ביאור:מ"ג במדבר יט ג
וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן
עריכהואמר ונתתם, ולא ונתת, להכניס אהרן עמו לכבודו כי שניהם יצוו לאלעזר לשחוט לפניו. או אמר "ונתתם" לרבים, עכשיו ולדורות, והטעם כי אלעזר השוחט מיד ב"ד יקחנה שיתנוה לו שתעשה בהכשר ועל דעתם, כענין ששנינו (פרה פ"ג מ"ה) ומי עשאן, הראשונה עשה משה רבינו והשניה עשה עזרא, שבע מעזרא ואילך, ומי עשאן, שמעון הצדיק ויוחנן כהן גדול עשו שתים שתים וכו': [ועיין עוד בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "מהו עניינו של אלעזר" וכו']
אלעזר. (ספרי) מצותה בסגן:
אל אלעזר הכהן. מצותה בסגן, לשון רש"י. ואין הכוונה לומר שיהיה חיוב המצוה בסגן יותר מכהן גדול או כהן הדיוט, אלא הוראת שעה היתה בפרה ראשונה שתהיה באלעזר והוא היה הסגן: ולשון ספרי (חקת ח) בא הכתוב ולמד על הפרה שתהא עשויה בסגן, תדע שכן, שהרי אהרן קיים ואלעזר שורף את הפרה. ונתתם אותה אל אלעזר הכהן, זו נעשית באלעזר ושאר כל הפרות בכהן גדול דברי רבי מאיר, רבי יוסי ורבי יהודה ורבי שמעון ורבי אליעזר בן יעקב אומרים זו נעשית באלעזר ושאר כל הפרות בין בכהן גדול בין בכהן הדיוט. והענין לומר כי המצוה הזאת לעומק סודה ראויה להנתן לגדול שבכהונה. ולא נתנה לאהרן, ואולי הוא לגדולתו כי הוא קדוש ה' וחסידו המכפר במקדשו ולא רצה ליתן לו עבודת חוץ, או היה להכתיר אלעזר ולחנכו בחיי אביו במצוה אחת מן המצוות של כהונה גדולה, או היה לעונש העגל כדברי רבי משה הדרשן: והנה עשה הקב"ה גם אהרן נביא במצוה הזאת, והוא ומשה רבינו יתנו אותה לאלעזר שהוא גדול הכהונה אחרי אהרן והוא המשוח בשמן המשחה, וזה רמז לדורות שתעשה בגדול הכהונה והוא הכהן הגדול: וכן שנינו (פרה פ"ד מ"א) פרת חטאת ששחטה שלא בכהן גדול פסולה, ורבי יהודה מכשיר. ובגמרא במסכת יומא (מב:), ונתתם אותה אל אלעזר הכהן אותה אל אלעזר ולא לדורות לאלעזר, איכא דאמרי לדורות בכהן הדיוט, ואיכא דאמרי לדורות בכהן גדול, והוא סתם משנתינו והנכון בטעם. ולדברי האומר לדורות בכהן הדיוט, צוה באלעזר לפי שלא היה שם כהן אחר, כי אינו הגון שיהיה אחיו הקטן קודם אליו:
ונתתם אותה. אמר אותה לפי מה שאמרו רז"ל (פרה פ"ד) שמפי השמועה למדו ששאר פרות נעשות בין בכהן גדול בין בכהן הדיוט דייק לומר אותה אל אלעזר אבל מכאן ולהלאה אין חיוב בסגן:
[מובא בפירושו לפסוק כ"ב] ומ"א העתקתי מיסודו של רבי משה הדרשן וזהו: אל אלעזר הכהן. כשם שנקהלו על אהרן שהוא כהן לעשות העגל ולפי שאהרן עשה את העגל לא נעשית עבודה זו על ידו שאין קטיגור נעשה סניגור:
[עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "מהו עניינו של אלעזר" וכו']
[מובא בפירושו לפסוק ב'] אל אלעזר הכהן, כשם שנקהלו על אהרן הכהן לעשות העגל, ולפי שאהרן עשה העגל לא נתנה לו עבודה זו שאין קטיגור נעשה סניגור.
ונתתם אותה אל אלעזר. ולא ע"י אהרן כי הוא היה סבה אל העגל ומדמצינו שמשה התפלל שאליעזר הדורש דין הפרה יהיה מחלציו, וכאן נאמר ג"כ אלעזר ש"מ שיש רמז אל עזר האל ית' אל הטהרה כמ"ש (יחזקאל לו כה) וזרקתי עליכם מים טהורים וגו', כי לולא העזר של האל ית' לא עלתה להם טהרה זו לבד. ומדקאמר פרה בת שתים עגלה בת שנתה ש"מ שהסבה גדולה פי שנים מן המסובב ע"כ ביותר צריך האדם זירוז על הסרת הסבה כאמור וטעם להזאת ג' וז' לפי שהטומאה מתמעטת והולכת שהרי אמרו (מו"ק כז) ג' לבכי ז' להספד על כן הזאתו בב' זמנים הללו.
וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה
עריכהוהוציא אותה. המוציא או בצווי וכן ושחט כי הוא לא ישחטנה והעד לפניו:
אל מחוץ למחנה. (יומא סח. ספרי) חוץ לשלש מחנות:
וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו:
עריכהושחט אותה לפניו. (יומא מב) זר שוחט ואלעזר רואה:
והוציא אותה. המוציא או בצווי וכן ושחט כי הוא לא ישחטנה והעד לפניו: