ביאור:מ"ג בראשית מח כ
וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר עריכה
ויברכם ביום ההוא. טעם ביום ההוא, בעבור שיוסף יפצר בו לשום מנשה ראשון, הגיד כי לא רצה להסיר יד ימינו מראש אפרים על ראש מנשה, ולא עוד אלא שחזר ואמר בפירוש במעמד ההוא בפני יוסף בברכו אותם "כאפרים וכמנשה": וישם את אפרים לפני מנשה. בכל ברכותיו:
ויברכם ביום ההוא לאמר וגו'. פירוש בירך אותם כל כך ברכות עד גדר שאין ברכה למעלה ממנה עד שהכל אומרים בך ראוי לברך ישראל. ואומרו וישם את אפרים וגו' פירוש באמצעות דיבור זה קבע מקום למעלה לצעיר קודם למנשה כי מי הוא זה מבני ישראל אשר ישנה מטבע יעקב אבינו ויאמר לבנו ישימך אלהים כמנשה וכאפרים והיה מאמר זה לאות כי אפרים קודם מנשה לכל דבר:
ביום ההוא לאמור. ישימך אלהים כאפרים וכמנשה. "לאמור" ו' מלא שבששה מקומות הקדים אפרים למנשה אי נמי כנגד ששה צדיקים שופטים שיעמדו ממנו. ועל כן אם משול תמשול בנו (לז, ח) מלא וי"ו. אבל המלוך תמלך עלינו (שם) חסר וי"ו שכל המלכים שעמדו ממנו היו רשעים.
בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה עריכה
בך יברך ישראל. הבא לברך את בניו יברכם בברכתם ויאמר איש לבנו ישימך אלהים כאפרים וכמנשה:
וטעם בך יברך ישראל. אל יוסף ידבר, כי בזרעך יברך עם ישראל ויאמר למתברך: ישימך אלהים כאפרים וכמנשה.
בך יברך ישראל. איש איש את בנו:
בך יברך ישראל. כל בני ישראל:
בך יברך ישראל. ליוסף ידבר, כי בזרעך יברך עם ישראל ויאמר למתברך ישימך אלהים כאפרים וכמנשה.
וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה: עריכה
וישם את אפרים לפני מנשה. בכל ברכותיו:
וישם את אפרים לפני מנשה. באומרו ישימך אלהים כאפרים וכמנשה. וכן לשון שימה נופל בדברים ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. וזאת התורה אשר שם משה. שימה בפיהם:
וישם את אפרים. בדבור הברכה:
ואומרו וישם את אפרים וגו' פירוש באמצעות דיבור זה קבע מקום למעלה לצעיר קודם למנשה כי מי הוא זה מבני ישראל אשר ישנה מטבע יעקב אבינו ויאמר לבנו ישימך אלהים כמנשה וכאפרים והיה מאמר זה לאות כי אפרים קודם מנשה לכל דבר:
וישם את אפרים. בברכתו לפני מנשה להקדימו בדגלים ובחנוכת הנשיאים:
וישם את אפרים לפני מנשה. ואימתי נתקיימה ברכתו בחנכת הנשיאים שאפרים הקריב ביום שביעי ומנשה ביום שמיני לקיים מה שנאמר מקים דבר עבדו:
וישם את אפרים לפני מנשה. שהקדימו למנשה בכל ברכותיו, ואע"פ שהיה הצעיר עשה כן לפי שראה מעלתו גדולה על הבכור, וכן פירשו המפרשים: ויתכן לפרש לפני מנשה לפניו ממש, ואין הכונה למעלת אפרים להיותו קודם לו אלא למעלת מנשה האח הגדול, והוא כלשון (בראשית מד) ויפלו לפניו ארצה. והכונה בזה ליעקב ללמדו מוסר ודרך ארץ, ושינהוג כבוד במנשה אחיו הגדול כאדם שהוא משים את חבירו בפני הגדול ממנו להיותו משועבד לו ונמשך אחר עצתו. ולפי שהיה עתיד אפרים הצעיר להיות לו יתרון ומעלה על הבכור הוצרך הזקן לשומו עתה לפני מנשה להזהירו על כבודו ושלא יתגאה עליו למעלתו הגדולה, וכמו שאמרו רז"ל וא"ו יתרה לרבות אחיך הגדול: