ביאור:ישעיהו מב יח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




מי עיוור כעבד ה'?עריכה

(ישעיהו מב יח): "הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ, וְהַעִוְרִים הַבִּיטוּ לִרְאוֹת"

(ישעיהו מב יט): "מִי עִוֵּר כִּי אִם עַבְדִּי, וְחֵרֵשׁ כְּמַלְאָכִי אֶשְׁלָח? מִי עִוֵּר כִּמְשֻׁלָּם, וְעִוֵּר כְּעֶבֶד ה'?"

ישעיהו מב כ: "[רָאוֹת] רַבּוֹת וְלֹא תִשְׁמֹר, פָּקוֹחַ אָזְנַיִם וְלֹא יִשְׁמָע"

מי הם החרשים והעיוורים בפסוקים אלה?

בפסוק יח נראה לכאורה שהכוונה לבני ישראל ( רש"י ) , והנביא מוכיח אותם על כך שהם מתנהגים כעיוורים וחרשים, אינם רוצים לראות ולשמוע את דברי ה': " "אתם, ישראל, החרשים משמוע דבר ה' והעורים מלראות מצותיו, שמעו מעתה והביטו לראות, הואיל וטובה גדולה מוכנת לכם" " ( מצודות ) .

אולם, בפסוק יט נאמר שהכוונה לעבד ה', המלאך, השליח שה' מתכוון לשלוח אל בני ישראל, שהוא מְשֻלָּם, כלומר מושלם ברוחו!

בספר ישעיהו ישנם פסוקים רבים המדברים על עיוורים וחירשים. בחלק מהפסוקים הללו, העיוורים והחרשים הם בני ישראל החוטאים, ובפסוקים אחרים נראה שהעיוורים והחירשים הם דווקא שליחי ה', הנביא והמשיח (ראו חושים ומומים בספר ישעיהו ). אולם רק בפסוקים שלנו מופיעות שתי המשמעויות יחד, והניגוד ביניהן בולט במיוחד.

1. יש מפרשים, שפסוק יח הוא דברי הנביא אל העם, ופסוק יט מתאר את תשובת העם לנביא: הוא מאשים אותם שהם עיוורים וחרשים לדבר ה', והם מאשימים אותו שהוא עיוור וחירש למציאות (ע"פ אבן עזרא, רד"ק, דעת מקרא) .

  • אולם, מסגנון הפסוק נראה שה' הוא המדבר בפסוק יט.

2. אפשר לפרש, שה' אכן מאשים גם את עבדיו - את האנשים הקרובים אליו ביותר - שהם עיוורים וחירשים, כי אינם מנצלים את הראיה הרוחנית המיוחדת שלהם על-מנת להוכיח את העם: " "מי עור וגו' - כאלו יפרש דבריו, לומר: מה שכללתי גם הכשרים שבכם להקראם חרשים ועורים, כי מי הוא היותר ראוי להקרא עור כי אם עבדי, על כי הוא יודע ומכיר בקלקול הדור, ואינו מסתכל במעשיהם להישירם ולתקנם... ומי הוא היותר ראוי להקרא חרש כמלאכי אשר אשלח, רצה לומר: מי שנתתי חכמה בלבו, וכאלו שלחתיו ללמד דעת את העם, והוא כחרש לא ישמע מעשי בני העם להזהירם על הדבר" " ( מצודות , ודומה לזה מלבי"ם ) .

  • אולם, בפסוק יט נזכר רק עבד אחד ומלאך אחד, ונראה שהכוונה לאדם מסויים ולא לקבוצה.

