ביאור:כי האדם עץ השדה - לקט פירושים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


"כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן, כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר" (דברים כ יט)

אנקלוס: "ארי לא כאנשא אילן חקלא"

ראב"ע מקשה עליו: "...מלת "לא" לא יתכן להיותה נחסרת, כי הטעם יהיה להפך!"

רש"י: הֲרֵי 'כִּי' מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "דִּילְמָא": שֶׁמָּא הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לְהִכָּנֵס בְּתוֹךְ הַמָּצוֹר מִפָּנֶיךָ, לְהִתְיַסֵּר בְּיִסּוּרֵי רָעָב וְצָמָא כְּאַנְשֵׁי הָעִיר? לָמָּה תַּשְׁחִיתֶנּוּ?

את שיטת רש"י אשר להסביר גם על פי ה"א השאלה: הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר? כמו "הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי?"
אבל שאלה רטורית זה דבר לא נפוץ בפסוקים הלכתייים בתורה.

נביא עוד שתי תשובות, אך קודם לכן את הספרי:

"כי האדם עץ השדה - שחייו מן האילן... דבר אחר: הא אם מעכבך לבא מפניך במצור - קוצצהו".

תשובת הראב"ע (מקביל לפירוש הראשון בספרי): ואותו לא תכרות כדי שתצא העיר מפניך במצור כי האדם כל כולו מעץ השדה.

תשובת רשב"ם (מקביל לפירוש השני בספרי): כי ממנו תאכל (אחרי שתכבוש העיר) ואותו לא תכרות אלא עץ השדה ("כי"=אלא) אשר בעזרתו יבא האדם מפניך במצור ("הם הקרובים לעיר שנסתרים בהם אנשי העיר הבורחים מפניך").

עוד פירוש (עינייני הערכת מלחמה, נמצא בחומש "רב פנינים"):

יש שני סוגי מצור:
1. הרעבה, על ידי סתימת מקורות המים וכריתת העצים
2. בניית מגדלים ותקיפה על ידי חצים ובליסטראות
אומר הפסוק שכל חיי האדם הם מעצי המאכל ולכן אין לכרותם אלא לנקוט בדרך השניה: ואותו לא תכרות כי (כדי ש...) האדם (שבמצור) וחי מעץ השדה יבוא מפניך במצור (רעב) אלא (איך תלחם) רק עץ אשר תדע לא עץ מאכל הוא - אותו תשחית ובנית מצור על העיר אשר היא עושה עימך מלחמה, עד רידתה.
יתכן שכוונת הפרשן היא שמצור על ידי הרעבה הוא בעייתי כי הוא פוגע בכל אנשי העיר, בזמן שתקיפה על ידי מגדלים תכוון כלפי חיילי האויב.

חידה

עריכה

בפרשת משפטים מוזכרת פעמיים כריתת עץ על ידי גרזן - פעם משמע שמותר ופעם שאסור - מהם שתי הפעמים?

תשובה: פעם לגבי רוצח בשגגה ("וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ וּמָצָא אֶת רֵעֵהוּ וָמֵת" - כנראה מדובר באילן סרק) ופעם לגבי עריכת מצור ("לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן... רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית" - אילן פרי).

תגובות

עריכה

חידוש של תשע"ג: אני שמחה בן אלכסנדר סנדר שמתי לב על מקומו של הפסוק כשמדובר על מלחמת מצווה. כאן מלחמה היא פתאום מלחמת רשות. מי עוד עושה מלחמה על האדמה? העץ עצמו ברגע שביער אין מקום או היער כולו כאשר יער פוגש יער בהמשך "הדורות". איסור כלאים אולי מבוסס על זה. התורה מכניסה באופן מוזר את ההשוואה בין עץ ואדם ואפילו רש"י מבין שבדרך שהתורה מכניסה את ההשוואה זה מרמז על משהו שלילי. רש"י מתנגד לפסוק בלי להסביר. לפי דעתי זה ההסבר הנכון. אנחנו לא צריכים אדמה כמו שעצי השדה נלחמים על האדמה. מסר של שלום למי שרוצה להבין שאנחנו לא יער שנלחם על שטח בהסווה של הסבר הלכתי על התנהגות "ירוקה" למי שעוד חושב שבכל זאת גם במלחמה צריכים חוקים.

ראו גם

עריכה

ביאור:דברים כ יט