הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

כרתי = חציר

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: כרתי

נשלח על-ידי אביתר כהן (62.0.93.95) ב17:29:28 22.07.2004, בתגובה ל: כרת

=== "{{{1}}}" ===

במדבר יא ה ":" "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים

ואת האבטחים ואת ה "חציר" ואת הבצלים ואת השומים "

ה "חציר" הוא ה "כרתי" (פרסה , פורי , לוף , כרישה , שום הכרש)

בלטינית -Allium porrum , באנגלית -leek

=== " נגב הכרתי" ===

נגב "הכרתי" , הוא לדעתי נגב "חציר" / "חצרון" (על שם חצרון בן פרץ בן יהודה)

גם נגב "כלבי (קיני)" , נגב "ירחמאלי" ונגב "רמות" (רמות נגב)

היו על שם בני "חצרון" (כולם שכנו בנגב יהודה)

דברי הימים א פרק ב פסוק ד ":" ותמר כלתו ילדה לו את פרץ ואת זרח כל בני יהודה חמשה ":"

פסוק ה ":" בני פרץ חצרון וחמול ":"

פסוק ט ":" ובני "חצרון" אשר נולד לו את "ירחמאל" ואת "רם" ואת "כלובי:"

=== " הכרתי והפלתי" ===

לדעתי ה "כרתי" וה "פלתי" הם על שם בני ראובן חצרון ( "כרתי" ) ופלוא ( "פלתי" )

(און בן (= נכד) "פלת" = נמואל (ימואל / ימין / און) בן אליאב בן "פלוא" בן ראובן)

חציר / כרתי = משמעותם ירוק וגם סוס (פרש , פרס)

בשפות אירופיות מסוימות ירוק = פרס , לדעתי מלשון פרש (סוס)

בתנ"ך מוזכרים כמה פעמים "הכרתי והפלתי"

שמואל ב ח יח ":" ובניהו בן-יהוידע "והכרתי והפלתי" ובני דוד כהנים היו ":"

פעם אחת במקום "כרתי" מופיע "כרי" , ובהקבלה רשום "אדירים"

מלכים ב יא יט ":" ויקח את-שרי המאות ואת- ה "כרי" ואת הרצים ואת כל-עם הארץ

דברי הימים ב כג כ ":" ויקח את-שרי המאות ואת- ה "אדירים" ואת המושלים בעם ואת כל-עם הארץ

מלכים ב יז לא ":" .. והספרוים שרפים את-בניהם באש ל "אדר" מלך וענמלך אלהי ספרוים

הפירוש המקובל ל "אדר" מלך וענמלך הוא ה "סוס" והפרד , (ענה = ענמלך = פרד = הימם)

(בראשית לו כד ":" "ואלה בני צבעון ואיה ו "ענה" הוא "ענה" אשר מצא את "הימם" במדבר .." )

אדיר בדומה לחציר (כרתי) פירושו סוס / פרש , אם כן "{{{1}}}"

" כרתי" = כר(ת)י / אדירים = גדודי "פרשים " (כרתי (ירוק) מקביל כאמור לכר , כר דשא (מקום ירוק

" פלתי" = רצים / מושלים = גדודי "שליחים" (פלת מלשון פלט = שגר = שגריר = שליח / מלאך / שדר..)

גם יונתן מתרגם כרתי ופלתי = קשתיא וקלעיה (קשתים וקלעים) , דהינו "גדודים בצבא"

(ראו גם: - ישעיה פרק טז פסוק א : שלחו "כר" , "מושל" ארץ מסלע מדברה אל-הר בת-ציון)

=== " כרתים (חצרים)" ===

אפשר לראות ש "כרתים" מקביל ל "חצרים" שם ישבו "פלשתים"

דברים ב כג ":" והעוים הישבים ב "חצרים" עד עזה "כפתרים" { "{{{1}}}" } היצאים מ "כפתר" השמידם וישבו תחתם ":"

עמוס ט ז ":" .. הלוא את-ישראל העליתי מארץ מצרים ו "פלשתיים" מ "כפתור" וארם מקיר ":"

ירמיה מז ד ":" על-היום הבא לשדוד את-כל-פלשתים .. כי-שדד ה' את- "פלשתים" שארית אי "כפתור:"

יחזקאל כה טז ":" לכן כה אמר אדני ה' הנני נוטה ידי על- "פלשתים" והכרתי את- "כרתים" והאבדתי את-שארית חוף הים ":"

צפניה ב ה ":" הוי ישבי חבל הים גוי "כרתים" דבר ה' עליכם כנען ארץ "פלשתים" והאבדתיך מאין יושב ":" והיתה חבל הים.. ""

" לחציר / כרתי יש כאמור כמה משמעויות : "

1 : פרסה , פורי , לוף , כרישה , שום הכרש (לטינית -Allium porrum , באנגלית –leek )

2 : ירוק ("עד שיבדיל בין תכלת לכרתי..") (ערבית , ירוק = חצ'ר , מקביל לחציר העברי)

3 : עשב , כר (דשא) , כנראה שה "כר" העברי הפך ל "גר" הלועזי (עשב - " gr " ass , ירוק – " gr " een )

4 : סוס , פרש (פרס) 5 : אתם מוזמנים להוסיף עוד משמעויות..