3. אפשר לפרש, שבגלות, גם בני ישראל וגם עבד ה' הם עיוורים וחירשים - הם סובלים צרות וייסורים, אינם רואים את התמונה הכללית ואינם מסוגלים להבין את תוכנית-העל שלפיה ה' מנהיג אותם. הנביא מדגיש, שגם עבד ה' הוא מוגבל בראייתו - ה' אינו מגלה את התמונה הכוללת אפילו לעבדו, וזאת כדי למנוע ממנו להפוך למשיח שקר (ע"פ גליה) : " "האדם אשר כל חיותו וצרכיו תלויים באדם אחד – לא ישים בטחונו בלבו על האדם ההוא, אך ישים שורש בטחונו מעומק הלב בבורא יתברך... וקח בידך משל נאה על עניין זה: והוא כמו מאה עיוורים ההולכים זה אחר זה, וכל אחד שם ידו על כתף חברו, ובראש כולם יש איש הרואה, והוא מנהיג כולם אחריו. הנה כל אחד יודע, שאף על פי ששם ידו על כתף חברו והוא מנהיגו, שאין זאת ההנהגה באה מכוחו של חברו, אך כולם נמשכים אחר האיש הרואה הראשון. ואם יהיה נשמט מהם – ייכשלו כולם ויפלו. זה ישים האדם אל לבו, ויחשוב כי אין מנהיג זולתי הקדוש ברוך הוא וכולנו כעוורים, וכל אחד ממנו מסתייע ונעזר בעזר חברו. אך אין כוח בחברו לולי המנהיג העליון, הנותן הכל, וכל דרכיו ישרים, ואין להרהר אחריו... וכך המפרנס לא יתגאה שהוא מפרנס, אך הוא כעיוור המנהיג עיוור חברו בעזרת המנהיג הראשון, שהוא הרואה. ועל זה נאמר: "והולכתי עוורים בדרך לא ידעו, בנתיבות לא ידעו אדריכם, אשים מחושך לפניהם לאור, ומעקשים למישור "; ואומר: "והעוורים הביטו לראות "; ואומר: "מי עוור כי אם עבדי, וחרש כמלאכי אשלח, מי עוור כמשולם, ועוור כעבד יי "." " ( ספר המידות השלם שער הבטחון ) .

  • אולם, בפסוק יט נראה שעבד ה' הוא עיוור וחירש אף יותר מבני ישראל.

4. אחד מסיפורי המעשיות של ר' נחמן מברסלב הוא הסיפור על שבעת הקבצנים (" מעשה משבעה בעטלירס "). הסיפור מספר על שני ילדים שהלכו לאיבוד ביער, ובכל יום פגשו קבצן אחר שנתן להם אוכל. הקבצן הראשון היה עיוור, השני - חרש, וכו'. כל אחד מהקבצנים איחל להם שיזכו להיות כמוהו. בהמשך הסיפור, אותם קבצנים מגיעים לחתונה שלהם, ומסבירים להם את הברכה:

  • " "ואתם סוברים שאני עיוור?, אין אני עיוור כלל, רק שכל זקן נדמה כעיוור, כי אין לו שום הסתכלות כלל על העולם, מאחר שכל זמן העולם אינו עולה אצלו כהרף עין, על כן אין שייך אצלו הסתכלות וראיה בזה העולם כלל. על כן אין שייך אצלו הסתכלות וראיה בזה העולם כלל, ואני זקן מאד, ועדין אני יניק (צעיר) לגמרי..." "; 
  • " "ואתם סוברים שאני חרש?, אין אני חרש כלל, רק שכל העולם כולו אינו עולה אצלי לכלום, שאשמע החסרון שלהם, כי כל הקולות כלם הם מן חסרונות, כי כל אחד ואחד צועק על חסרונו, ואפילו כל השמחות שבעולם, כלם הם רק מחמת החסרון ששמח על החסרון שחסר לו ונתמלא, ואצלי כל העולם כלו אינו עולה לכלום, שיכנסו באזני החסרון שלהם, כי אני חי חיים טובים, שאין בהם שום חסרון..." "

עבד ה' הוא "עיוור" כי הוא תופס את כל העולם כולו, עם כל ההסטוריה שלו, באופן כללי, במבט על, ואינו שם לב לפרטים הקטנים. עבד ה' הוא "חירש", כי הוא אינו שומע את הצעקות הנובעות מתוך חסרונות; הוא חי במציאות שבה הכל טוב.

גם בני ישראל הנמצאים בגלות הם "עיוורים" ו"חירשים", כי הם חיים בעולם של לימוד תורה ורוחניות, אינם שמים לב לפרטים של עולם החומר שמסביבם.

