ביאור:מ"ג דברים כד ד
לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה
עריכהאחרי אשר הוטמאה. (יבמות יא) לרבות סוטה שנסתרה:
אחרי אשר הטמאה. לרבות סוטה הנסתרת, לשון רש"י. ופירושו אשה שזנתה תחת בעלה. אבל הסוטה הנסתרת בלבד לא נודע שהיא טמאה ואינו עובר עליה בלאו הזה. וכך מפורש בפרק ראשון של יבמות (יא:), מאי ונסתרה נבעלה, ואמאי קרי ליה נסתרה לישנא מעליא נקט, ושאלו נבעלה בהדיא כתיב בה טומאה (במדבר ה יג) ונסתרה והיא נטמאה, למיקם עלה בלאו: ואם כן, יאמר הכתוב לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה ואחרי אשר הטמאה, והנה הם שני לאוין, יזהיר במחזיר גרושתו משנשאת, ויזהיר במחזיר אשתו שנטמאה בזנות. ועל דרך הפשט אחרי אשר הוטמאה לבעל הראשון, ירמוז כי כאשר ידעה איש אחר תחשב לו טמאה.
הטמאה. כנגד בעל ראשון והנה טעמו טמאה היא לו בעבור שידעה איש אחר
אחרי אשר הוטמאה. בבעל שני, ויקראנה טמאה לראשון לפי שידעה השני: ועל דעת רז"ל אחרי אשר הוטמאה, באורו ולא אשר הוטמאה, ושני דינין הן, וכן אמרו רז"ל אחרי אשר הוטמאה לרבות סוטה הנסתרת, לומר שהאשה שזנתה תחת בעלה או שנסתרה עם אחר מעת שקנא לה בעלה, הרי זו אסורה לשוב אל בעלה, וזהו שאמר לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה, ולא משהוטמאה תחתיו, כיון שיש רגלים לדבר במה שנסתרה אחר הקנוי:
ואלו מצות מחודשות בגט ובחזירה. וטעם הלאו הזה, כדי שלא יחליפו נשותיהן זה לזה, יכתוב לה גט בערב ובבוקר היא שבה אליו, וזה טעם ולא תחטיא את הארץ, כי זה סבה לחטאים גדולים. ובספרי (תצא קלו) ולא תחטיא את הארץ, להזהיר ב"ד על כך:
כי-תועבה הוא. כי זה דרך מבוא לנאוף, שיגרש איש את אשתו לבקשת הנואף, שיקחנה לאיזה זמן, וישוב בעלה הראשון לקחתה.
ודגשות הטי"ת בחסרון תי"ו התפעל וכן הכבד את הנגע:
כִּי תוֹעֵבָה הִוא לִפְנֵי יְקֹוָק וְלֹא תַחֲטִיא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה:
עריכהואלו מצות מחודשות בגט ובחזירה. וטעם הלאו הזה, כדי שלא יחליפו נשותיהן זה לזה, יכתוב לה גט בערב ובבוקר היא שבה אליו, וזה טעם ולא תחטיא את הארץ, כי זה סבה לחטאים גדולים. ובספרי (תצא קלו) ולא תחטיא את הארץ, להזהיר ב"ד על כך:
כי-תועבה הוא. כי זה דרך מבוא לנאוף, שיגרש איש את אשתו לבקשת הנואף, שיקחנה לאיזה זמן, וישוב בעלה הראשון לקחתה.
ולא תחטיא. צווי לישראל:
ולא תחטיא. וסמיך ליה כי יקח איש אשה שהיא מצלת את אדם מן החטא: נחלה. וסמיך ליה כי יקח. לומר בית והון נחלת אבות וגו' (משלי יט, יד) אבל כי יקח איש אשה מה' אשה משכלת (שם). ועוד לומר שכתובת אשה ממקרקעי. ועוד לומר שהוקשה לנחלה לקנות בג' דברים.