ביאור:לא יסור שבט מיהודה - כי עתה הכין ה' את ממלכתך עד עולם

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

המאמר המקורי עם התגובות

הצגת הבעיהעריכה

בספר שמואל א', כששמואל מוכיח את שאול, הוא גם מספר לו פרט חשוב כמעט בדרך אגב (יג, יג-יד): "נִסְכָּלְתָּ לֹא שָׁמַרְתָּ אֶת מִצְוַת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר צִוָּךְ כִּי עַתָּה הֵכִין ה' אֶת מַמְלַכְתְּךָ אֶל יִשְׂרָאֵל עַד עוֹלָם: וְעַתָּה מַמְלַכְתְּךָ לֹא תָקוּם בִּקֵּשׁ ה' לוֹ אִישׁ כִּלְבָבוֹ וַיְצַוֵּהוּ ה' לְנָגִיד עַל עַמּוֹ כִּי לֹא שָׁמַרְתָּ אֵת אֲשֶׁר צִוְּךָ ה'".

אם כך, בית שאול הוא זה שהיה אמור להמשיך ולמלוך על ישראל לנצח (ולא בית דוד).

יש רק בעיה קטנה אחת: שאול הוא משבט בנימין, ואילו המלכות של עם ישראל, כפי שאנו מבינים מברכות יעקב לבניו, צריכה להיות של יהודה: "יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ: גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ: לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילוֹ וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים". (בראשית מט, ח-י). כיצד אפשר להסביר את הסתירה בין שני המקורות?

(מאת אחיה פ.)

תגובותעריכה

התגובה שמצאה הכי הרבה חן בעיניי (ואף חשבתי על הרעיון לפני שראיתי את התגובה), היא של אראל סג"ל:

קשה לדעת מה היה קורה אילו, אבל אפשר לדמיין...
הפסוקים המנוקדים והמודגשים הם מהתנ"ך, והפסוקים ללא ניקוד וללא הדגשה הם מהדמיון:
שמ"א יז 25-49- יח 1-7-: "וַיֹּאמֶר אִישׁ יִשְׂרָאֵל: הַרְּאִיתֶם הָאִישׁ הָעֹלֶה הַזֶּה--כִּי לְחָרֵף אֶת-יִשְׂרָאֵל עֹלֶה; וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר-יַכֶּנּוּ יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל, וְאֶת-בִּתּוֹ יִתֶּן-לוֹ, וְאֵת בֵּית אָבִיו, יַעֲשֶׂה חָפְשִׁי בְּיִשְׂרָאֵל...."
"וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת-יָדוֹ אֶל-הַכֶּלִי, וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי אֶל-מִצְחוֹ; וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו אָרְצָה..."
"וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אֶל-שָׁאוּל, וְנֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד; ויאהבו (וַיֶּאֱהָבֵהוּ) יְהוֹנָתָן כְּנַפְשׁוֹ..."
"וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת וַתֹּאמַרְןָ: הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָו, וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו."
וישמח שאול ויאמר: נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים, ועוד לו אך המלוכה. הלא ידעתי כי שלושת בניי נחבאים אל הכלים, ולא ירצו למלוך תחתיי. אתן את מרב בתי לדוד, וימלכו יחדיו.
"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל-דָּוִד, הִנֵּה בִתִּי הַגְּדוֹלָה מֵרַב אֹתָהּ אֶתֶּן-לְךָ לְאִשָּׁה".
וימלוך שאול על ישראל ארבעים שנה, וימת בשיבה טובה, ותמלוך בתו תחתיו. ותלד בת שאול בן לדוד, ויקראו שמו "משיח"...
בקיצור, אילו שאול לא היה חוטא, מלכותו היתה נמשכת דרך בתו שנישאה לדוד. אך מכיוון ששאול חטא, דוד נאלץ לברוח, בנותיו של שאול ניתנו לאנשים אחרים ודוד לקח נשים אחרות, וכשמיכל כבר חזרה לדוד זה היה מאוחר מדי, היחסים ביניהם כבר התערערו ולא היה לה בן, ולכן מלכותו של שאול לא נמשכה.
[נדמה לי שראיתי רעיון דומה ב"עוז מלך" מאת הרב יגאל אריאל]

עד כאן דברי אראל. -- Nahum 01:49, 5 בספטמבר 2008 (IDT)

קיצור דרך: tnk1/messages/dmut_dmut_649_2