ביאור:מא-להות למנהיגות אנושית

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרשת "וָאֵרָא": מאלוהות למנהיגות אנושית / מוטי לקסמן

"היה עלי לשנן תשובה שמקורה בעיקרי האמונה לשאלה "מה זה אלוהים?": "אלוהים הוא אל עליון, הקיים כשלעצמו, והוא אינסופי וכליל שלמות." כותבת קארן ארמסטרונג כאשר היא מספרת על אלוהים כפי שנתפס בילדותה (1). אבל, בהמשך הספר היא מבהירה: "ספר זה אינו היסטוריה של מציאות האלוהים, שלא תתואר במילים, שהיא מעבר לזמן ולתמורה, כי אם היסטוריה של האופן שבו גברים ונשים תפסו אותו" (2).

אמירה זו נושאת הגיון רב, כי אם אלוהים נתפס כאינסופי וככליל השלמות איך יכול אדם סופי ומוגבל לומר משהו משמעותי על אלוהים?

אבל, כמו ארמסטרונג, אפשר להציג איך נתפס אלוהים בכתובים שונים.

פרשת השבוע, פרשת "וָאֵרָא", מזמנת לנו הזדמנות כזו.

זו פרשה סוערת מאוד, בה מַטֵּה הופך לְתַנִּין, תַנִּין בולע תַנִּינִם, וַיֵּהָפְכוּ כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְדָם, הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה כָּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם, וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד, בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד, שְׁחִין אֲבַעְבֻּעֹת פֹּרֵחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, בָּרָד כָּבֵד מְאֹד.

דם, צפרדע, כנים, עָרֹב, דֶּבֶר, שחין, ברד כל אלה הנן שבע המכות הראשונות שמצריים הוכתה בהן.

אבל לא במכות מצריים נעסוק הפעם, אלא בדמותו של אלוהים כפי שהיא עולה בפרשה זו.

ואמנם, אלוהים הוא גיבור המתואר כאן. הפרשה נפתחת בדברי אלוהים, הוא האומר מה לומר, הוא המביא את המכות, משה בבחינת המוציא לפועל. אלוהים יוזם, מתווה דרך פעולה כמו בבריאת העולם, וכאן פועל אלוהים בבריאת עם.

איך נתפס אלוהים בתהליך זה?

בפתיחת הפרשה הצהרה:"וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי, וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" (שמות ו, ג). בהצהרה זו יש מן ההודעה על חידוש. "לא נכרתי להם במידת אמיתות שלי שעליה נקרא שמי ה' נאמן לאמת דברי, שהרי הבטחתים ולא קיימתי" (רש"י על אתר). "[האבות] לא ידעו שהוא השם המיוחד לאלוהי האמת הנגלה עליהם" (3).

המספר המקראי מניח, כנראה, שהנסיבות הן מיוחדות, ושנות ממה שהיו בעבר ולכן, גם תפיסת אלוהים משתנה.

חידוש, אבל נקודת המוצא היא העבר: "וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ" (שם, ד). הזכרת העבר משקפת את האמונה שאלוהים נאמן לדבריו ומה שחשוב יותר: אלוהים אחראי להגשים את הבטחותיו.

בהמשך נוסף לאלוהים עוד אפיון, אלוהים קשוב לצרכי עמו: "וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי" (שם, ה). אלוהים נחלץ לעזור לבני ישראל שאבדו כל תקווה.

אלוהים, אינו משתתף פסיבי בצער של בני ישראל, הוא מודיע שיפעל והוא מפרט את אשר יעשה: אלוהים ישחרר אותם ממצב העבדות ויביאם לארץ המובטחת. יותר מכך, אלוהים מציג יחסי ישראל-אלוהים כיחסים הדדיים: "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים"! (4). בשלב זה אין הכתוב מפרש מה טיבה של ההדדיות הזו, אבל ההדדיות מובטחת ובשלב זה אין דרישה מבני-ישראל לעשות דבר-מה למימוש ההדדיות ביחסי בני-ישאל עם אלוהים.

יתר-על-כן, משה מעביר את המסר של אלוהים לבני ישראל: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות ו, ט1); אבל לבני ישראל אין כוח ויכולת להקשיב למסר מבטיח כזה: "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" (שמות ו, ט2).

האם אלוהים נסוג מתכניתו, למרות שבני ישראל אינם מגיבים, וכך מביעים אולי ספר במסר?

לא, אלוהים, מתחיל להפעיל את תכניתו למען שחרר את בני ישראל ממצרים: "בֹּא דַבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וִישַׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ" (שם, יא).

כך מתחיל תהליך שחרור בני ישראל מהעבדות, והנעתם לגיבוש לאומי.

ובכן, איזה דמות עולה מן המסופר בפרשת "וָאֵרָא"?

אלוהים מופיע באופן חדש, הוא ממלא אחר ברית שהתחייב לה בעבר. אלוהים ער למצב ולצרכי בני-ישראל, מפרט את תכניתו להצלה, מבטיח הגשמה, ומציג את מערכת יחסים הדדית. ומעל לכל, חוסר נכונותם של בני-ישראל להאמין, אינו מרתיע את אלוהים ממימוש התכנית.

היש דמות אלוהים מתאימה יותר למצב בו נמצאים בני-ישראל?

לטעמי, הדמות המתוארת מתאימה ביותר לנסיבות הדיכוי ועבודת הפרך. במצב כזה אין לאדם כוח, יכול או סבלנות להקשיב וגם לא להאמין להבטחות לעתיד הקרוב וודאי לא לרחוק.

מדיון זה אפשר להקיש לא רק על אלוהים אלא גם על תפקוד מנהיג ראוי לעם.

מנהיג ראוי הוא מנהיג שער ומבין את מצב המונהגים, עומד בהבטחותיו, פועל בממש ואינו מסתפק במלים של הבטחות. והעיקר אינו נרתע מלפעול למען העם, גם אם העם אינו מכיר טובה על כך.

אכן, מאפיוני אלוהים אפשר ללמוד גם על מנהיגות אנושית.

היש כאלה היום?

<><><><><>

הערות ומראה מקומות

(1) קארן ארמסטרונג, ההיסטוריה של אלוהים, ירושלים 2006, עמ' 15; ספר מומלץ לכל צמא תרבות ואמונה.

(2) שם, עמ' 18.

(3) עמוס חכם, ספר שמות, ירושלים תשנ"ה, עמ' פט.

(4) "לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם. וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'" (שמות, ו, ו–ח).

מקורותעריכה

על-פי מאמר של motinue שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-01-06.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0206_0