ביאור:מ"ג דברים א טו
וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם
עריכהואקח את ראשי שבטיכם. משכתים בדברים אשריכם על מי באתם להתמנות על בני אברהם יצחק ויעקב על בני אדם שנקראו אחים ורעים חלק ונחלה וכל לשון חבה:
אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים
עריכהאנשים חכמים וידועים. אבל נבונים לא מצאתי (ספרי) זו אחת משבע מדות שאמר יתרו למשה ולא מצא אלא שלשה אנשים צדיקים חכמים וידועים (עיין בחזקוני):
אנשים חכמים וידועים. אבל נבונים לא מצאתי בהן:
וָאֶתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם
עריכהואתן אותם ראשים. אותם מלא וי"ו, לומר לך שהיה בהם ששה מדות שמונה בפרק הנחנקין (סנהדרין פח, ב) איזהו בן העולם הבא כל מי שהוא שפל ברך ענותן שייף ועייל שייף ונפיק גריס באורייתא תדירא ולא מחזיק טיבותא לנפשיה:
ראשים עליכם. שתנהגו בהם כבוד ראשים במקח ראשים בממכר ראשים במשא ומתן נכנס (מביתו לב"ה) אחרון ויוצא ראשון:
שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת
עריכהשרי אלפים. (סנהדרין יא) אחד ממונה על אלף: שרי מאות. אחד ממונה על מאה:
שרי אלפים. פירשתיו:
שרי אלפים. שר אחד היה ממונה על כל אלף ואלף מישראל ושר היה ממונה על כל מאה ושר על כל חמשים ושר על כל עשרה:
וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם:
עריכהושוטרים. מניתי עליכם לשבטיכם אלו הכופתין והמכין ברצועה על פי הדיינין:
[מובא בפירושו לשמות פרק י"ח פסוק כ'] ובידוע כי היו עם משה שוטרים נוגשים בעם, להביא הנתבעים לפניו ולנגשם בדבר המשפט, והרבה מהם עם השופטים האלו, ולכך אמר במשנה תורה (דברים א טו) ושוטרים לשבטיכם. ואין צריך להזכיר זה בכאן, כי לא היה מעצת יתרו:
ושוטרים לשבטיכם. ואצוה. רמז למקל ורצועה, שצוה אותם שיסבלו מן השוטרים שירדו אותם במקל ורצועה:
ושטרים. אלו שכופתין ומכין ברצועה על פי השופטים: