ביאור:מ"ג בראשית לה א
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם עריכה
קום עלה. (תנחומא) לפי שאחרת בדרך נענשת ובא לך זאת מבתך:
ושב שם ועשה שם מזבח. לא ידעתי מהו ושב שם. ויתכן שצוהו לשבת שם תחלה ואחר כן יעשה המזבח להטהר מעבודה זרה, או מן החללים שהרגו, כענין ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים (במדבר לא יט), כי לא צוו עדיין במי חטאת, ויעקב נזדרז במצוה להטהר טרם בואו שם. או שיהיה ונקומה ונעלה בית אל מוקדם במעשה. ואולי צוה ושב שם, לפנות מחשבתו לדבקה באל:
קום עלה וגו' ושב שם וגו'. טעם אומרו ושב שם פי' הגם שהוא מארץ הכנעני יושב הארץ שב שם ולא תפחד מהם: או יאמר ושב שם ולא תשב כאן כי שכיח היזק שם במקום הפרצה: או ירמוז על זה הדרך ושב שם פי' שם היה לך לשבת ולא במקום זה כי אין ראוי לתת מרגוע לרגליך עד שמה ועשה מזבח וגו':
ויאמר אלהים אל יעקב וגו' ושב שם. טעמו שיתישב שכלו שם ושיעשה מזבח באותה כוונה לאל הנראה אליו:
ושב שם. לכון דעתך קדם שתבנה המזבח, כענין אמרם זכרונם לברכה: חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללים, כדי שיכונו את לבם למקום (ברכות ל, ב במשנה).
וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ: עריכה
ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך. לתת הודאה על שקים לך ההבטחה שעשה שם, כענין אמרם: מברך ברוך שעשה לי נס במקום הזה (ברכות נד, א).