ה' קורא לעם ישראל לצאת מהגלות, ויחד עם זה גם לרדת מעולם הרוח אל עולם החומר, לחזור למציאות: החירשים - שמעו! והעיוורים - הביטו לראות!. ה' אומר להם "אני יודע שאתם מעדיפים להיות עיוורים וחירשים, זה הרבה יותר נעים ונוח לחיות במציאות שבה הכל טוב ולא רואים שום חסרונות, אבל גם עבדי - הנביא או המשיח - גם הוא עיוור וחירש, אפילו יותר מכם,  ובכל זאת אשלח אותו אל עולם החומר כדי לרומם ולקדש גם את הפרטים הקטנים.

פסוקים דומים וקשוריםעריכה

חירשות במשמעות חיובית נזכרת גם בנבואת זכריה על קרנות וחרשים : החירשים אינם שומעים את האויבים התוקעים בקרנות, ולכן אינם פוחדים מהם.   כך גם באגדת חז"ל על חושים בן דן: " "חושים, בריה דדן, תמן הוה, ויקירן ליה אודניה. אמר להו 'מאי האי?', ואמרו ליה 'קא מעכב האי עד דאתי נפתלי מארעא דמצרים'. אמר להו 'ועד דאתי נפתלי מארעא דמצרים יהא אבי אבא מוטל בבזיון?!', שקל קולפא, מחייה ארישיה" " ( בבלי סוטה יג. ) : חושים היה כבד שמיעה, ולכן לא שמע את עשו ולא פחד ממנו.

בספר ישעיהו ישנם שני פסוקים המלמדים שעבד ה' אינו רואה דברים שלא צריך לראות, ואינו שומע דברים שלא צריך לשמוע:

  • בתיאור ה"חוטר מגזע ישי", ישעיהו יא ג: " "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'," "וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ; וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ; וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע" ";
  • בתיאור האדם הראוי להינצל מהאש, (ישעיהו לג טו): "הֹלֵךְ צְדָקוֹת, וְדֹבֵר מֵישָׁרִים, מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת; נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד, אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים, וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע".

מקורות ופירושים נוספיםעריכה

" "מי עור - בכם אין אחד כי אם עבדי הוא העור שבכולכם, וחרש שבכם הרי הוא כמלאכי אשר אני שולח להנבא נבואות; מי עור כמשולם - מי היה עור בכם כבר קבל יסוריו והרי הוא כמשולם כל תגמוליו ויוצא נקי" " ( רש"י )

הזכרנו למעלה (בסעיף 2) את פירוש מלבי"ם: " "הנה, כמו שלא יגונה העץ והאבן על שאינו רואה ושומע, ולא יצדק עליו שם עור וחרש, כי לא יפול שם זה רק על מי שהיה בטבעו לראות ולשמוע, כן לא יגונו העובדי כוכבים על שלא ראו נפלאות ה', או על שלא שמעו דברי נבואה, כי לא היו יכולים לראות ולשמוע אחר שלא הגיע דבר ה' אליהם, ולא היה זה מטבעם; רק ישראל, שהם יכולים לראות מעשי ה' ולשמוע דברו ואינם רואים ושומעים, יצדק עליהם שם עורים וחרשים. על-פי-זה אמר: הלא אתם, שיש לכם חושים פנימים לראות ולשמוע המחזות והדברות האלהיים, ובכל-זאת אינכם רואים ושומעים, אתם העורים והחרשים באמת, לא זולתכם. והנה, ההשגה תהיה בשתי פנים, או ע"י העין הפנימי השכליי, שישיגו מעשי ה' אותותיו ונפלאותיו שזה יכלו כל ישראל להשיג, ובשעצמו עיניהם השכליים מראות נקראים עורים, ועל זה אמר העורים הביטו לראות; או על ידי האוזן הפנימי שישמעו דברי ה' בנבואה, שזה מדרגת הנביאים השלוחים מאתו להוכיח את העם, ובשהם אינם רוצים לנבאות ולשמוע דבר אלהים נקראים חרשים, ועל זה אמר החרשים שמעו," "ומפרש: מי עור - הלא לא נמצא עור רק עבדי ישראל אשר יש לו ההכנה לראות, ומי חרש הלא רק מלאכי אשר אשלח, שהוא הנביא, שיש לו הכנה לשמוע דבר ה'. מי עור, מבאר הטעם למה רק ישראל נקראו עורים ולא זולתם, שזה מצד שהם יש להם ההכנה לראות המראות השכליות, מצד שני דברים אשר המה תנאי ההשגה, והוא:   א) ההכנה הטבעיית שצריך שיהיה שלם בשכלו ומדותיו וכחות נפשו מתולדה;   ב) ההכנה המעשיית שיכין הוא א"ע להשגה זו ע"י עבודת ה' ומע"ט, וישראל י"ל בין השלמות הטבעיי שעז"א מי עור כמשלם, בין השלמות המעשיי שיעבדו את ה' ע"י המצוה והתורה שנתן לפניהם שעז"א מי עור כעבד ה'. ואחר שהוא משולם ומושלם מתולדה ועבד ה' מצד הבחירה, והוא אינו רואה הגם שיכול לראות, מי עור כמוהו? כי הלא על ידי שתי ההכנות" "הנזכר לעיל: ראות רבות, תוכל לראות דברים רבים אשר מהם תכיר נפלאות ה', ומ"מ ולא תשמר לעיין ולפקוח עיניך. וגם הנביא שלך רק הוא הוא החרש, יען כי פקוח אזנים, ה' רוצה לפקוח אזניו ולהשמיעו דברו, והוא לא ישמע, אינו רוצה לשמוע: " " ( מלבי"ם )    

