ביאור:איוב מא ג

(הופנה מהדף ביאור:להקדים את ה')
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.





להקדים את ה' עריכה

אחת הטענות של ה', בויכוח שלו עם איוב, היא:

(איוב מא ג): "מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם? תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם לִי הוּא!"

1. על-פי הפשט, זו שאלה רטורית: האם יש אדם כלשהו שיכול להקדים אותי, לעשות מעשים טובים לפני שאני משלם את שכרו? הרי זה בלתי אפשרי, כי כל מעשה טוב שהאדם עושה משתמש בכלים שה' נתן לו, ה' תמיד "משלם משכורת" מראש... ולכן אין מקום לתלונותיו של איוב על כך שהיה צדיק ולא קיבל שכר: " "אף כי אין מי אשר הקדים לעשות צדק עד לא גמלתיו הטובה, כי מי עשה מזוזה לפתחו עד לא נתתי לו בית, וכן הכל, והואיל וכן, שאין למי עלי לגמלו עוד טוב, מכל מקום" "אשלם עוד גמול בחסדי" "..." " ( מצודות ) . וכך אמר דוד כשהתנדב לבניית בית המקדש, (דברי הימים א כט יד): "וכי מי אני ומי עמי כי נעצר כח להתנדב כזאת?! כי ממך הכל ומידך נתנו לך".

2. אך אפשר לפרש שזה אתגר מעשי: אדם יכול להקדים את ה'! כשאדם רוצה שה' ייתן לו משהו, הוא יכול מראש להכין את עצמו לקיים מצוות בעזרת הדבר שיקבל, ואז - ה' מתחייב לשלם לו. לדוגמה, אדם שאין לו ילדים תורם כסף לחינוך ילדים: " "זה רווק הדר במדינה, ונותן שכר סופרים ומשנים; אמר הקב"ה "עלי לשלם גמולו ושכרו וליתן לו בן זכר"" " (רבי תנחומא, ויקרא רבה כז ב , מדרש תנחומא אמור כב ז ) , " "מי הוא זה שהקדים כבוד לאבותיו ולא נתתי לו בנים?" " (רבי תנחומא, מדרש תנחומא קדושים טו ) ,

רבי ירמיה ב"ר אלעזר הביא (ויקרא רבה שם) כמה דוגמאות מהמציאות לשאלה זו; ניתן לפרש את רוב הדוגמאות לפי כל אחד משני הפירושים - כשאלה רטורית או כעצה מעשית:

  • " "מי קלס לפני עד שלא נתתי לו נשמה?" " - שאלה רטורית, אדם לא יכול להלל את ה' לפני שהוא נולד.
  • " "מי מל לשמי עד שלא נתתי לו בן זכר?" " - שאלה רטורית או אתגר מעשי: אדם אמנם אינו יכול למול את בנו לפני שנולד, אבל הוא יכול להכין את צרכי המילה, להזמין מוהל וכו', או " "שמל אחרים בחינם, או שנותן שכר למוהל למול אחרים בחינם" "
(רבי תנחום בר אבא, במדבר רבה יד) .
  • " "מי עשה לי מעקה עד שלא נתתי לו גג?" " - כנ"ל: אדם אמנם אינו יכול לעשות מעשה כשאין לו בית עם גג, אבל הוא יכול להכין את החומרים מראש.
  • " "מי עשה לי מזוזה עד שלא נתתי לו בית?" " - כנ"ל: " "כל הצריך זיווג, יעשה סעודת מצווה והודיה לה' יתברך על הזיווג וה' יגמור הדבר וישלם... כ" "ל הצריך בית, יקנה כמה מזוזות לפי מספר החדרים שרוצה וה' יגמור הדבר וישלם" " ( כפשוטו, בשם הרב גודלבסקי )
  • " "מי עשה לי סוכה עד שלא נתתי לו מקום?" " - שאלה רטורית או אתגר מעשי: אדם יכול לקנות סוכה מראש.
  • " "מי עשה לי לולב עד שלא נתתי לו דמים?" " - שאלה רטורית או אתגר מעשי: אדם יכול ללמוד מראש את הלכות לולב. וכן:
  • " "מי עשה לי ציצית עד שלא נתתי לו טלית?" "
  • " "מי הפריש לפני פאה עד שלא נתתי לו שדה?" "
  • " "מי הפריש לי תרומה עד שלא נתתי לו גורן?" "
  • " "מי הפריש לפני חלה עד שלא נתתי לו עיסה?" "
  • " "מי הפריש לפני קרבן עד שלא נתתי לו בהמה?" "

דרך אחרת להקדים את ה' היא לנדור נדר, כמו שעשה יעקב ודוד:

  • (בראשית כח כ): "וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר: 'אִם יִהְיֶה אֱלֹקִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי, וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹקִים. וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹקִים, וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ."( פירוט )
  • (תהלים קלב ד): "אם אתן שנת לעיני, לעפעפי תנומה; עד אמצא מקום לה', משכנות לאביר יעקב"- דוד נשבע שלא ינוח עד שימצא מקום לבנות בו את בית המקדש, והוא אף הכין את כל צרכי המקדש לפני שבנה אותו, (תהלים ל א): "מזמור שיר חנכת הבית לדוד"( פירוט ).

