים. כמו שהלויים זכו בתפקיד נכבד בגלל שלא עבדו אלילים בחטא העגל, כך גם הכהנים בני צדוק יזכו בתפקיד נכבד בגלל שלא עבדו אלילים בימי בית ראשון: "וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק, אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי, הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי לְשָׁרְתֵנִי, וְעָמְדוּ לְפָנַי לְהַקְרִיב לִי חֵלֶב וָדָם נְאֻם ד, ה'. הֵמָּה יָבֹאוּ אֶל מִקְדָּשִׁי, וְהֵמָּה יִקְרְבוּ אֶל שֻׁלְחָנִי לְשָׁרְתֵנִי, וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי" (פסוקים 15-16) .

בהמשך הפרק מתוארים חוקים חדשים, המקבילים לחוקי הכהונה שבתורה (ויקרא כא-כב) , אבל גם שונים מהם במקצת, ומתקרבים מעט לדיני הכהן הגדול. יש כאן משפחה חדשה, שהיא קדושה יותר מהקודמות ולכן גם דיני הקדושה שלה חמורים יותר.

פסוקים 28-31: נחלת הכהניםעריכה

הקטע האחרון בפרק מקשר אותו לפרק הבא, המדבר על חלוקת נחלות. הוא קובע, שהעבודה במקדש תהיה נחלתם של בני צדוק: "וְהָיְתָה לָהֶם לְנַחֲלָה, אֲנִי נַחֲלָתָם; וַאֲחֻזָּה לֹא תִתְּנוּ לָהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, אֲנִי אֲחֻזָּתָם.  הַמִּנְחָה וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם הֵמָּה יֹאכְלוּם וְכָל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לָהֶם יִהְיֶה.  וְרֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל וְכָל תְּרוּמַת כֹּל מִכֹּל תְּרוּמוֹתֵיכֶם לַכֹּהֲנִים יִהְיֶה וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ.  כָּל נְבֵלָה וּטְרֵפָה מִן הָעוֹף וּמִן הַבְּהֵמָה לֹא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים."

בתורה נאמרו פסוקים דומים על הכהנים, (במדבר יח כ): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"ועל הלויים,  (דברים יח ב): "וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו ה' הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לּוֹ".

אולם בעתיד, לפי חזון יחזקאל, הכהנים והלויים יירדו ממעמדם, ורק בני צדוק ישמשו בכהונה. לכן, בני צדוק לא יקבלו אחוזה בארץ ישראל אלא יקדישו את חייהם לעבודת ה'.

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2015-04-14.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yxzqel/yx-44