ביאור:ירושלמי ברכות א א

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



הטקסט לקוח מתוך מהדורת התלמוד המנוקדת, והמעוצבת לפי שורות, מבוסס על קובץ זה שהכין הרב דן בארי (לחץ על התמונה לקבלת מידע ולהורדה). לפרטים נוספים על המהדורה ראו את דפי המידע על התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי.

מֵאֵמָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בַּעֲרָבִין?
מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לוֹכַל בִּתְרוּמָתָן,
עַד סוֹף הָאַשְׁמֹרֶת הָרִאשׁוֹנָה;
דִּבְרֵי רַבִּי לִיעֶזֶר.

[תַּלְמוּד]

אֲנַן תְּנֵינַן:
מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לוֹכַל בִּתְרוּמָתָן.
תָּנֵי רַבִּי חִיָּא:
מִשָּׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לֹאכַל פִּתָּן בְּלֵילֵי שַׁבָּת.
וּתְנֵי עֲלַהּ בסוף משנת ר' חייא או ברייתא אחרת שהזכירה את שתי השיטות (רי"ן אפשטיין, מבוא לנוסח המשנה, עמ' 32).:
קְרוֹבִים דִּבְרֵיהֶן לִהְיוֹת שָׁוִין.

אֱתָא חֲמִי, בוא ראה
מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לוֹכַל בִּתְרוּמָתָן,
אִימָמָא הוּא וְעִם כּוֹכְבַיָּא הוּא הכוהנים נכנסים לאכול את התרומה כשעוד יום ואוכלים אותה ביציאת הכוכבים (שדה יהושע).
מִשָּׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לֹאכַל פִּתָּן בְּלֵילֵי שַׁבָּת,
שָׁעָה וְתַרְתֵּי, לֵילְיָא הוּא. לפי שהרגלם בליל שבת היה להתאסף בבית הכנסת ולשמוע דרשה (ר"א אזקרי, ר"א פולדא; וראה ירושלמי שבת פ"ד ה"א).
וְאַתְּ אָמַר "קְרוֹבִים דִּבְרֵיהֶן לִהְיוֹת שָׁוִין"!
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
תִּפָּתֵר בְּאִלַּיִן כּוֹפְרָנַיָּא דַקִּיקַיָּא כפרים קטנים,
דְּאוֹרְחֵיהוֹן מִסְתַּלְּקָא עַד דְּהוּא אִימָמָא,
דְּצָדֵי לוֹן הם מפחדים מִקֻּמֵּי חֵיוָתָא.

תְּנֵי:
הַקּוֹרֵא קֹדֶם לָכֵן לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.

אִם כֵּן, לָמָּה קוֹרִין אוֹתָהּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הרגלם היה לקרוא את שמע קודם התפילה כמו שאנחנו רגילים לומר 'אשרי' (תוספ' על ברכות ב ע"א, ד"ה: מאימתי; ראבי"ה סי' א)?

ראה דברי רב האיי גאון בתשובה: רבנן דבארץ ישראל הכין עבדין מצלו של ערבית (קודם יציאת הכוכבים) ובתר הכי קרי ק"ש בזמנה (שערי תשובה עו).

אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בִּשְׁבִיל לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתָן,
אֶלָּא כְּדֵי לַעֲמֹד בַּתְּפִלָּה מִתּוֹךְ דָּבָר שֶׁלַּתּוֹרָה.
רַבִּי זְעֵירָא בְּשֵׁם רַב יִרְמְיָה:
סָפֵק בֵּרַךְ עַל מְזוֹנוֹ, סָפֵק לֹא בֵרַךְ,
צָרִיךְ לְבָרֵךְ, דִּכְתִיב:
(דְּבָרִים ח,י) "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ וּבֵרַכְתָּ".
סָפֵק הִתְפַּלֵּל, סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל, אַל יִתְפַּלֵּל.
וּדְלָא כְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר:
הַלְוַאי מִתְפַּלְּלִים כָּל הַיּוֹם!
לָמָּה? שֶׁאֵין תְּפִלָּה מַפְסֶדֶת.
סָפֵק קָרָא, סָפֵק לֹא קָרָא,
נִשְׁמְעֶנַּהּ מִן הָדָא:
הַקּוֹרֵא קֹדֶם לָכֵן לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.
וְקֹדֶם לָכֵן לָאו סָפֵק הוּא?
וְאַתְּ אָמַר צָרִיךְ לִקְרוֹת!
הָדָא אָמְרָה:
סָפֵק קָרָא, סָפֵק לֹא קָרָא, צָרִיךְ לִקְרוֹת.