מאמרים נוספים - באדיבות גוגלעריכה

  • ישיבת ההסדר ירוחם - שיחות - יום העצמאות - אתם עדי נאום ה' : החרשים שמעו והעורים הביטו לראות. מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כִּמְשֻׁלָּם ועור כעבד ה'. ראות רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע. ... ( cache )
  • הפטרת בראשית - קטגוריה:הפטרת בראשית ג€“ ויקיטקסט : 31 יולי 2007 ... נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו החרשים שמעו והעורים הביטו לראות. מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור ... ( cache )
  • פרשת ויחי : רבי יהודה פתח ואמר, (ישעיה מב יח) החרשים שמעו והעורים הביטו לראות, החרשים שמעו, אלין בני נשא דלא צייתין למלולי אורייתא, ולא פקחין אודנייהו למשמע לפקודי ... ( cache )
  • חובות הלבבות : ואמר (שם מב) החרשים שמעו והעורים הביטו לראות. ואמר (קהלת ז) טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה, באשר הוא סוף כל האדם, והחי ייתן אל לבו. ... ( cache )
  • Yeshiva.org.il- ישעיהו פרק מב : ... לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים: (יז) נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו: (יח) החרשים שמעו והעורים הביטו לראות: (יט) ... ( cache )
  • מסורת אחרית הימים - והמלך המשיח / אשר וייזר : " החרשים שמעו והעורים הביטו לראות מי עור כי אם עבדי, וחרש כמלאכי אשלח, מי עור כמשלם, ועור כעבד ה'. ראות רבות ולא תשמר פקח אזנים ולא ישמע. ה' חפץ למען ... ( cache )
  • Yeshiva.org.il- תשובה לטענה השביעית: "אין לך קץ מגולה מזה" : (כאן ניתן להזכיר דברי רבנו, הרצ"י זצ"ל, על נבואת ישעיה מ"ב, יח-יט: " החרשים שמעו והעורים הביטו לראות, מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח. ... ( cache )
  • ן‚· אור זיכרון : ... ועם זאת מזלזלים בתחייתה של ארץ ישראל ואף תולים זאת ב'מעשה שטן', מתבקש לקרוא באזניהם בלשון הנביא ישעיה (מ"ב, יח): " החרשים שמעו והעורים הביטו לראות". ... ( cache )
  • בית המדרש להתחדשות - מה שאין ומה שיש בחינוך - איתיאל גלעדי : ... פירוש שמיעוט נקודת אמונתו בו יתברך גם כן מאתו יתברך, כי הוא הנותן לו לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע, כמאמר " החרשים שמעו והעורים הביטו וכו'", ... ( cache )
  • בחדרי חרדים | פורום: עצור כאן חושבים - מודעות משיחית : " החרשים שמעו והעורים הביטו לראות, מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח.." וב"פעמים " דף ש': "והפלא ה' את מכתיך" מכה נפלאה בנוראותיה שאי אפשר לה ... ( cache )
  • ז ישעיהו חלק שני : עיני עורים תראינה (כט יח) אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה (לה ה) החרשים שמעו והעורים הביטו (מב יח) עם עור ועינים יש וחרשים ואזנים למו (מג ח) ... ( cache )
  • מזל טוב! נולד ישעיהו השני.. : 1 מאי 2009 ... עיני עורים תראינה (כט יח) אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה (לה ה) החרשים שמעו והעורים הביטו (מב יח) עם עור ועינים יש וחרשים ואזנים ... ( cache )
  • more "החרשים שמעו והעורים הביטו " :
  • more "שמעו והעורים הביטו לראות " :
  • ילקוט שמעוני - בשבילי התנ"ך : וכן ישעיה אמר: מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח. וכן אברהם אמר: ויקרא את שם המקום ההוא ה' יראה. מהו ה' יראה? א"ל: ראה מה שהיה להשיבך ולא השבתי אלא החרשתי. ... ( cache )
