ביאור:מ"ג במדבר ד מט
עַל פִּי יְקֹוָק פָּקַד אוֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה עריכה
על פי ה' פקד אותם ביד משה. לא תמצא בפקודי בני ישראל שיזכיר בהם על פי ה', והזכיר זה בלוים לרמוז על מדתם שהיא מדת הדין, והיו ממונים להשמיע קול וכן תולדת השי"ן לשרוק, ועל זה אמרו בספר יצירה שי"ן שורקת מ"ם דוממת. ומלבד מנוי עבודת השיר היה ממונה עוד על המשפט ולשמור המקדש והיה אפשר לו לשחוט, כי הכהן לא היה שוחט, וכן כתיב (במדבר יט) ושחט אותה לפניו, ועל כן תמצא שיזכיר הכתוב תמיד בלוים על פי ה', הוא שכתוב (שם ג) ויפקוד אותם משה על פי ה' כאשר צוה: וקרוב בעיני לומר כי לכך חייבה התורה למנותם מבן חדש ומעלה כי הוא הקף הלבנה המושלת בלילה, ומדת הלוים היא מדת לילה הנקראת אמונה, ואמר הכתוב (תהלים צב) ואמונתך בלילות:
אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ עריכה
איש איש. על גרשון קהת ומררי: על עבדתו ועל משאו. על כן ופקדיו.
על פי ה' פקד וגו'. פירוש המינוי שמינה אותם בני קהת על דבר זה ובני גרשון על דבר זה וגו' היו כל הפקידות על פי ה' ואומרו ביד משה פירוש כל המינויים משה מינה אותם לא שצוה לאהרן למנות, ואחר שפקד אותם משה על פי מעשיו היה מתנהג אהרן לשום איש איש על עבודתו,
איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו. מנה אחד מהם על העבודה שיעשה בעת החניה, "ועל משאו" שידע כמה משקל משאו, וידע גם כן "פקודיו", והוא שידע שמות הכלים שישא, הנקובים בשם, כאמרו: "ובשמות תפקדו את כלי משמרת משאם" (לעיל פסוק לב).
וּפְקֻדָיו אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה: עריכה
ופקדיו אשר צוה ה' את משה. ואותן הפקודים היו במצוה מבן שלשים שנה ועד בן חמשים:
איש איש. על גרשון קהת ומררי: על עבדתו ועל משאו. על כן ופקדיו.
ופקדיו אשר צוה ה' את משה. מסורת ה' כתיבין אשר וסבירין כאשר, ואותן הפקודים היו במצוה מבן שלשים ועד בן חמשים, לשון רש"י. ואם כן יהיה "ופקודיו" כנוי למשה: אבל ר"א פירש כי "איש איש" על גרשון קהת ומררי, שמינה משה לכל אחד משלשתם על עבודתו ועל משאו כאשר הזכיר למעלה, וזה טעם "ופקודיו", של כל איש ואיש הנזכר: ויתכן שיהיה "אשר צוה" כפשוטו, יאמר שמינה שלשת האחים האלה כל אחד על עבודתו ועל משאו כמו שמפורש למעלה, ופקודיו של כל אחד מהם אשר צוה ה' את משה לפקוד אותם לגולגלותם מינה על עבודתו ועל משאו. הזכיר שמינה אותם למשפחותם, ומינה היחידים לגולגלותם כל אחד על עבודתו ועל משאו: וכן הדין שאין בן לוי רשאי לעשות במלאכת חבירו ולא לסייעו בה, כמו שאמרו (ספרי קרח ט) וכבר בקש רבי יהושע בן חנניה לסייע את רבי יוחנן בן גודגדה בהגפת דלתות, אמר לו חזור לאחוריך, שכבר אתה מתחייב מיתה, שאני מן השוערים ואתה מן המשוררים:
על פי ה' פקד וגו'. פירוש המינוי שמינה אותם בני קהת על דבר זה ובני גרשון על דבר זה וגו' היו כל הפקידות על פי ה' ואומרו ביד משה פירוש כל המינויים משה מינה אותם לא שצוה לאהרן למנות, ואחר שפקד אותם משה על פי מעשיו היה מתנהג אהרן לשום איש איש על עבודתו, ואומרו ופקודיו פירוש פקודיו שמינה אהרן ובניו על שבט לוי כאמור למעלה גם הוא אשר צוה ה' את משה:
איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו. מנה אחד מהם על העבודה שיעשה בעת החניה, "ועל משאו" שידע כמה משקל משאו, וידע גם כן "פקודיו", והוא שידע שמות הכלים שישא, הנקובים בשם, כאמרו: "ובשמות תפקדו את כלי משמרת משאם" (לעיל פסוק לב).
ונסמכו פרשת וישלחו מן המחנה בעבור היות השכינה בתוך המחנות בנסעם ובחנותם: