ביאור:ירושלמי מעשר שני ד ו - מעומד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ביאור:ניווט משנה - מעומד

המהדורה המעומדת: תלמוד ירושלמי - פרק ד' הלכה ו'

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פרק ד (המביא פירות) הלכה ו (כל המעות הנמצאין)

משנה - פרק ד הלכה ו

פרק ד' הלכה ו' - משנה

בדפוס: דף כ"ו עמוד א'. המשך המשנה (ההלכה) בדף כ"ו עמוד ב' מתחיל במילים 'וכתוב עליו'.

כּל הַמָּעוֹת הַנִּמְצָאִין - הַרֵי אֵלוּ חוּלִין,

וַאֲפִילוּ דִינַרֵי זָהֳב עִם הַכֶּסֶף וְעִם או עם הַמָעוֹת פרוטות הנחושת.

מָצָא בְּתוֹכָן חֶרֶשׂ וְכָתוּב עָלָיו: מַעֲשֵר - הַרֵי זֶה מַעֲשֵר.

הַמוֹצֵא כְלִי, וְכָתוּב עָלָיו: קָרְבָּן -

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

אִם הָיָה שֶל חָרָש: הוּא - חוּלִין, וּמַה שֶׁבְּתוֹכוֹ - קָרְבָּן,

וְאִם הָיָה שֶל מַתֵּכֶת: הוּא - קָרְבָּן, וּמַה שֶׁבְּתוֹכוֹ - חוּלִין.

אָמְרוּ לוֹ:

אֵין דֶרֶך בּנֵי אָדָם לִהְיוֹת כּוֹנסִין חוּלִין - בְּקָרְבָּן!?

הַמוֹצֵא כְלִי, וְכָתוּב עָלָיו: ...

• קו"ף - קָרְבָּן. מ"ם - מַעֲשֵר. דלי"ת - דמאי.
• טי"ת - טבל. תי"ו - תרומה.

שֶבִּשְעַת הַסַּכָּנָה הָיוּ כוֹתְבִין תי"ו תַּחָת תְּרוּמָה.

רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר: וכולן שמות אדם הן.

אָמַר רַבִּי יוֹסִי:

אֲפִילוּ מָצָא חֲבִית וְהִיא מְלֵאָה פֵירוֹת,

וְכָתוּב עָלֶיהָּ 'תְּרוּמָה' - הַרֵי אֵלוּ חוּלִין.

שֶאָנִי אוֹמֵר: אָשְתַּקָד הָיְּתָה מְלֵאָה פֵירוֹת תְּרוּמָה, וּפִינָה.

הָאוֹמֵר לִבנוֹ: מַעֲשֵר שֵנִי בְּזָוִית זוֹ, וּמְצָאוֹ בְּזָוִית אֲחֵרֶת:

- הַרֵי אֵלוּ חוּלִין.

...הַרֵי שָׁם מָנֶּה - וּמָצָא מָאתַיִם: הַשְאֲר חוּלִין.

......מָאתַיִם - וּמָצָא מָנֶּה: הַכֹּל מַעֲשֵר.

גמרא פרק ד הלכה ו

פרק ד הלכה ו גמרא

שלא תאמר: הואיל ואין דרך בני אדם לעשות כן - יהא שני.

לפום כן - צריך מימר חולין.

תוספתא סימנים שנכתבו על אריזות של פירות

תני:

אל"ף דל"ת חי"ת טי"ת רי"ש מ"ם תי"ו: תרומה סוגים של תרומה (כולל 'תרומת מעשר'):

• אל"ף - קדמית הראשונה.
• דלי"ת - דמאי.
• חי"ת - חלבו.
• טי"ת - טובו.
• רי"ש - ראשית.
• מ"ם - מעשר.
• תי"ו - תרומה.

אולי טעות העתקה וכל שורה זו צריכה להיות:
בי' שי"ן - שני. פי' שי"ן - שני.
כלומר: אם כתוב בי"ת או שי"ן - אלו פירות מעשר שני.
כך גם אם כתובות אותיות פ"ה וש"ין - ראשי תיבות 'פירות שני')

{ב|ביש"ין|בי"ת או שי"ן}} - שני. פי"שן רשום 'פש' - ראשי תיבות 'פירות שני' - שני.