מקורות

על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה בהאתר וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-08-01.

תגובות

מאת: נריה קליין

נשלח על-ידי נריה קליין (192.114.207.251) ב18:33:48 22.07.2004, בתגובה ל: הכרתי ופלתי + זכרנו את הדגה.. ואת החציר .. '

החציר נקרא כרתי?!

חציר מקביל למילה "חידר" בערבית?!

כל אלו הן הנחות מאוד דחוקות (ואני אחד שנוהג להקביל בין ערבית לעברית).

סוס=פרש=פרס?!!!! הרשה לי לגחך... סוס אינו פרש (אולי בשחמט...), ואנו לא משחקים במשחק אסוציאציות.

"כְּרֵתִי" ו"כָּרְתִי" הן שתי מילים שונות, וא"א להשוות ביניהן כאילו זה ברור מאליו...

נגב הכרתי, משום כך, לא קשור לחציר כלל!

פירוש המילה "אדיר" היא לא פרש (לפחות לא לרוב הדעות) ואתה הצגת זאת כמובן מאליו.

"כרי" ו"כרתי" לא בהכרח קשורים זה לזה, בעיקר משום ש"כרי" כתוב ללא מקבילו ה"פלתי" (פעם אחת של קריא וכתיב ניתנת להסבר הרבה יותר פשוט ומתקבל על הדעת...)

וכרי לא מקביל דווקא ל"אדירים", משום שא"כ אז אתה גם משווה ואומר שהרצים הם המושלים בעם... לא נראה לי, בלשון המעטה.

פירוש חז"ל לאדרמלך וענמלך הוא מדרש ולא חקירה אטימולוגית של המילים, וכ"ש שאינו ה"פירוש המקובל".

מכאן ש"חציר" לא שווה "כרתי", ו"כרתי" לא שווה לסוס.... סוס, כידוע, לא שווה "פרש", והשוואה למילה "פרס" לא מחייבת כלל. והמילה "אדיר"? מאן דכר שמיה...

לסיום, כיצד ניתן לומר ש"קשתים וקלעים" = "פרשים ושליחים"...?

נריה קליין.

מאת: אביתר כהן

נשלח על-ידי אביתר כהן (62.0.91.9) ב20:41:19 22.07.2004, בתגובה ל: מה?!

היות שאתה לא נשמע לי רציני בכלל

אתייחס רק בקיצור לכמה דברים

חציר = כרתי , אין בכלל חולק על כך (יש גם חציר עשב לבהמות וזה שונה)

לדוגמא רש"י - החציר - כרישין פוריל"ש (= כרתי)

עיין באנציקלופדיה מקראית , דעת מקרא , וכל מה שעולה בדעתך..

חיד'ר בערבית = ירוק , חצ'יר גם = ירוק (כרתי) "עד שיבדיל בין תכלת לכרתי.."

סוס נקרא פרס (פרש) בערבית ובעוד שפות , וגם במקרא

ואני לא נשמע רציני........... [לת]

"נריה קליין"

[נכתב ב: 20:47:29 22.07.2004]

מאת: נריה קליין

בתגובה ל: תשובה שנשלח על-ידי אביתר כהן ב20:41:19 22.07.2004:

לאביתר היקר!

קודם כל, בענין הרצינות, עלי לומר שאדם שחקר 6 שנים (!) והגיע לתוצאות כאלו עגומות (הסותרות עובדות בשטח), לא יוכל לבוא ולומר לי כ"כ מהר שאני לא נשמע רציני, ודווקא בתחומים שאני מבין בהם מעט...

בכל אופן, מה שאתה עושה כל פעם נראה כמו משחק אסוציאציות של ילד - הרבה מהמילים שאתה מביא קשורות (לפעמים קשורות מאוד) למה שאתה מנסה לומר, רק חבל שא"א לומר את מה שאת האומר בסופו של דבר...

למשל, אכן - ישנה דעה ש"זמר" הוא ג'ירפה, אך הדרך בה אתה הראית זאת מעוררת חיוך...

