ביאור:מ"ג בראשית מה כג
וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת עריכה
שלח כזאת. כחשבון הזה. ומהו החשבון עשרה חמורים וגו'. (רצונו שמלת כזאת המיותרת ובכ"ף הדמיון מורה על כי מעולם לא שלח לו עשרה חמורים וי' אתונות רק הכי קאמר קרא ולאביו שלח בעגלות כזאת וגו' כלומר כחשבון הזה שהוא משא י' חמורים וי' אתונות. והשתא אתי שפיר דלא מצינו נכתב אלא וירא את העגלות ולא שום חמורים ואתונות וק"ל. בשם הגאון מהרש"ל):
ולאביו שלח כזאת. כחשבון הזה, ומהו החשבון עשרה חמורים וגו', לשון רש"י. ואיננו נכון שירמוז על החשבון. אבל יתכן שיאמר כזאת המנחה, ויהי שעורו ולאביו שלח זאת המנחה עשרה חמורים וגו', והכ"ף כאילו יתירה רק דרך הלשון לדבר כן, כמו ותדבר אליו כדברים האלה עשה לי עבדך (לעיל לט יט): או יאמר ולאביו שלח צידה כצידה הזאת אשר נתן לאחיו, ולא להשוותן, רק כאשר נתן להם צידה לדרך בלכתם, כן שלח לאביו בר ולחם ומזון לדרך בבואו. והוא הנכון.
כזאת. כמו כן:
וטעם כזאת. מחליפות שמלות מהטובות שהיו במצרים:
ולאביו שלח כזאת וגו'. טעם אומרו כזאת ולא הספיק המפורש. להיות שאמר נושאים מטוב מצרים ולא נודע מה הוא טוב מצרים לזה הקדים לומר כזאת לומר כמין המוזכר בסמוך שמלות וכלי כסף מהמובחר הנמצא ממין זה במצרים. ולדברי רז"ל (מגילה טז:) שאמרו טוב מצרים יין ישן ולמ"ד (ב"ר פ' צ"ד) גריסין של פול יהיה הכתוב חסר וא"ו וכאלו אמר כזאת ועשרה וגו' והכוונה באומרו כזאת כמו שפירשנו ועוד עשרה וגו':
ולאביו שלח כזאת. כמנחה הזאת, כשם שנתן צדה לאחיו לדרך כך שלח לאביו לדרך.
ולאביו שלח כזאת. כמו מתנת בנימין, ועם זה שלח עשרה חמורים ועשר אתונות, כי ברבים תהיה הוא"ו בסוף, כמו "יששכר זבולן ובנימן" (שמות א, ב).
עֲשָׂרָה חֲמֹרִים נֹשְׂאִים מִטּוּב מִצְרָיִם עריכה
עשרה חמורים. לעשרה אחיו ואע"פ שבנימין חזר עמהם לא רצה להטריחו.
והזכיר חמורים ואתונות, כי המשא ונושא המשא, הכל שלח לו. והמנהג לשלוח זכרים ונקבות כאשר עשה אביו (לעיל לב טז):
ומה שלח עשר חמורים ועשר אתנת שיהיו נושאים המשא שלו, ושלח המנחה הזאת זכרים ונקבות כמנחה ששלח אביו לעשו (בראשית לב) עזים מאתים ותישים עשרים:
מטוב מצרים. מצינו בגמרא ששלח לו יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו. ומ"א גריסין של פול:
ולאביו שלח כזאת וגו'. טעם אומרו כזאת ולא הספיק המפורש. להיות שאמר נושאים מטוב מצרים ולא נודע מה הוא טוב מצרים לזה הקדים לומר כזאת לומר כמין המוזכר בסמוך שמלות וכלי כסף מהמובחר הנמצא ממין זה במצרים. ולדברי רז"ל (מגילה טז:) שאמרו טוב מצרים יין ישן ולמ"ד (ב"ר פ' צ"ד) גריסין של פול יהיה הכתוב חסר וא"ו וכאלו אמר כזאת ועשרה וגו' והכוונה באומרו כזאת כמו שפירשנו ועוד עשרה וגו':
וְעֶשֶׂר אֲתֹנֹת נֹשְׂאֹת בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן לְאָבִיו לַדָּרֶךְ: עריכה
והזכיר חמורים ואתונות, כי המשא ונושא המשא, הכל שלח לו. והמנהג לשלוח זכרים ונקבות כאשר עשה אביו (לעיל לב טז):
ומה שלח עשר חמורים ועשר אתנת שיהיו נושאים המשא שלו, ושלח המנחה הזאת זכרים ונקבות כמנחה ששלח אביו לעשו (בראשית לב) עזים מאתים ותישים עשרים:
בר ולחם. כתרגומו: ומזון. ליפתן (כך גירסת רא"ם):
בר. דגן: ולחם. כמשמעו: ומזון. אפונים ופול ועדשים ודוחן וכסמין ותאנים וצמוקים ותמרים כי אלה לבדם הם מזון חוץ מדגן ושעורה:
בר ולחם ומזון. בר זו תבואה, והוא כולל חמשת המינין. ולחם אלו מיני קטניות כגון פול ועדשים שמהם עושים לחם. ומזון אלו מיני פירות שהן מזון לאדם כגון תאנים וצמוקים ותמרים וכיוצא בהם. ודע כי כל בר עושים ממנו לחם, אבל כל לחם אינו מן הבר, וכן כל לחם מזון אבל כל מזון אינו לחם:
ועשר וגו' לאביו וגו'. טעם שחזר לומר פעם ב' לאביו, נתכוין לומר כי לא שלחם אליו בגדר שליחות הסמוכה לה אלא נתנם לאחיו ואמר להם שהם לאביו לדרך.
ולאביו שלח כזאת. כמו מתנת בנימין, ועם זה שלח עשרה חמורים ועשר אתונות, כי ברבים תהיה הוא"ו בסוף, כמו "יששכר זבולן ובנימן" (שמות א, ב).
אמרינן בתלמוד קללת חכם אפילו על תנאי והשלים התנאי היא באה מנלן מיהודה שאע"פ שהחזיר את בנימין לאביו היו עצמותיו מגולגלין בארון וכו':