  • גליונות לעיון בפרשת השבוע : וכן: " מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח", ואחריו: "ועור כעבד ה'" (מב, יט). ו השנית: כי למטה בפסוקים ו-ז ברור הדבר כי השתיקה אמורה על הנביאים, שאמר: "כל היום ... ( cache )
  • הקדמת רבי חיים ויטאל לשמונה שערים ג€“ ויקיטקסט : 30 אוקטובר 2010 ... במ"א הא' שביארי' לעיל סתימין עיינין וכו' וז"ש מי עור כי אם עבדי אבל הכוונה היא למעוטי ולאפוקי חכמי האמת הנקראים בנים אינון מרי קבלה כנ"ל ... ( cache )
  • ספרי קבלה-מאמרים-הקדמת הרח"ו לעץ חיים : ... פנימיות התורה כנודע ליודעי חן וכמו שקראם במג€�א הא' שביארי' לעיל סתימין עיינין וכו' וזג€�ש מי עור כי אם עבדי אבל הכוונה היא למעוטי ולאפוקי חכמי האמת הנקראים ... ( cache )
  • ספר עץ חיים - Hebrejskֳ¡ knihovna kabalistickֳ½ch textֵ¯ : ... פנימיות התורה כנודע ליודעי חן וכמו שקראם במ"א הא' שביארי' לעיל סתימין עיינין וכו' וז"ש מי עור כי אם עבדי אבל הכוונה היא למעוטי ולאפוקי חכמי האמת הנקראים ...
  • קול קורא : "העוסקים במשנה לבדה, בלתי הסתכלותם בסודותיה, וכפי סודותיה יפסקו הדינים אם אסור ואם מותר כנ"ל, הנה אלו עורים בודאי הם, וז"ש מי עור כי אם עבדי, כי העוסק בפשט ... ( cache )
  • דף הבית >> הספר קול-קורא מאת רפאל בר-שם : אסור ואם מותר כנ"ל, הנה אלו עורים בודאי הם, וז"ש מי עור כי אם עבדי, כי העוסק בפשט נקרא עבד, ועליהם נתנבא ישעיה לעי"ל, שיזכו ללכת בדרך לא ידעו, הוא דרך ... ( cache )
  • אור הרעיון פרקים כו-כז : הוא בהיר כחמה, אך " מי עור כי אם עבדי" (ישעיהו מב:יט), אינו מסוגל להבין, משום שהקליפה של דורות של גלות טמטמה את רגשותיו ואת הבנתו. וכי אין בתחיית ארץ ... ( cache )
  • השפעת התנך על חיי היום יום בישראל: היהודי החילוני כעבד ה' : 16 אוגוסט 2010 ... מי עיוור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח , מי עיוור כמשולם ועיוור כעבד ה'?" לכאורה, במהלך הקמת מדינת ישראל הייתה לחילוניים אפשרות לשחרר עצמם ... ( cache )
  • YouTube - whereureheading's Channel : ... חשכים ואין נוגה לו יבטח בשם יהוה וישען באלהיו"ועל ישראל נאמר ישעיה מ"ב19 " מי עיור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשולם ועור כעבד יהוה" משיח וישראל ... ( cache )
  • ספר המידות השלם שער הבטחון ג€“ ויקיטקסט : 13 אוקטובר 2010 ... ואומר (שם פסוק יח): "והעוורים הביטו לראות"; ואומר (שם פסוק יט): "מי עוור כי אם עבדי, וחרש כמלאכי אשלח , מי עוור כמשולם, ועוור כעבד יי". ... ( cache )
  • אורחות צדיקים : ... טז), ואומר: "והעורים הביטו לראות" (שם פסוק יח), ואומר: "מי עיוור כי אם עבדי, וחרש כמלאכי אשלח , מי עור כמשולם, ועור כעבד ה'" (שם פסוק יט). ... ( cache )
  • http://www.2all.co.il/web/Sites/serafim, תהילים א-נ : ... אשר הלך חשכים ואין נוגה לו יבטח בשם יהוה וישען באלהיו"ועל ישראל נאמר ישעיה מ "ב19 " מי עיור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשולם ועור כעבד יהוה" ... ( cache )
  • [http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/4/42/MG1618E-Haftarot.pdf הועתק והוכנס לאינטרנט www.hebrewbooks.org ע�י חיים תש;quot&ע] : ך ואצךן: ואתנן: לבריות g3c יןף ראית רבות ולא תשמר פקח אזניכ. ד p,phבנ ת ן.: <. ולא ישמע: לאורגוים: לפקח עינים עותר־; 1. להוציא ממסגר אשיר מבירת בלא ...
  • מורה נבוכים / יוסף בכה"ר דוד קאפח : ויפקח אלוהים את עיניה 29, אז תפקחנה עיני עורים 30, פקוח אזנים ולא ישמע 31,. כעין אמרו: אשר עינים להם לראות ולא ראו 32. אבל אמרו על אדם: משנה פניו ותשלחהו 33 ... ( cache )


