ביאור:למדוה יטב, דר שום שפט, אש רוח מוץ, ריבוא למנה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר דמיוני; אין לקחת אותו ברצינות!

"למדו היטב, דרשו משפט, אשרו חמוץ, שפטו יתום, ריבו אלמנה" (ישעיה, א', 17).

פעם אחת, באופן חד פעמי, נראה מה קורה אם קוראים את הפסוק הזה בעיוות: למדו היטב, ואז - למדוה (לחולי) יטב; דרשו משפט - דר-שום (הומלס) - שפוט; אשרו חמוץ - אש-רוח-מוץ, כמו שכתוב - "כמוץ אשר תדפנו רוח" (תהלים, א', 4), או שמכלה אותו האש, והוא משל לרשעים; שפטו יתום - שופטי תום, עד תום ובתום, ללא הכרת פנים וללא עינוי דין; ריבו אלמנה - ריבוא למנה - דין פרוטה כדיון מאה, וכפי שנאמר - "בסאסאה בשלחה תריבנה" (ישעיה, כז', 8), מפרש רש"י - באותה מידה, ומצודות מסביר - מלשון סאה.

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-22.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t1001_1