ביאור:להשמיד להרוג ולאבד - מאז ועד היום

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

אסתר ג יג: "ונשלוח ספרים ביד הרצים אל כל מדינות המלך להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלושה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז"

מעניין כי הכתובת הארכיאולוגית הקדומה ביותר שנמצאה שמזכירה את ישראל אומרת:

"ישראל אבד זרע אין לו".

כמה אירוני. הרי ישראל קיים עד היום. זה עם הנצח.

וכמה אופייני. הרצון להשמיד את ישראל התחיל כבר אז, כנראה. צו האנטישמיות.

התגלגלות מאוחרת יותר שלו היא בפסוק שלמעלה.

ולמה נכנסה מגילת אסתר למקרא? והרי בנבואות נאמר שרק מה שנצרך לדורות נכנס, אז אפשר ללמוד זאת גם על הכתובים. ואם תאמר – להזכיר את פורים, הרי חנוכה גם הוא חג ולא נזכר בתנ"ך.

לפי דעתי התשובה היא, כי זה אב-טיפוס לרדיפות אנטישמיות בלתי פוסקות, כפי שידוע לנו היטב מן ההיסטוריה היהודית.

וכמו שאנו אומרים בפסח –

"בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם".

אגב, נראה כי גם אחרי הכרתה יכול להישאר זכר. כך, אני קורא עכשיו בספר העיקרים ב', כ', והוא מציין שם בסוף, כי נכתב -

מלכים א יא טז: "כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום"

(אף כי זה זכר בשני קמצים ולא בשני סגולים)

אך במלכים מוזכר שוב מלך אדום...

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-03-27.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t3303_6