ביאור:ישעיהו יח - הקבלות

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר לא גמור. קחו אותו כאתגר - להשלים אותו!

</link>

</link> <title>

שלום כנרת, ה' עמך</title> <meta content="OpenOffice.org 1.1.4 (Linux)" name="GENERATOR" /> </meta> <meta content="Erez Segal" name="AUthOR" /> </meta> <meta content="19970723;17390000" name="CREATED" /> </meta> <meta content="Erez Segal" name="CHANGEDBY" /> </meta> <meta content="19970724;20500000" name="CHANGED" /> </meta> <style type="text/css"> </style>

"יח" "4:" "כי כה אמר ידוד אלי אשקטה ואביטה במכוני כחם צח עלי אור כעב טל בחם קציר"

"יח" "5:" "כי לפני קציר כתם פרח ובסר גמל יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות ואת הנטישות הסיר התז"

"יח" "6:" "יעזבו יחדו לעיט הרים ולבהמת הארץ וקץ עליו העיט וכל בהמת הארץ עליו תחרף"

כדי לנסות להבין את הפסוקים, חיפשתי בספר ישעיהו פסוקים מקבילים להם, והנה מה שמצאתי:

יג10 - יד14: כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו...

נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה...

אעלה על במתי עב אדמה לעליון

טז4 - 9: יגורו בך נדחי מואב הוי סתר למו מפני שודד כי אפס המץ כלה שד תמו רמס מן הארץ

כי שדמות חשבון אמלל... תעו מדבר שלחותיה נטשו עברו ים

על כן אבכה בבכי יעזר... כי על קיצך ועל קצירך הידד נפל

יז5 - 11: והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים...

ביום ההוא יהיו ערי מעזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה...

כי שכחת אלהי ישעך וצור מעזך לא זכרת על כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו...

ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש

יט1: משא מצרים הנה ידוד רכב על עב קל ובא מצרים... ולבב מצרים ימס בקרבו

סב??: למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט עד יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער

ח22: ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח:

סג5: ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני

סג15: הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו

סד8: אל תקצף ידוד עד מאד ואל לעד תזכר עון הן הבט נא עמך כלנו

סו2: ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאם ידוד ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי

ד5: וברא ידוד על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה כי על כל כבוד חפה

ב5: בית יעקב לכו ונלכה באור ידוד

כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו

ה30: וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה

ט1: העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם

הרבית הגוי לא לו הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל

י17: והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד

כו19: יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל

כז11: ביבש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עשהו ויצרו לא יחננו

ל26: והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ביום חבש ידוד את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא

לא9: וסלעו ממגור יעבור וחתו מנס שריו נאם ידוד אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם

מה7: יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע אני ידוד עשה כל אלה

נא4: הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו כי תורה מאתי תצא ומשפטי לאור עמים ארגיע

ס19: לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנגה הירח לא יאיר לך והיה לך ידוד לאור עולם ואלהיך לתפארתך

ה6: ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר

כה5: כחרב בציון שאון זרים תכניע חרב בצל עב זמיר עריצים יענה

מד22: מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך שובה אלי כי גאלתיך

ס8: מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארבתיהם

ה24: לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה

כז6: הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה

לה1: יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת...

אמרו לנמהרי לב חזקו אל תיראו הנה אלהיכם נקם יבוא גמול אלהים הוא יבוא וישעכם

נט18: כעל גמלות כעל ישלם חמה לצריו גמול לאיביו לאיים גמול ישלם

לז26: הלוא שמעת למרחוק אותה עשיתי מימי קדם ויצרתיה עתה הבאתיה ותהי להשאות גלים נצים ערים בצרות

א31: והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה

ה5: ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי

הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס

ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר

כז9: לכן בזאת יכפר עון יעקב וזה כל פרי הסר חטאתו בשומו כל אבני מזבח כאבני גר מנפצות

ג1: כי הנה האדון ידוד צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בהתחלה בלבד וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-01-05.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yjayhu/yj-18-0406