יו"ד מ"ם האות יו"ד, או האות מ"ם - מעשר.

• מעשר, עיר, פורקן,
• לשם יוסי, לשם שמעון,
• לעלות לאוכלן בירושלים חולין

- אני אומר על כל המילים האלו: סיבולת סימן ניכר, על שם מבטאם של בני אפרים, אשר סימן אותם במעברי הירדן - עשו ביניהן.

עד כדון - חדשות. ישנות?

אני אומר: אתמול היתה מליאה תרומה - ופינה.

גרבי השותפים - הערת אגב

כהדא דר' יונה ורבי יוסי: הוון שותפין בגרביה,

כד דמך רבי יונה, אמר רבי מנא לרבי יוסי: כל גרב דכתיב ביה ר' יונה דידי.

אמר ליה: אשתקד - הוה דידך, אישתדא - דידי.

המשך התוספתא - סימנים על אריזות

מצא במגופתו - הרי הוא...

כתוב עליו 'מעשר' הרי זה מעשר.

מקרים של תוכן שונה מהרשום או מהמוזמן

נתחלפו לו?

- תמן תנינן:

זימן שחורים: ומצא לבנים,

...לבנים - ומצא שחורים

...שנים - ומצא שלשה: אסורין.

...שלשה - ומצא שנים? מותרין.

רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא: דרבי היא.

דתני:

...מאתים - ומצא מנה: המנה ניטל, דברי רבי.

וחכמים אומרים: חולין.

בהמשך פרקנו, משנה י"ב האומר לבנו: 'מעשר שני בזווית זו'... ומצא בזווית אחרת: הרי אלו חולין. 'הרי שם מנה'... ומצא מאתיים: השאר חולין. '...מאתיים'... ומצא מנה: הכול מעשר.

חזר ואמר: דברי הכל היא!

שנייא היא "המנה ניטל - דברי רבי - בגוזלין שדרכן לפרוח.

והתני רבי חלפתא בן שאול?

'היא הדבר בגוזלין, היא הדבר בבצים הוי' - דרבי היא.

תמן: הוא הניח - הוא מצא.

ברם הכא: אביו הניח - אביו מצא.

רבי בון בר כהן אמר קומי רבי יסא בשם רבי אחא:

הורי רבי בא בר זבדא: במעשר שני - כהדא דרבי.

מעשרות לפי חלום

הרי שהיה מצטער על מעותיו של אביו,

נראה לו בחלום:

כך וכך הם! ובמקום פלוני הם!

אתא עובדא קומי רבנין. אמרין: דברי חלומות? לא מעלין לא גורמים למשהו או מישהו שישנו את מעמדם לעלות ולא מורידין ולא להוריד את האדם על פיהן!

רבי יונה בעי:

מצטער וחמי - ואת אמרת הכין כך. מילה זו מקורה קיצור מהביטוי כמו כן, כלומר: באופן דומה?!

אמר רבי יוסי: לא! מסתברא דלא בההוא דלא מצטער וחמי...

ברם הכא? כמה דבר נש הוי הוא חלים?!

אמר רבי אבין: מאן דעבד יאות - עבד כרבי יוסי.

חלומות על אוצרות

קרוב מהבית (רבי יוסי בר חלפתא)

חד בר נש אתא לגבי דרבי יוסי בן חלפתא.

אמר ליה:

חמית בחילמאי מיתמר נאמר לי:

איזול לקפודקיא, ואת משכח מדלא דאבוך!

אמר ליה: אזל אבוי דההוא גברא לקפודקיא מן יומוי?

אמר ליה: לא.

אמר ליה: איזל מני עשר שריין גו בייתך,

ואת משכח מדלא דאבוך [תחות] קפא דקוריא!

חלום כליל הזית (רבי יוסי בר חלפתא)

חד בר נש - אתא לגבי דרבי יוסי בר חלפתא:

אמר ליה: חמית בחילמאי: לבוש חד כליל דזית!

אמר ליה: דאת מתרוממא לבתר יומין יומיים, שני ימים!!

