ביאור:מ"ג שמות ז כח
וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים עריכה
ושרץ היאר. פועל יוצא. כמו ישרצו המים.
וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתֶךָ עריכה
ועלו. מן היאור:
וטעם ועלו. כי הנהר לעולם שפל מן העיר:
וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ: עריכה
בביתך. ואחר כך בבית עבדיך. הוא התחיל בעצה תחלה ויאמר אל עמו וממנו התחילה הפורענות (סוטה יא וש"ר):
ועלו ובאו בביתך וגו' ובבית עבדיך ובעמך. הרי הקדים עבדים לעם. ובתר הכי כתיב (פסוק כט) ובכה ובעמך ובכל עבדיך. והיינו טעמא דכשלקו בגופן, כדדרשינן (שמו"ר י, ו) מ"ובכה" שהיו מקרקרים בגופן, אז לקו הוא והעם תחלה, שהיו בעצה כדכתיב (לעיל א, ט) ויאמר אל עמו ואח"כ בעבדיהם. אבל כשעלו נכנסו תחלה בביתו ובבית עבדיו ואח"כ בעמו:
[מובא בפירושו לפרק ז' פסוק י"ז (ועיי"ש כל הפירוש)] ואומר אני להוסיף ביאור על דבריו, להכניס כל ג' מכות תחת סוג אחד, כי ג' מכות ראשונים באו לאמת מציאת הש"י, לפי שהמצרים אמרו שהיאור הוא אלהיהם אין עוד מלבדו, ע"כ עשה ה' שפטים באלהיהם להורות שיש גבוה מעל כל גבוה, וכן מסיק בב"ר (פט ד) הרשעים מתקיימים על אלהיהם שנאמר והנה עומד על היאור ש"מ שחשבוהו לאלהות, ע"כ נאמר במכת היאור בזאת תדע כי אני ה' וגו'. ובענין הצפרדעים ששרץ היאור הורה שגם היאור ישרוץ דברים המאמתים מציאות הש"י, כי פרעה היה מחלל השם ואמר לא ידעתי את ה'. ע"כ הודיע היאור כי ראוי לקדש השם, כי הצפרדעים קדשו השם ברבים כדאיתא (פסחים נג) שחנניא מישאל ועזריה מסרו נפשם על קידוש השם ולמדו קל וחומר מצפרדעים שעלו בתנורים, ולפיכך לא מתו אותם שבתנורים כדמסיק בילקוט פרשה זו ובכנים נאמר אצבע אלהים הוא. הרי שבמכה זו גם החרטומים הודו והמליכו שמו ית', לומר שמכה זו ממנו ית' והודאת בעל דין כמאה עדים דמי.