ביאור:למה כדאי להעלות מאמרים לאתר
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
סיפרו חז"ל (בבא קמא נ ב):
"תנו רבנן: לא יסקל אדם מרשותו לרשות הרבים.
מעשה באדם אחד, שהיה מסקל מרשותו לרשות הרבים, ומצאו חסיד אחד.
אמר לו [החסיד]: 'ריקה! מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך?'
לגלג [בעל השדה] עליו [על החסיד].
לימים, נצרך למכור שדהו, והיה מהלך באותו רשות הרבים, ונכשל באותן אבנים.
אמר: 'יפה אמר לי אותו חסיד: מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך'".
החסיד בסיפור זה הוא גם חכם - הוא יודע, שהמקום שאדם מגדיר כ"שלו" הוא לא באמת שלו - הוא עלול לאבד אותו. אבל רשות הרבים נשארת ברשות הרבים לאורך זמן, ולכן היא "שלו".
אני נזכר בסיפור הזה, בכל פעם שאני מנסה לשכנע אנשים שכתבו ספר או מאמר, לתרום את הקבצים שלהם לויקיטקסט או ל"אתר הניווט בתנך" או לאתרים אחרים באינטרנט, והם מסרבים או מתעצלים.
הם כנראה מעדיפים שהקבצים שלהם יישארו ב"רשות שהיא שלהם" - במחשב הפרטי שלהם; אך למעשה, הם עלולים לאבד אותה בקלות בגלל תקלה טכנית או וירוס או סיבה אחרת (לפני זמן מה, קראתי בעיתון "חדשודתי" (נדמה לי), על מקרה מצער שקרה לקבוצה של חכמים: הם עמלו חודשים רבים כדי להכין ספר סיפורי צדיקים; הספר היה שמור על דיסק קשיח של אחד מהם, ויום אחד, הדיסק נהרס, וכל החומר שנאסף ירד לטמיון).
למעשה, כפי שהבין אותו חסיד, זו "רשות שאינה שלהם"!
לעומת זאת, לאתרי אינטרנט - במיוחד אתרים שנמצאים על שרתים גדולים כמו "ויקיטקסט" (שנמצא על שרתי ויקימדיה, הכוללים את ויקיפדיה ועוד הרבה אתרים חשובים) - יש זמן קיום גדול יותר: הם זוכים לגיבויים שוטפים ע"י החברה שמנהלת את השרת וע"י גולשים פרטיים. כל אדם יכול בלחיצת כפתור להוריד גיבוי של כל האתר לדיסק הפרטי שלו.
כשאדם שחיבר מאמר או ספר מעלה את הקובץ שלו לאתר מסוג זה, הקובץ נשאר שם, וכך, אם מחבר המאמר יצטרך להשתמש במאמר זה לאחר מספר שנים (למשל כדי להכניס אותו למאמר גדול יותר או לספר), הוא יוכל למצוא אותו בקלות. ולכן זו "רשות שהיא שלו"!
על-משקל דבריו של אותו חסיד, אני פונה לכותבי ספרים ומאמרים בקריאה: "מדוע אינכם מעבירים את הקבצים מרשות שאינה שלכם לרשות שהיא שלכם?".
ראה גם
עריכהקיצור דרך: tnk1/klli/limud/pirsum