ביאור:מ"ג בראשית כב כא
אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ וְאֶת בּוּז אָחִיו וְאֶת קְמוּאֵל אֲבִי אֲרָם:עריכה
זיהוי
דעת זקנים מבעלי התוספות
את עוץ בכורו. אומרים במדרש זה איוב שנא' איש היה בארץ עוץ איוב שמו. קמואל. זה בלעם ולמה נקרא שמו קמואל שקם על אומתו של אל:
מדוע הוזכרו שמותיהם של כל הנולדים לנחור?
אור החיים
[מובא בפירושו לפסוק כ'] וטעם שהוצרך הכתוב לכתוב כל סדר הנולדים מנחור גם מפלגשו ראומה ללא דבר. דע כי כשתתנוצץ נפש צדיק מופלאת בעולם הזה או צדקת כרבקה אם כל זרע הקדושה, לצד מה שקדם מהתערובת מבחינות הרע מסיבת חטא אדם הראשון אשר דבק בו רע וטוב בעונות, ימצאון בשכונתה נפשות גדולות מחלק הקליפה ובעמדה יעמודו עמה ובצאתה לעולם יצאו כולם בשכונתה וכל אחד הכיר בחינתו, רבקה האיר אורה בקדושה וזולתה כמוץ יסוער, ולזה הודיע הכתוב כל האומות שיצאו מנחור שבתוכם היתה מרגליות טובה רבקה אמנו ע"ה:
פירוש "אבי ארם"
רמב"ן
[מובא בפירושו לפסוק כ"ג] וטעם אבי ארם, לא הזכיר ארם רק להודיע ולהכיר קמואל, כי ארם היה נכבד מאביו. ואולי קמואל אחר היה בדורם וזה אבי ארם: