ביאור:ירמיהו - בכתב ובעל-פה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תגובה ל: ביאור:ירמיהו לו שנכתבה ב22:11:30 21.03.2005

בספר ירמיהו, פרק לו, יש סיפור שממנו אפשר ללמוד הרבה על הכתיבה והקריאה בימי התנ"ך:

לו 1-2: "ויהי בשנה הרביעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה; היה הדבר הזה אל ירמיהו מאת ה' לאמור: 'קח לך מגילת ספר, וכתבת אליה את כל הדברים אשר דיברתי אליך על ישראל ועל יהודה ועל כל הגויים - מיום דיברתי אליך, מימי יאשיהו, ועד היום הזה". ירמיהו התחיל להתנבא כ-22 שנים לפני כן (ע"ע תאריכים בספר ירמיהו); במשך 22 שנים, ירמיהו ניבא בעל-פה, וזכר בעל-פה את כל נבואותיו, וכתב אותן רק כאשר ה' ציווה עליו בפירוש! מטרת הכתיבה מפורשת בפסוק הבא -
לו 3-7: "'... "אולי ישמעו בית יהודה את כל הרעה אשר אנוכי חושב לעשות להם - למען ישובו איש מדרכו הרעה, וסלחתי לעוונם ולחטאתם'. ויקרא ירמיהו את ברוך בן נרייה; ויכתוב ברוך מפי ירמיהו את כל דברי ה' אשר דיבר אליו - על מגילת ספר. ויצווה ירמיהו את ברוך לאמור 'אני עצור - לא אוכל לבוא בית ה'. ובאת אתה וקראת במגילה אשר כתבת מפי את דברי ה' באוזני העם, בית ה' - ביום צום; וגם באוזני כל יהודה הבאים מעריהם תקראם. אולי תיפול תחינתם לפני ה', וישובו איש מדרכו הרעה ; כי גדול האף והחמה, אשר דיבר ה' אל העם הזה." ": הכתיבה לא נועדה לזיכרון (ירמיהו זכר גם בלי לכתוב); הכתיבה נועדה להשפיע על בית יהודה. כנראה, אנשים מושפעים יותר מדברים שנקראים מתוך טקסט כתוב, מאשר מדיבור בעל-פה. ולאחר שברוך בן נריה קרא את הדברים לפני השרים -
לו 17-18: "ואת ברוך שאלו לאמור 'הגד נא לנו - איך כתבת את כל הדברים האלה מפיו?' ויאמר להם ברוך 'מפיו יקרא אליי את כל הדברים האלה, ואני כותב על הספר בדיו'": השרים התפלאו מאד על הכתיבה - מכאן ניתן להסיק שהכתיבה בכלל היתה נדירה באותו זמן - המידע הועבר בעל-פה, הכתיבה כנראה דרשה השקעה רבה, ורק דברים חשובים במיוחד נכתבו; העובדה שברוך טרח וכתב את נבואותיו של ירמיהו מראה על החשיבות הרבה שייחס להן, ולכן גם השרים התייחסו אליו ברצינות. וגם אחרי הכתיבה הראשונה נשארו נבואות בעל-פה, כפי שניתן ללמוד מהפסוק שנאמר אחרי שהמגילה הראשונה נשרפה -
לו 32: "וירמיהו לקח מגלה אחרת, ויתנה אל-ברוך בן-נריהו הספר, ויכתב עליה מפי ירמיהו את כל-דברי הספר אשׁר שׂרף יהויקים מלך-יהודה באשׁ, ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה "; כשירמיהו ראה, שהדברים הראשונים שכתב השפיעו רק על השרים ולא על המלך, הוא החליט לכתוב אותם שוב, ולהוסיף נבואות נוספות שעד אז נשמרו בזכרונו בעל-פה, כדי לחזק את ההשפעה.

האם הזיכרון הטוב של ירמיהו היה יוצא-דופן? לא בטוח; ייתכן שבאותו זמן, בגלל הקושי הטכני שבכתיבה, השתמשו כולם בזיכרון כתחליף לכתיבה, ולכן היה להם זיכרון טוב.

ע"ע לימוד תורה - בעל-פה או בכתב

מקורות

על-פי מאמר של ע"פ הרב אליהו בן אמוזג שפורסם לראשונה במבוא לתורה שבעל-פה וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-04-06.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yrmyhu/yr-36