אתא חד חורן, אמר ליה: חמית בחילמאי: לבוש כלילא דזית!

א"ל דאת מלקי!!

א"ל: לההוא גברא אמרת דאת מתרוממא, ולי אמרת דאת מלקי?!

אמר ליה: ההוא - הוה בנציא, ואת - בחבטיא נראה שהכוונה על אופן הדיבור וגוון קולו של המספר.

פתרונות חלומות (רבי ישמעל בן רבי יוסי)

חד בר נש אתא לגבי דרבי ישמעאל ב"ר יוסי:

א"ל חמית בחילמאי: משקא זיתא - משח שמן יוצא מתוך שק זיתים.

א"ל תיפח רוחיה דההוא גברא כלומר: 'לעזאזל איתך!' ואינו מפנה את הביטוי ישירות אל הדובר! - לאימיה הוא חכים נמשך.

חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בי רבי יוסי, א"ל אמר ליה:

חמית בחילמאי: עיני נשקה חבירתה.

אמר ליה תיפח רוחיה דההוא גברא! - לאחתיה הוא חכים.

בדפוס, דף כ"ז עמוד ב' מתחיל במילים 'תנורין את עביד'

חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בי רבי יוסי, אמר ליה:

חמית בחילמאי: אית לי תלתא עיינין!

אמר ליה: תנורין את עביד אתה חולם על מקצועך! תרתין - עיניך, ועיניה דתנורא.

חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בי רבי יוסי, אמר ליה:

חמית בדחילמאי: אית לי ארבעה אודנין.

אמר ליה: מלוי את לוית כסף ואתה חולם על חובותיך ! תרתי - אודניך, ותרתי - אודני דגרבא.

חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בי רבי יוסי, אמר ליה:

חמית בחילמאי: ברייתא החוצה ערקין עוזבים, בורחים מן קומי.

א"ל: דאת מייתי איזייא אולי כמו 'חיטי ביזייא' - חיטים שדודים שאנשים מעדיפים לא לקנות. ואולי חומר משלשל (על פי מילון נש דידן לארמית עדכנית) - וכל עמא נראה שמדובר בסיפור היתולי ומשעשע ערקין מן קדמך!

חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בי רבי יוסי. א"ל:

חמית בחילמאי: לביש חד פינקס דתרי עשר לוחין.

אמר ליה: איסטווא אורוות סוסים או פרות, מלשון "מעמד" ביוונית, וממנו Stable באנגלית דההוא גברא - אית בה תרי-עשר בדפוסים מופיע: 'תריע שר', וכנראה שיבוש מרקען בהמות מיוחמות - רקיעת הרגליים היא סימן למוכנותן של בהמות להזרעה. וגם כאן זהו משחק מלים היתולי עם מראה החלום!

חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בי רבי יוסי. א"ל:

חמית בחלמאי: בלע חד כוכב.

א"ל: תיפח רוחיה דההוא גברא! יהודאי קטל!!

- דכתיב פרשת בלק, ברכת בלעם השלישית דרך כוכב מיעקב כלומר כוכב הוא אחד מהיהודים. יש מקום להשערה שכאן מדובר בסיפור על מותו של בר-כוסיבא והמרד.

חד בר נש אתא לקמיה דרבי ישמעאל בי רבי יוסי. אמר ליה:

חמית בחלמאי: כרמיה דההוא גברא מדבר על עצמו מסיק חסין.

א"ל: חמריה דההוא גברא מיפוק בסיס, ואת מינסב חסין - וצבע כבסין!

חד בר נש אתא לגבי דרבי ישמעאל בי רבי יוסי. אמר ליה:

חמית בחילמאי: מיתמר לך הכין: זרק אצבעתן זרוק את אצבעותיך! נחת והם ירדו!

אמר ליה: הב לי אגראי שלם לי קודם. כביכול מדובר במשהו רע. למעשה אומר: חלמת שאתה מבזבז כסף. ושוב יש מקום לקשר אמירה זו לחיתוך האגודל של חיילי מרד בר-כוכבא - ואנא אמר לך לפי ההמשך נראה שהברנש הבין שזוהי התשובה!

...אמר ליה:

חמית בחילמאי מיתמר לי הכין: תיהוי נפח בפומך!

