ביאור:ישעיהו נח יד
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:ישעיהו נח יד.
להתענג על ה'
עריכהישעיהו נח יד: " "אָז תִּתְעַנַּג עַל ה', וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל במותי [בָּמֳתֵי] אָרֶץ, וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ; כִּי פִּי ה' דִּבֵּר" "
הפסוק מתאר את שכרו של אדם השומר שבת כפי שנזכר בפסוק הקודם: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי; וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד; וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר". אבל מה משמעות השכר הזה? ומה הקשר בינו לבין השבת?
אז תתענג על ה'
עריכהברוב התנ"ך, עונג הוא הנאה חומרית . אז מה זה להתענג על ה'? ניתן לפרש בכמה רמות:
1. "כשתעשה כן, אז ישפיע לך [ה'] טובה הרבה" ( מצודות פירוש ראשון ) : כשכר על שמירת השבת, ה' ייתן לך שפע חומרי, ותקבל עונג מכל השפע שה' נותן לך.
2. "ולא תתענג לעידון הגוף, כי אם להעמיד הגוף במצב הראוי להשכיל בתורת ה'" ( מצודות פירוש שני ) : שמירת השבת תחזק את הצד הרוחני שלך ואת הקשר שלך עם ה'. ואז, גם בשאר ימות השבוע תחיה באיזון: לא תסתחרר ולא תשתכר מתענוגות חומריים, אלא תיקח מעולם החומר רק את התענוגות הנחוצים לגוף כדי שיוכל להשכיל בתורת ה'.
3. "יהיה העונג שתמצא - בעבור ה', עונג רוחני נפשיי אלהיי, עד שתרכב על במתי ארץ ותתעלה מכל ענינים החומריים" ( מלבי"ם ) : שמירת השבת תחזק עוד יותר את הצד הרוחני שלך, עד שלא תזדקק כלל לתענוגות חומריים אלא רק לתענוג שבקרבת ה'.
4. ולדעתי, תתענג על ה' היא הנחיה לעבודת-נפש של חיבור התענוגות החומריים אל ה'. כשבאים לאכול, למשל, פשטידה, כל מסתכלים עליה ונהנים מצורתה ומודים לה' שברא יופי בעולם. אחר-כך טועמים מעט, מרגישים את הטעמים - הירקות והתבלינים השונים, ומודים לה' על כל טעם וטעם המעורב בתבשיל. אחר-כך מודים על כל אחד מהרכיבים - איך ה' השפיע על אותו צמח שיגדל, על אותו עץ שייתן פירות או על אותה תרנגולת שתטיל ביצים, ואיזה מסלול עבר כל אחד מהרכיבים הללו עד שהתערבבו ונהיו פשטידה. וכן הלאה, על כל ביס וביס מודים לה'. וכך על כל שאר הנאות הגוף (ע"פ גליה) .
ומה הקשר בין העבודה הזו לשמירת שבת? כי בימי חול האדם טרוד בפרנסתו ואין לו זמן לשים לב לכל מאכל שבא אל פיו. אולם בשבת, מי ש" משיב משבת רגלו " ונזהר מ" עשות חפציו " ועיסוק בדברי-חול, מתפנה להתענג בנחת ולקשר כל תענוג אל ה'.
תגובות
עריכהספר ישעיהו פרק נח לשבת כתוב:
(יג) אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְהוָה מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר.
(יד) אָז תִּתְעַנַּג עַל יְהוָה וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל במותי [בָּמֳתֵי] אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר.
ספר תהילות פרק לז כתוב:
(ג) בְּטַח בַּיהוָה וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה.
(ד) וְהִתְעַנַּג עַל יְהוָה וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ.
אָז תִּתְעַנַּג עַל יְהוָה וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל במותי [בָּמֳתֵי] אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר = וְהִתְעַנַּג עַל יְהוָה וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ
וְהִתְעַנַּג עַל יְהוָה וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ = וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל במותי [בָּמֳתֵי] אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר
ושימו לב כי נאמר קודם להתענג על יהוה ורק אחרי כן יתן לך מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ ואיך יתכן הלא אם ניתנים לך מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ אז אתה מרוצה ומתענג אבל האלהים יודע כי רצונו קודם לרצון האדם וכי רצון אלהים שתשמר שבת קודש וזה באמת מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ
לכן אם רצונך שימלאו מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ אז שמור את את השבת וְהִתְעַנַּג עַל יְהוָה וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ
- -- DAIAN SHEM, 2017-07-23 21:07:18
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:להתענג על ה'
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2017-08-21.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/yjayhu/yj-58-14