בנוגע לכרתי - נכון שפירוש המילה "חציר" בהקשר זה הוא "כרתי" (וסתם ככה, יש חולק, אבל זה לא משנה...), אך מקור מילה זו מאוחר מאוד (תנאי) וא"א להשוות אטימולוגית בין מילה תנ"כית למילה ממקור תנאי, וכל שכן להכניס את הפירוש המומצא הזה לפסוקים מהתנ"ך!

בנוסף, לא כל מילה ערבית ניתן להכניס לתנ"ך...

ועוד משהו - מצטער, אבל ככל הידוע לי (וידוע לי) במקרא אין השוואה מושלמת בין סוס לפרש - ברור שמילים אלו יבואו יחד פעמים רבות, משום שלפעמים כאשר מדברים על הסוס מדברים גם על רוכבו - הפרש, אך לבוא ולאמר שישנה השוואה ביניהם זה כבר מוגזם.

אך הבעיה הגדולה ביותר היא ההתעלמות מהדקדוק ומהניקוד - אתה השווית בין "כרתי" - צמח שמקור שמו מאוחר יותר מהמקרא, ומנוקד בקמץ ובשווא, לבין "כרתי" - קבוצה מאנשי דוד אשר מקור שמה מקראי ומנוקד בשווא ובצירי!!!

אז סלח לי, אבל אתה לא רציני!!!

עוד משהו - "לבוא חמת" פירושו מבואותיה של חמת, ולא האריה של חמת... אז אל תנסה להפוך כל ו' לי', כל ש' לס' וכו'...

אני שוב אומר - אני לא יודע מהם מקורות השכלתך, אבל אני לא הייתי מתגאה בהם (אם יש כאלו).

נריה קליין.

(0)

מאת: אביתר כהן

נשלח על-ידי אביתר כהן (62.0.91.9) ב21:38:51 22.07.2004, בתגובה ל: אני אפרט: שנשלח על-ידי נריה קליין ב21:16:00 22.07.2004:

הרוכב מכונה פרש , רק משום שהוא רוכב על הפרש (סוס)

סוס = פרש , יש הרבה הקבלות הנה כמה :

מלכים א כ כ : ויכו איש אישו וינסו ארם וירדפם ישראל וימלט בן-הדד מלך ארם על- סוס ופרשים :
יחזקאל כז יד : פסוק יד מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך:
הושע א ז : ואת-בית יהודה ארחם והושעתים בה' אלהיהם ולא אושיעם בקשת ובחרב ובמלחמה בסוסים ובפרשים :
יואל ב ד : כמראה סוסים מראהו וכ פרשים כן ירוצון:

--

אני בכלל לא מתייחס לניקוד אלא רק לשרשים ( ואין לי שום כונה לחרוג ממנהגי)

להגיד שכרתי זה שם מקראי ולא תנכי , זה דבר לא מבוסס בכלל ,

חציר כשם ללוף , מופיע רק פעם אחת כנראה , לכן רק טבעי ששמו השני (כרתי) לא רשום

לקבוע שלבוא חמת = מבוא חמת , זה לא לעניין , יש הרבה דעות לכאן ולכאן

זאת אומרת לא מעט חוקרים טוענים ש"לבוא" הוא שם מקום

ובינתיים אף אחד לא הוכיח להיפך .

מאת: אביתר כהן

נשלח על-ידי אביתר כהן (62.0.91.9) ב21:38:51 22.07.2004, בתגובה ל: אני אפרט: שנשלח על-ידי נריה קליין ב21:16:00 22.07.2004:

הרוכב מכונה פרש , רק משום שהוא רוכב על הפרש (סוס)

סוס = פרש , יש הרבה הקבלות הנה כמה :

מלכים א כ כ : ויכו איש אישו וינסו ארם וירדפם ישראל וימלט בן-הדד מלך ארם על- סוס ופרשים :
יחזקאל כז יד : פסוק יד מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך:
הושע א ז : ואת-בית יהודה ארחם והושעתים בה' אלהיהם ולא אושיעם בקשת ובחרב ובמלחמה בסוסים ובפרשים :
יואל ב ד : כמראה סוסים מראהו וכ פרשים כן ירוצון:

--

אני בכלל לא מתייחס לניקוד אלא רק לשרשים ( ואין לי שום כונה לחרוג ממנהגי)

להגיד שכרתי זה שם מקראי ולא תנכי , זה דבר לא מבוסס בכלל ,

חציר כשם ללוף , מופיע רק פעם אחת כנראה , לכן רק טבעי ששמו השני (כרתי) לא רשום

לקבוע שלבוא חמת = מבוא חמת , זה לא לעניין , יש הרבה דעות לכאן ולכאן

זאת אומרת לא מעט חוקרים טוענים ש"לבוא" הוא שם מקום

ובינתיים אף אחד לא הוכיח להיפך .

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:כרתי - חציר

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/5870