סִימָן לַדָּבָר, מִשֶּׁיָּצְאוּ הַכּוֹכָבִים.
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר:
(נְחֶמְיָה ד,טו) "וַאֲנַחְנוּ עֹשִׂים בַּמְּלָאכָה,
וְחֶצְיָם מַחֲזִיקִים בָּרְמָחִים,
מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים".
וּכְתִיב:
(נְחֶמְיָה ד,טז) "וְהָיוּ לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר וְהַיּוֹם מְלָאכָה".

כַּמָּה כּוֹכָבִים יֵצְאוּ וִיהֵא לַיְלָה?
רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר פַּפָּא:
כּוֹכָב אֶחָד, וַדַּאי יוֹם.
שְׁנַיִם, סָפֵק.
שְׁלוֹשָׁה, וַדַּאי לַיְלָה.
שְׁנַיִם סָפֵק?
וְהָכְתִיב "עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים"
אֶלָּא מִעוּט כּוֹכָבִים שְׁנַיִם?!
קַדְמָיָא לָא מִתְחֲשֵׁב.
בְּעֶרֶב שַׁבָּת,
רָאָה כּוֹכָב אֶחָד וְעָשָׂה מְלָאכָה, פָּטוּר.
שְׁנַיִם, מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי.
שְׁלוֹשָׁה, מֵבִיא חַטָּאת.
בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת,
רָאָה כּוֹכָב אֶחָד וְעָשָׂה מְלָאכָה, מֵבִיא חַטָּאת.
שְׁנַיִם, מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי.
שְׁלוֹשָׁה, פָּטוּר.
רַבִּי יוֹסֵה בֶּרַבִּי בּוּן בָּעֵי:
אַתְּ אָמַר שְׁנַיִם סָפֵק,
רָאָה שְׁנֵי כוֹכָבִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת,
וְהִתְרוּ בוֹ, וְעָשָׂה מְלָאכָה,
רָאָה שְׁנֵי כוֹכָבִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת,
וְהִתְרוּ בוֹ, וְעָשָׂה מְלָאכָה,
מַה נַּפְשָׁךְ?
אִם הָרִאשׁוֹנִים יוֹם הֵן,
אַף הָאַחֲרוֹנִים יוֹם הֵן,
וִיהֵא חַיָּב עַל הָאַחֲרוֹנִים.
אִם הָאַחֲרוֹנִים לַיְלָה,
אַף הָרִאשׁוֹנִים לַיְלָה,
וִיהֵא חַיָּב עַל הָרִאשׁוֹנִים.

