ביאור:לקח מוסר
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
בלשון המקרא, המילה "מוסר" מציינת צרות וייסורים , והפועל לקח מוסר מציין הפקת לקחים מתוך ייסורים , לימוד מטעויות של האדם עצמו או של אחרים מה הן ההתנהגויות שצריך להסיר כדי שלא לחזור על הטעויות והייסורים.
זו משמעות הביטוי ב (משלי כד לב): "עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי, וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב. וְהִנֵּה, עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים, כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים, וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה. וָאֶחֱזֶה אָנֹכִי, אָשִׁית לִבִּי; רָאִיתִי, לָקַחְתִּי מוּסָר . מְעַט שֵׁנוֹת, מְעַט תְּנוּמוֹת, מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב; וּבָא מִתְהַלֵּךְ רֵישֶׁךָ, וּמַחְסֹרֶיךָ כְּאִישׁ מָגֵן". החכם רואה שדה שומם והרוס, ומפיק לקחים - לא באופן שטחי ("מזג-האויר היה גרוע", "חיות הרסו את הגדר" וכו') אלא באופן מעמיק יותר, שמנסה להגיע אל שורש הבעיה - העצלות וההזנחה, ומסיק ממנה מסקנות מעשיות - לא להתעצל כדי שלא לסבול מעוני וממחסור ( פירוט ).
אחת המטרות העיקריות של ספר משלי היא, ללמד את הנערים איך להפיק לקחים נכונים מהטעויות שלהם ושל אחרים (משלי א ג): "לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵשָׁרִים" ( פירוט ); ולא להסתפק בלקחים אויליים ושטחיים (משלי טז כב) : "מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו; וּמוּסַר אֱוִלִים אִוֶּלֶת" ( פירוט ).
פסוקים נוספים
עריכה- (ירמיהו ב ל): "לשוא הכיתי את בניכם, מוסר לא לקחו ; אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית" - הבאתי על בניכם מכות וצרות, אבל הם לא הפיקו לקחים.
- (ירמיהו ה ג): "ה' עיניך הלוא לאמונה! הכיתה אתם ולא חלו, כליתם מאנו קחת מוסר; חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב"- בני ישראל מסרבים להסיק מסקנות מהצרות שבאות עליהם.
- (ירמיהו ז כח): "ואמרת אליהם 'זה הגוי אשר לוא שמעו בקול ה' אלהיו ולא לקחו מוסר , אבדה האמונה ונכרתה מפיהם'"
- (ירמיהו יז כג): "ולא שמעו ולא הטו את אזנם, ויקשו את ערפם לבלתי שומע ולבלתי קחת מוסר"
- (ירמיהו לב לג): "ויפנו אלי ערף ולא פנים, ולמד אתם השכם ולמד ואינם שמעים לקחת מוסר"
- (ירמיהו לה יג): "כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל: הלך ואמרת לאיש יהודה וליושבי ירושלם הלוא תקחו מוסר לשמע אל דברי נאם ה'"- ה' קורא אל בני ישראל להסיק מסקנות מהתנהגותם של צאצאי יהונדב בן רכב.
- (צפניה ג ב): "לא שמעה בקול, לא לקחה מוסר; בידוד לא בטחה אל אלהיה לא קרבה"
- (צפניה ג ז): "אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר, ולא יכרת מעונה כל אשר פקדתי עליה; אכן השכימו השחיתו כל עלילותם"- ה' קיווה, שבני ישראל יסיקו מסקנות מהצרות שבאו על גויים אחרים, ויחזרו בתשובה לפני שה' יביא את אותן צרות גם עליהם.
- (משלי ח י): "קחו מוסרי ואל כסף, ודעת מחרוץ נבחר"
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-31.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/lqxmusr