ביאור:למה כרכים המוקפים חומה מימות יהושע חוגגים בט"ו?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

כתוב במשנה: (מגילה פרק א משנה א): "כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמישה עשר. כפרים ועיירות גדולות קורין בארבעה עשר...".

ההבדל בין ערים מוקפות חומה לבין ערים שאינן מוקפות חומה קשור לאופיו של הנס שהיה בפורים (ראו ביאור:מלחמת שושן).

אולם, מדוע מתייחסים דווקא למצב החומה בימי יהושע בן נון? מדוע לא בימי אחשורוש?

על-פי התלמוד: (ירושלמי מגילה א א): "ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי: חלקו כבוד לישראל שהיית חריבה באותם ימים" מה פירוש?

תשובה 1

הרב יששכר תמר בספרו "עלי תמר" מסביר:

הירושלמי במגילה ג,א קובע שמותר לקרוא בספר תורה חסר. מעשה בגוי רשע ששרף בעיר צנברא את הספר (אך לא לגמרי) ושאלו בני העיר את ר' יוסה ור' יונה אם מותר להם לקרא בו?

הרבנים אמרו שאסור. והרי למדנו שמותר לקרא בספר חסר?

עונה הירושלמי שבגלל איסור זה, תגרם עוגמת נפש לבני העיר והם יתאמצו להשיג ספר חדש במהרה.

תקופת מרדכי ואסתר היתה לאחר עליית זרובבל, כאשר ישוב קטן של יהודים היה בארץ. כדי לחזק את הישוב קבעו אנשי כנסת הגדול את פורים בט"ו, כדי שכאשר ישאלו צרי יהודה ובנימין למה אתם לא חוגגים עם כולם בי"ד, יענו שפעם, לפני 1000 שנה, בימי יהושע, היו ערים אלו בנויות לתפארה.

כאשר הצרים ילעגו להם ויאמרו "תראו את בזיון הערים כעת" - דבר זה ידרבן אותם לבנות את הערים מחדש.

ואכן, חומת ירושלים שנבנתה על ידי נחמיה, החלה להבנות בט"ז באדר, יום לאחר ט"ו (מגילת תענית ובירושלמי תענית ב י"ב).

מקורות

פורים כמנוף לבנין הארץ, מדור "לאור הירושלמי בעלון" "מעט מן האור", תצוה ,תשס"ז