הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

לענת המדבר

לענה = עשב מר

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: לען

ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: לען

הלענה נזכרת 8 פעמים בתנ"ך.

תכונות הלענה

בחמישה מתוך שמונת הפסוקים ישנו מידע שיכול לעזור לנו לזהות את הלענה.

יש לה שורש (כלומר, היא שייכת לעולם הצומח): (דברים כט יז): "פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה"

טעמה מר: (משלי ה ד): "ואחריתה מרה כלענה , חדה כחרב פיות"
ניתן לאכול אותה: (ירמיהו ט יד): "לכן כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל: הנני מאכילם את העם הזה לענה והשקיתים מי ראש", (ירמיהו כג טו): "לכן כה אמר ה' צבאות על הנבאים: הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי ראש, כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל הארץ"
וניתן גם לשתות אותה: (איכה ג טו): "השביעני במרורים, הרוני לענה"

מכאן, מסתבר שמדובר בעשב כלשהו, שטעמו מר, והוא נשאר מר גם לאחר שחולטים אותו.

כיום מקובל לזהות את הלענה עם אחד הצמחים מהמשפחה Artemisia - ראו בויקיפדיה ובאתר הקק"ל .

בכל שמונת הפסוקים, הלענה משמשת כמשל לדבר רע:

משל לחטא של עבודה זרה ועזיבת ה': (דברים כט יז): "פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם ה' אלהינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם, פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה"
משל לעיוות המשפט והצדק: (עמוס ה ז): "ההפכים ללענה משפט, וצדקה לארץ הניחו" (עמוס ו יב): "הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים? כי הפכתם לראש משפט, ופרי צדקה ללענה"
משל לאישה זרה ונואפת: (משלי ה ד): "ואחריתה מרה כלענה , חדה כחרב פיות"( פירוט )

משל לעונש של ייסורים, עוני, חורבן וגלות: ירמיהו ט יד: " "לכן כה אמר ה'" "צבאות אלהי ישראל: הנני מאכילם את העם הזה לענה והשקיתים מי ראש" ", (ירמיהו כג טו): "לכן כה אמר ה' צבאות על הנבאים: הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי ראש, כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל הארץ"; (איכה ג טו): "השביעני במרורים, הרוני לענה", (איכה ג יט): "זכר עניי ומרודי, לענה וראש"

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-05-27.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:לענה - עשב מר

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/lan