ביאור:כפית התקווה הטובה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הייתי רוצה להתייחס לשיחה של איתן פינקלשטיין בחנוכה. אני מצטערת אם דברי יוכלו להתפרש באופן פוליטי או דתי כלשהו.

התנגדותי הנחרצת לדבריו נבעה בעיקר מיחסו לנח"ת, שעליה הוא התנצל אח"כ, ואמר שהתכוון רק לנער אותנו במקצת, דבר שאכן הצליח לעשות …

בעקבות השיחה, וגם לפניה, חשבתי רבות למה בעצם אני לומדת תנ"ך, והאם באותה שאני לומדת תנ"ך, אני יכולה ללמוד היסטוריה או ספרות. אני חושבת שלא. אני מעדיפה להאמין שהתנ"ך הוא יותר מסתם ספר, ושניתן ללמוד ממנו המון: השקפות על החיים, מוסר, ואם תרצו - גם דת. התנ"ך הוא המאחד את הפרטים לעם אחד שלם- עם ישראל, ומשווה לו חזון משותף.

כיום כשישנם תהליכים פוליטיים ברמה היסטורית, וישנה מחלוקת כיצד לפעול, אני בהחלט מאמינה שהחלטות שלנו, בתור "נוער חובב תנ"ך" או יותר נכון "נוער חי תנ"ך", צריכות לנבוע הישר מתוך התנ"ך.

באופן אישי, אני לא ממש מאמינה בכוחה של הפוליטיקה ובהשפעתה, כי "פלגי מים לב מלך ביד ה'" (משלי כ"א/א'), אבל אני בהחלט מאמינהª] בנח"ת. רק נוער שמחובר כל כך עמוק לשורשים שלו ע"י התנ"ך יוכל לצעוד אל עבר העתיד. נוער שמכיר את ישעיה י"א יודע אל עבר מה הוא רוצה לצעוד. אני מאמינה שנוער שלומד תנ"ך הוא ערכי ומוסרי יותר, והוא זה שצריך להעביר את המסרים הלאה. כמו שכתב דוד גרובר, אני מאמינה שאין זה חלום גרידא. אני אף מאמינה שהלימוד של כל פרט ופרט משפיע על עם ישראל בדרך זו או אחרת.

חלומות גדולים מתחילים ממעשים קטנים, אם זה להצטרף למועצת תלמידים, אם זה לתלות הודעות פרסום, להדריך בימי עיון, או פשוט לשדר "אני לומד תנ"ך בנח"ת, אני יותר מוסרי, כדאי לכם גם ללמוד תנ"ך.."

בזמן האחרון פתחנו במסע פרסום והתרחבות, בינתיים ע"י הוצאת מנשרים לארגוננו, וכניסה למועצת תלמידים שתתחיל בע"ה בקרוב.

ארגון נח"ת יכנס בתור ארגון אל מועצת התלמידים במטרה מודעות בקרב בני הנוער לנח"ת, וכן פשוט כדי להשפיע.

כל מי שמעונין להיכנס אל מועצת תלמידים (או סתם לשמוע במה מדובר) / להצטרף לועדת פרסום / להכין מסיבת יומולדת לנח"ת- שיפנה אלי בבקשה!§]

למוד התנ"ך שלנו לא אמור להצטמצם בארבע אמותינו! זאת האפשרות שלנו להשפיע!

מצפה להמון הענות והתלהבות..

בברכת "נח"ת לזה מזה",

סיגל.

תגובה / אורית טורם

אני מסכימה עם טענתה של סיגל ב"כפית התקוה הטובה",אבל לא עם הכל. הבנתי מדבריו של איתן שכונתו היא שנח"ת תהיה כמו תנועת נוער, רק שבמקום פעולות יהיו שיעורי תנ"ך, ומטרתו של כל שיעור יהיה המסר שבסופו.

אני חושבת שמטרת השיעורים היא לימוד לשמו והבנת כל הענינים .מסר הוא דבר חשוב אבל אין חיוב להגיע אליו בכל שיעור. אולי בזכות אותו שיעור המסר יובן ע"י אחרים.

אורית טורם.

תגובה של חננאל לאותו שיעור ניתן לקרוא כאן.

ª] בקטע ישנו שורש מנחה, אמ"ן, המופיע שבע פעמים, וזוהי הפעם הרביעית, המבטאת את נקודת המפנה, שהיא הציר האמצעי, אבל אל תתנו לי לשגע לכם את השכל יותר מדי …

§] וכן סתם להציע הצעות, לעודד, לשאול מה נשמע, לספר בדיחות, להצהיר, לשיר, לשאול למה אני הולכת יחפה (אני לא יחפה, יש לי נעלי קסם שרואים רק מתי שקר), ופשוט לשחנ"ש..

מקורות

על-פי מאמר של סיגל, אורית טורם שפורסם לראשונה בכפית ה'תשס' טבת וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-01-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/klli/limud/kpit_htqwa_htova_1