אמר ליה: הב לי אגראי - ואנא אמר לך.

...אמר ליה:

חמית בחלמאי הכין: זקיף אצבעך!

אמר ליה:

לא אמרית לך: הב לי אגרי - ואנא אמר לך.?!

כד דאיתמר לך הכין: נחת - דילפא בחיטך דומה למחלת ה'ילפת' המקראית, ולפי הרמב"ם היא החזזית. ואולי הכוונה: תוריד אצבעות: תלמד (מלשון אילוף) מהחיטים שלך על מצבך....

כד איתמר לך הכין...: - אינפחן יועפו ברוח.

כד איתמר לך הכין...: - תמחין יושמדו... והשומע לא שמח לשלם על הבשורה הרעה הזו.

חלום שלא היה ורבי ישמעאל ב"ר יוסי

חד כותיי אמר: אנא איזול אוליך מפלי את מפלתו, כלומר אוביל אותו אל סופו המר בהדין הזה סבא דיהודאי.

אתא לגביה, אמר ליה:

חמית בחילמאי: ארבעין ארזין וארבע שיקמין מקניתא אדרא תורתא,

וההוא גברא ואני יתיב מדרך.

אמר ליה:

תיפח רוחיה דההוא גברא!!

- לית הדין לם?

אפילו כן? - לית את נפיק ריקן:

ארבעתי ארזי - ארבעתי שיטתיה דערסא.

ד' שיקמין - ארבעתי כורעתא דערסא.

מקניתה - מרגלתא, אדרא - דרא דתיבנא, תורתא - אצבעתא.

וכן הוות ליה!

השפעת פותר החלום

==== חלום החיים והמוות (רבי אליעזר)

חדא איתא דאתיא לגבי ר' ליעזר. אמרה לי:

חמית בחילמאי: תיניתא דביתא מיתברא.

אמר לה: דאת מולד בר דכר.

אזלה - וילדה בר דכר.

בתר יומין אזלה, בעיא ליה.

אמרין לה תלמידוי: לית הוא אכא. אמרין לה: מה את בעייא מיניה?

אמרה לון: חמית ההיא אתתא את עצמה בחלמאי, תינייתא דבייתא מיתברא.

אמרין לה:

דאת מוליד בר דכר, ובעלה דההיא איתתא מיית.

כד אתא ר' ליעזר, תנון ליה עובדא.

אמר לון: קטלתון נפש!!!

למה? שאין החלום הולך אלא אחר פתרונו.

שנאמר פרשת וישב ויהי: כאשר פתר לנו - כן היה.

חלומות יין

אמר רבי יוחנן:

כל החלומות הולכין אחר פתרוניהון, חוץ - מן היין.

יש שותה יין - וטוב לו, יש שותה יין - ורע לו.

תלמיד חכם שותה - וטוב לו,

עם הארץ שותה - ורע לו.

פתרונות חלום של רבי עקיבא

חד בר נש אתא לגבי רבי עקיבה. אמר ליה:

חמית בחילמאי: רגלי קטינא.

אמר ליה: דמועדא משחק מלים עם 'שלש הרגלים' - העליה לרגל למקום המקדש מייתי, ולית מיכל מזון קופד חסר.

אתא חד חורן לגביה, אמר:

חמית בחלמאי: רגלי מסובלא.

א"ל: מועדא מייתי - ואית לך קופד סגי חסרון רב, כי אינך יכול לעבוד.

חד תלמיד מן דר' עקיבה הוה יתיב ואפוי שניין,

אמר ליה: מהו כן?

אמר ליה:

חמית בחילמאי: תלת מילין קשיין:

• באדר את מיית,
• וניסן לית את חמי,
• ומה דאת זרע - לית את כנש.

אמר ליה:

תלתיהון - טבין אינון.

• בהדרא דאורייתא בחזרת התורה, כשמגיע סיום הסבב התלת שנתי של התורה בסוף חודש אדר - את מתרוממא,
• וניסין ואינך צריך ניסים, כי הכל טוב לך באופן טבעי - לית את חמי!
• 'ומה דאת זרע לית את כנש'? מה דאת מוליד - לית את קבר!