ביאור:לזיהויה של מכת ערוב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
אלו בעלי חיים באו על מצרים במכת ערוב? מהפסוק בתהלים קה לא נראה שמדובר בחרקים: "אמר ויבא ערב, כנים בכל גבולם". ערוב מקביל לכינים. ואכן, חוקרי הלשון מצאו כי באכדית urbatu הוא סוג של תולעת (מילון העברית המקראית).
חז"ל פירשו ערוב מלשון עירוב, ונחלקו חכמים מה היו המינים שהתערבבו בערוב:
- "הביא הקב"ה עליהם חיות מעורבבות - דברי ר' יהודה. ר' נחמיה אומר: מיני צרעין ויתושין. ונראים דבריו של ר' יהודה, לפי שבצפרדעים כתיב: "וימתו הצפרדעים", לפי שלא היה להן הנאה בעוריהן - לפיכך לא נשאר בהן עד אחד. שאילו היו צרעין ויתושין היה להם שיסריחו במצרים." (שמות רבה פי"א)
ואכן, דעתו של ר' יהודה מוכרת לכל ילד בגן, ודעתו של רבי נחמיה מוכרת פחות (ראיתם פעם הגדה לפסח שבה מצוירים יתושים?). דומה, שגם רשב"ם רצה לבסס את פירושו של ר' יהודה, כשהציע ש'ערוב' היינו 'זאבי ערבות'. יחיאל בן-נון (ארץ המוריה) הציע פירוש אחר: 'ערוב'='עורב'. לדעתו, מכת ערוב הייתה להקות זרזירים שהשחיתו את החקלאות במצרים
מקורות
עריכה- חנן אריאל , עלון "עונג שבת", פרשת וארא, תשס"ח