תגובותעריכה

ספר ישעיהו פרק יא כתוב:

(ג) וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְהֹוָה וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ:

בספר שמות אמר משה : (ג) וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ

לאמור אֱלֹהֵי הָעִבְרִים הוא כאלהי העיוורים כי בני ישראל אינם רואים כל תמונה מלבד תמונת יה כעבדיו נביאיו

-- daian moshe, 2011-03-15 09:36:43

יש ארבעה קטעים בישעיה 'השני' המכונים 'פרקי עבד ה כשיש שמפרשים אותם - חלקם - על המשיח ויש ש-את כולם- על ישראל. בכל אופן בפרק הבא העיוורון והחירשות של העם מוזכרים שוב -

ישעיהו מג ח: "הוציא עם עור ועינים יש וחרשים ואזנים למו"

אם הכוונה בעבדי בכל זאת למשיח כי אז נראה שיש שני מיני עיוורון...

-- hagai hoffer, 2011-03-15 17:28:54

ישנם פסוקים רבים המדברים על חירשות ועיוורון בספר ישעיהו, בחלקם הכוונה לבני ישראל החוטאים ובחלקם הכוונה לעבדי ה' הקדושים (ראו קישור למעלה). בפסוקים הללו, הניגוד בין שני מיני העיוורון בולט במיוחד.

-- אראל, 2011-03-18 06:13:39

"ולא למראה עיניו ישפוט"

אני חושב שזו הדוגמא היחידה ועל כל פנים המובהקת ביותר לחיצוי הפילוסופי הקלסי בין האובייקטיבי והסובייקטיבי. כל משפט יש בו מן הסובייקטיבי (כן גם משפט קצב...), כפי שאמרו חז"ל - אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות, וזאת גם אף על פי שהשופטים נקראים "אלוהים", לא פחות, אבל המשיח שופט הצדק רואה באופן אובייקטיבי.

-- hagai hoffer, 2011-03-22 17:54:41


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מי עיוור כעבד ה'?


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-03-27.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yjayhu/yj-42-1820