ביאור:מ"ג שמות טו טז
תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד עריכה
תפול עליהם. שב אל אדום ואל מואב. אע"פ שהזכיר למעלה כנען וכמהו בעמוד ענן ידבר עליהם. כאשר פירשתי. וישם דמי מלחמה בשלום שב אל אבנר לבדו. את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו וילדו. שב אל אשתו ואמהותיו. וכל זה בעבור עד יעבור עמך יי' שעברו עליהם לפני בואם אל ארץ כנען:
ואמר ר"א כי "תפול עליהם" שב אל פלשת אדום ומואב, לא אל כנען, וזהו שאמר עד יעבור עמך ה', כי עליהם עברו טרם בואם אל ארץ כנען, ולא נלחמו עמהם. ואם יצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה (במדבר כ כ), לבל יעברו בארצו, לא נלחם בהם, ולולא כי נפל עליהם אימתה ופחד היו חפצים להלחם בם משנאתם אותם.
תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך. יהי רצון ש"תפל עליהם אימתה ופחד", באופן שינוסו מפנינו מיראת זרועך, כענין "אנוסה מפני בני ישראל כי ה' נלחם" (לעיל יד, כה).
ומילת אימתה כמו אימה והתי"ו נוספת וכן (תהלים מד) קומה עזרתה לנו: וע"ד הקבלה אימתה אימת ה' המקבלת מפחד וכן התפלל משה שתהיה מדת הדין מתוחה כנגד אויביהם, והה"א האחרונה הזאת שבשם והיא השכינה שהיתה עם הארון וזהו שנאמר (שמואל א ד) וארון האלהים נלקחה, כי היה לו לומר נלקח אבל זה יורה דבקות השכינה עם הארון, ולכך מצינו שנקרא הארון בשם ה' הוא שכתוב (במדבר י) ובנחה יאמר שובה ה' ובנוח ה' כלומר בנסוע הארון ובנוח הארון יאמר קומה ה' שובה ה' ולא אמר קום שוב, ועוד כי מלת ובנחה בה"א מורה על נקבה כשהיא אחרונה בתיבה אמרה שמעה קראה גם השכינה בלשון נקבה כי תרגום (שמות לג) פני ילכו שכינתי תהך ולא תרגם יהך, והקבלה כך שהוא תהך בלשון נקבה והנה השכינה שהיא חתימת הבנין מקבלת כח ממדת הגבורה הנקראת פחד ולכך אמר תפול עליהם אימתה ופחד כלומר אימת שכינה המקבלת אצילות מפחד וזה מבואר:
תפול עליהם אימתה. (מכילתא) על הרחוקים: ופחד. על הקרובים כענין שנאמר (יהושע ב) כי שמענו את אשר הוביש וגו';
תפול עליהם אימתה ופחד. ע"ד הפשט אימתה על הקרובים ופחד על הרחוקים, כענין שכתוב (יהושע ב) כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם,
בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְקֹוָק עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ: עריכה
עד יעבר. עד יעבר. כתרגומו:
עד יעבור. שניהם עד יעבור את הירדן אל ארץ ישראל כפל אחד של עברת הירדן כעין ימינך ה'. לפי הפשט בגדול זרועך. כמו בזרוע גדלך וכן קדוש היכלך בתהלים. כמו היכל קדשך:
ואמר עד יעבור. פעמים כי סבבו את הר שעיר ימים רבים.
תפול וגו' עד וגו'. פסוק זה ושלאחריו ידבר כל אחד על ב' הכנסות לארץ אחת בימי משה ואחת בימי המשיח, ולזה אמר העניינים כפולים:
תפול עליהם. שב אל אדום ואל מואב. אע"פ שהזכיר למעלה כנען וכמהו בעמוד ענן ידבר עליהם. כאשר פירשתי. וישם דמי מלחמה בשלום שב אל אבנר לבדו. את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו וילדו. שב אל אשתו ואמהותיו. וכל זה בעבור עד יעבור עמך יי' שעברו עליהם לפני בואם אל ארץ כנען:
ואמר ר"א כי "תפול עליהם" שב אל פלשת אדום ומואב, לא אל כנען, וזהו שאמר עד יעבור עמך ה', כי עליהם עברו טרם בואם אל ארץ כנען, ולא נלחמו עמהם. ואם יצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה (במדבר כ כ), לבל יעברו בארצו, לא נלחם בהם, ולולא כי נפל עליהם אימתה ופחד היו חפצים להלחם בם משנאתם אותם.
עד יעבור עמך ה'. זו העברת נחלי ארנון עד יעבור עם זו קנית זו העברת הירדן כענין שכתוב (יהושע ג) וכבא נושאי הארון עד הירדן ורגלי הכהנים נושאי הארון נטבלו בקצה המים וגו' ויעמדו הכהנים נושאי הארון ברית ה' בחרבה בתוך הירדן כן תרגם אונקלוס ע"ה:
ידמו כאבן עד יעבר עמך ה'. וכן יהי רצון שלא יתקוממו נגדנו כאשר נעלה להלחם אתם עד אחר שנעבר הנהרות והם ארנון והירדן, כי אמנם במעבר הנהרות תקשה כל מלחמה, ונצטרך לנס גדול אשר אולי לא נהיה ראויים לו.
קנית. חבבת משאר אומות כחפץ הקנוי בדמים יקרים שחביב על האדם:
וטעם קנית. שהיו עבדים למצרים. ואתה קנית אותם להיותם לך לעבדים:
ובמדרש עם זו קנית ארבעה דברים נקראים קנין, ישראל שנאמר עם זו קנית, התורה שנאמר (משלי ח) ה' קנני ראשית דרכו, שמים וארץ שנאמר (בראשית יד) קונה שמים וארץ, בית המקדש שנאמר (תהלים עח) הר זה קנתה ימינו, יבאו ישראל שנקראו קנין ויקבלו התורה שנקראת קנין שבזכותה עומדים שמים וארץ שנקראים קנין ויבנו בית המקדש שנקרא קנין:
עם זו קנית. הזכיר למעלה עם זו גאלת מפני שמדבר בקריעת ים סוף עד שלא נתנה התורה וכאן שמזכיר העברת נחלי ארנון והעברת הירדן שכבר קבלו התורה אמר עם זו קנית לפי שנעשו קנינו של הקב"ה בתורה שנתן להם כבר: