ביאור:מ"ג דברים כט יב
לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם עריכה
למען הקים אותך היום לו לעם. כל כך הוא נכנס לטרוח למען קיים אותך לפניו לעם:
למען הקים אותך וגו'. פירוש טעם שאני מבקש להרבות בעונשים ובאלות הוא למען הקים אותך לו לעם ולא תכפרו בו כי תפחדו מעוצם האלות אשר תתחייבו שתכפרו באלהותו ובזה תתקיימו לעם ה': עוד ירצה לתת טעם לברית הערבות, שלא יאמר אדם למה יעשה ה' כה לעבדיו להכביד עולם לחייבם במעשה הזולת, לזה אמר כי אלהים חשבה לטובה למען הקים אותך לו לעם פירוש שזולת זה יהיו ישראל חוזרים לאחוריהם היום יפשע אחד בקלה ולמחר בחמורה והיו נשמטים מעדת הקדושה מעט מעט עד שיפשע ישראל מהיות עם ה', ובמה שעשאם ערבים יתנו לב לעובר עבירה אחת קלה כבחמורה ויתקיימו לעם סגולה, הא למדת שכל מעשה ה' אינו אלא לטובתינו להקימנו:
אשר ה' אלהיך כרת עמך היום למען הקים-אתך וכו'. והנה האל יתברך מכוון בזה הברית להקים אותך לו לעם, כדי שיהיה הוא לך לאלהים, ובזה תקנה חיי עולם. ובהיות תכלית זה הברית כל כך נכבד, צריך שתהיה קבלתו בתכלית השלמות.
[מובא בפירושו לויקרא פרק כ"ו פסוק י"ב] והייתי לכם לאלהים. אהיה "לאלהים" מיוחד "לכם", לא יהיה לכם אלהים ומנהיג זולתי, ובכן יהיה נצחיות מציאותכם ממני בלתי אמצעי, וכמו שהוא לשאר הנבדלים הנצחיים, בהיותכם אז בצלמי כדמותי כמו שהיתה הכוונה בבריאת האדם ובמתן תורה, ולזה אמר "ולקחתי אתכם לי לעם, והייתי לכם לאלהים" (שמות ו, ז). כי אמנם במתן תורה לולי השחיתו היתה הכוונה לשום אותם במעלת ימות המשיח ועולם הבא שיעד בזאת הפרשה בלי ספק. אמנם בפרשת "אתם נצבים" אמר שהכוונה שיקים אותם לעם כדי שיהיה הוא לאלהים (דברים כט, יב), אבל לא יעד שיהיה כן אז. אבל פעולת התמיד של משכן באמרו "ושכנתי בתוך בני ישראל, והייתי להם לאלהים" (שמות כט, מה) יעד בכל ענין זאת הפרשה. אבל בשאר המקומות אמר "להיות לכם לאלהים", "ואתם תהיו לי לעם", שתהיה כל מגמת פניכם לעשות רצוני ולעבדני שכם אחד בלי ספק, כמו שראוי שיעשה כל עם למלכו באמת.
וְהוּא יִהְיֶה לְּךָ לֵאלֹהִים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב: עריכה
והוא יהיה לך לאלהים. לפי שדבר לך ונשבע לאבותיך שלא להחליף את זרעם באומה אחרת לכך הוא אוסר אתכם בשבועות הללו שלא תקניטוהו אחר שהוא אינו יכול להבדל מכם ע"כ פירשתי לפי פשוטו של פרשה.