ביאור:ישעיהו מז א

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

(א) רְדִי וּשְׁבִי עַל עָפָר בְּתוּלַת בַּת בָּבֶל שְׁבִי לָאָרֶץ אֵין כִּסֵּא בַּת כַּשְׂדִּים כִּי לֹא תוֹסִיפִי יִקְרְאוּ לָךְ רַכָּה וַעֲנֻגָּה:

פרוש לעם:

לאחר שתיאר הנביא את תפארת וגאולת ישראל בפרק הקודם, בא פסוק זה לתאר את חורבנה של ממלכת בבל. ע"פ הפרשנים זמן הנבואה הינו לאחר מות בלשאצר המלך האחרון של הכשדים שמת בידי שריו. ה' פונה לכשדים ואומר להם (בלשון נוכח) שאומנם עד כה הייתם כבתולה שאין לה אדונים- שהייתה ממלכה עצמאית ואף שלטה על עמים רבים. כעת שמת מלככם, אל לכם לצפות שתחזרו להיות אימפריה. ולא עוד, אלא שאתם עתידים להשתעבד לדריווש ולסבול.


אלשיך- מטרת הפסוק- תיאור חורבן בבל –"ויורנו איך מעתה הוא מתריס נגד המלכות הראשון המשעבד אותנו"
אלשיך – פסוק המתאר היסטוריה- ירמיהו מנבא ששעבוד ישראל לבבל יהיה 70 שנה ולאחר מכן ישובו לארץ. 3 דורות מלכים בבליים (נבוכדנצר, אויל מרודך ובלשאצר) מלכו -69 שנה, אך נשאר שנה שהיו קיימים אך תחת שלטון זר-דריווש-זהו זמן הנבואה, וכן כתב המלבי"ם - "והוא כי במות בלשאצר היה נשאר עדיין שנה א', להשלים השבעים שנה שייעד הוא יתברך להתם מלכותם ולגאלנו מידם.

ולמען השלים השבעים שנה, נשארו כל הכשדים אחרי הריגת בלשאצר שלמים עוד שנה אחת, רק הכסא חדל מהם, והומלך דריוש עליהם והיו כמופקדין אצלו שנה א', כד"א אשר הומלך על מלכות כשדים, כי מלך מהכשדים היה נמנע, כי לא חננם ה' רק ג', בשכר שלש פסיעות שפסע נבוכדנצר בימי בלאדן בן בלאדן לכבוד ה', והיו נבוכדנצר ואויל מרודך ובלשאצר:

מצודת דוד וכן מלבי"ם – בניגוד לישראל שיהיה להם תפארת, הבבלים יושפלו-"אבל אתה בבל רדי מן הכסא ושבי על העפר"

"רְדִי"

רד"ק – ירידה מטפורית, מהשליטה על העמים –"רדי מכסא ממלכה שהיית מולכת על כל הארצות".
אלשיך – אופן הדיבור- דיבור מטפורי לכשדים בגוף שני- "והוא כמדבר עם הכשדים".

"וּשְׁבִי עַל עָפָר"

רד"ק- משמעות מטפורית לחורבן הממלכה הבבלית- "לא שתהיה לך מלוכה אפילו בארצך כי על עפר תשבי, כלומר שתהיי חרבה".
מלבי"ם – הישיבה על עפר מבטאת אבלות של בת מלך שנהרגו מלכי בבל- "מדמה את בבל במליצתו כבת מלך שנהרגו אבותיה, והיא יורדת מן הכסא ויושבת על עפר לקונן ולהתאבל עליהם"

"בְּתוּלַת בַּת בָּבֶל"

אבן עזרא – בתולה=נערה צעירה –"הטעם שהיא כמו בתולה, שלא יצאו דמי בתוליה"
רד"ק - משמעות מטפורית של אי הבעילה-לא נשלטה ע"י אומה –"וקראה בתולה, שהיתה עד עתה כבתולה שלא נבעלה, כלומר: שלא שלטה יד אדם עליה".
אלשיך- מסכים עם הרד"ק ונותן תיארוך היסטורי- ה' פונה לבבלים בזמן שמת בלשאצר ודורש מהם לנהוג בענווה כי עוד מעט ימלוך עליהם מלך זר -ובראות הכשדים שנהרג בלשאצר שהיה להם ליכנע כי אין עוד מלך מהם, ושרעתם תבא אליהם במלאת השנה ההיא, ואמר הוא יתברך, רדי מגאותך ושבי על עפר מעתה שעדיין את בתולה, טרם ימלוך עליך מלך אשר לא מעמך הוא כי אז תקרא בעולה
מצודת ציון – "בת בבל = עדת בבל".

"אֵין כִּסֵּא"

רש"י –"אין מלכות".
אבן עזרא- הכוונה לעתיד –"לא יהיה לך כסא לעולם".
מלבי"ם – ה' קורא לבבל שכבר אבדה מלכות במות מלכיה, שלא תתרומם ותבקש מלכות - "לא נמצא כסא מלכות כלל כי המדינה חרבה"

"כִּי לֹא תוֹסִיפִי"

"יִקְרְאוּ לָךְ רַכָּה וַעֲנֻגָּה"

רש"י וכן הרד"ק ומצודות – השלמת המילים החסרות- "שיקראו לך עוד רכה וענוגה".
מלבי"ם – הטעם לכך שלא תהיה ענוגה, משום שעליה לעבוד קשה לשרוד - "כי תהיה מוכרחת מעתה לעבוד עבודות קשות למצוא חיית ידך".