ודרך שלישית היא, לקיים את המצוה גם לפני שמגיע זמן חיובה, כמו שעשה משה:

  • (דברים ד מא): "אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש"- התורה מצווה על בני ישראל להבדיל שש ערי מקלט אחרי שהם עוברים את הירדן; אבל משה כל-כך רצה לקיים מצוה, שהוא החליט להבדיל ערי מקלט בעבר הירדן המזרחי, עוד לפני שבנ"י עברו את הירדן ( פירוט ).

תחת כל השמים לי הוא עריכה

עד כאן פירשנו את החצי הראשון של הפסוק; כיצד מתקשר החצי השני שלו לעניין?

1. על-פי הפירוש הראשון למעלה (שאלה רטורית), אפשר לפרש "כל מה שנמצא בעולם הוא שלי, מעשה ידיי, ולכן כל המעשים הטובים שבני אדם עושים משתמשים בדברים שאני יצרתי, אף אחד לא הקדים לקיים מצוה לפני שבראתי את העולם".

2. ועל-פי הפירוש השני למעלה (שאלה מעשית), אפשר לדרוש "כל מה שנמצא תחת השמיים , בעולם החומר, הוא שלי, אבל כל מה שמעל השמיים הוא שלכם, 'הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים'. ולכן, כדי להקדים אותי, אתם צריכים לעשות מעשים טובים בלי להשתמש בחומר - עוד לפני שנתתי לכם את הכלים הדרושים!".

3. ויש שפירשו, שהחצי השני מתייחס לשכרו של מי שמקיים מצוות: " "הואיל וכן, שאין למי עלי לגמלו עוד טוב, מכל מקום אשלם עוד גמול בחסדי, ואין מי ימחה בידי, כי כל אשר תחת כל השמים שלי הוא, וכולם נכנעים עלי וכאומר הנה גם לך הייתי משיב גמול אם היית צדיק גמור בשלימות רב" " ( מצודות )

מקורות ופירושים נוספים עריכה

מי הקדימני עריכה

יש שפירשו, שהמילים מי הקדימני אינן מציינות קדימה בזמן, אלא הקדמת פנים: " "מי הקדימני - ומי הוא אשר הקדים פני בהקבלתו לעבדני ולשמור מצותי, ואשלם לו שכרו. תחת כל השמים לי הוא - כל אשר בשמים לי הוא, ובידי לפרוע לו שכרו ופעולתו ומעבדו" " ( רש"י )

הפסוק בהקשרו עריכה

הפסוק נמצא בקטע שבו ה' מדבר על הלוויתן. רוב המפרשים לא התייחסו להקשר ולא הסבירו מה הקשר בין הפסוק לבין הלוויתן; מלבי"ם התייחס: " "אחר שהראה לו שזה דבר נגד האלהות מחולל כל שישחית את כל מעשי ידיו הגדולים והעצומים, ולא יתכן שהעושה יגיש חרבו להשחית מה שעשה בכח גדול וביד חזקה, והראה לו דוגמא שני הברואים האדירים אשר הם אות על תקפו של יוצר בראשית, ואיך ישחית הבורא היצורים המעידים על גדלו ויכלתו? משיב פניו לעומת שהתלונן איוב על שברא בריות גדולות ואבירי כח ענקים ואימים, ורוצה שימסור ה' את כל בריותיו האדירים בידו להשחיתם ולהעבירם מן העולם, (שהדבור הזה שא"ל שילך להשחית כל בריה עצומה, היה תשובה על דעתו של איוב וחפצו), כאלו ה' חייב לו איזה חוב, ובעד החוב הזה צריך הוא למסור בידיו כל אשר לו, שהוא יעשה עמהם כחפצו, עז"א מי הקדימני שעשה לי איזה דבר, עד שאני מחויב לשלם לו תחת כל השמים לי הוא, דהיינו שאמסור לידו כל הברואים הגדולים שבראתי תחת כל השמים שכולם הם שלי וקניני, ואמסרם לידו לתשלומי החוב, כאומר איך תעיז פניך לבקש מידי הכרתת יצורי הגדולים המיוחסים לי כדי למלא חפצך, כאילו אני חייב לך איזה דבר או קדמתני ועזרתני בבריאתם. די לך במה שעשיתי לך טובה להמציא אותך מצד החסד הגמור ולא קדמת לי דבר שבעבורו גמלתי אותך חיים חסד, ואיך תבקש שאמסור לחפצך כל אשר לי תחת השמים:" " (מלבי"ם) .

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל עריכה


תגובות עריכה

(ו) בַּמָּה אֲקַדֵּם יְהֹוָה אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם הַאֲקַדְּמֶנּוּ בְעוֹלוֹת בַּעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה:

(ז) הֲיִרְצֶה יְהֹוָה בְּאַלְפֵי אֵילִים בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי:

(ח) הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה יְהֹוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ:

-- daian moshe, 2010-10-08 07:06:48


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:להקדים את ה'


מקורות עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-10-10.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/eyov/yv-41-03