רָאָה שְׁנֵי כוֹכָבִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת,
וְקָצַר כַּחֲצִי גְרוֹגֶרֶת;
בַּשַּׁחְרִית, וְקָצַר כַּחֲצִי גְרוֹגֶרֶת;
רָאָה שְׁנֵי כוֹכָבִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת,
וְקָצַר כַּחֲצִי גְרוֹגֶרֶת.
מַה נַּפְשָׁךְ?
אִם הָרִאשׁוֹנִים יוֹם הֵן,
אַף הָאַחֲרוֹנִים יוֹם הֵן,
וְיִצְטָרֵף שֶׁלַּשַּׁחֲרִית עִם שֶׁלְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת,
וִיהֵא חַיָּב עַל הָאַחֲרוֹנִים;
אִם הָאַחֲרוֹנִים לַיְלָה,
אַף הָרִאשׁוֹנִים לַיְלָה,
וְיִצְטָרֵף שֶׁלַּשַּׁחֲרִית עִם שֶׁלְּלֵילֵי שַׁבָּת,
וִיהֵא חַיָּב עַל הָרִאשׁוֹנִים.
הָדָא דַתָּמַר, <זאת שאתה אומר>
בְּאִלַּיִן דְּלֵית אָרְחֵהוֹן מִתְחַמְיָה בִּימָמָא, <שאין דרכם להיראות ביום>
בְּרַם, בְּאִלַּיִן דְּאָרְחֵהוֹן מִתְחַמְיָה בִּימָמָא,
לָא מְשַׁעֲרִין בְּהוֹן.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֶּרַבִּי בּוּן:
וּבִלְחוֹד דְּיִתְחֲמוֹן תְּלָתָא כוֹכְבִין בַּר מִן הָדָא כוֹכַבְתָּא.

רַבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמָיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָא בֶּן פָּזִי:
כּוֹכָב אֶחָד, וַדַּאי יוֹם; שְׁנַיִם, לַיְלָה.
וְלֵית לֵיהּ סָפֵק?
אִית לֵיהּ סָפֵק בֵּין כּוֹכָב לְכוֹכָב.
תְּנֵי:
כָּל זְמַן שֶׁפְּנֵי מִזְרָח מַאֲדִימוֹת, זֶהוּ יוֹם;
הִכְסִיפוּ, זֶהוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת;
הִשְׁחִירוּ, נַעֲשָׂה הָעֶלְיוֹן שָׁוֶה לַתַּחְתּוֹן, זֶהוּ לַיְלָה.
רַבִּי אוֹמֵר:
הַלְּבָנָה בִּתְקוּפָתָהּ,
הִתְחִיל גַּלְגַּל חַמָּה לִשְׁקֹעַ וּתְחִלַּת גַּלְגַּל לְבָנָה לַעֲלוֹת,
זֶהוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:
סוֹף גַּלְגַּל חַמָּה לִשְׁקֹעַ וּתְחִלַּת גַּלְגַּל לְבָנָה לַעֲלוֹת. [2]
וְתָנֵי שְׁמוּאֵל כֵּן.
אֵין הַלְּבָנָה זוֹרַחַת בְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה שׁוֹקַעַת,
וְלֹא שׁוֹקַעַת בְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חִיָּא בַּר יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא:
הִתְחִיל גַּלְגַּל חַמָּה לִשְׁקֹעַ,
אָדָם עוֹמֵד בְּרֹאשׁ הַר הַכַּרְמֵל,
וְיוֹרֵד וְטוֹבֵל בַּיָּם הַגָּדוֹל,
וְעוֹלֶה וְאוֹכֵל בִּתְרוּמָתוֹ,
חֲזָקָה, בַּיּוֹם טָבַל.
הָדָא דַתָּמַר, בְּהָהוּא דְּאָזֵיל לֵיהּ בְּקוֹפֶּנְדַּרְיָא; <דרך קיצור>
בְּרַם, בְּהָהוּא דְּאָזֵיל לֵיהּ בְּאִסְרָטָא, לָא בָדָה. <כביש; לא שייך למקרה הזה>

אֵיזֶהוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת?
אָמַר רַבִּי תַנְחוּמָא:
לְטִפָּה שֶׁל דָּם שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל גַּבֵּי חֻדָּהּ שֶׁלְּסַיִף.
נֶחְלְקָה הַטִּפָּה לְכָאן וּלְכָאן, זֶהוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.
אֵיזֶהוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת?
מִשֶּׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה כְּדֵי שֶׁיְּהַלֵּךְ אָדָם חֲצִי מִיל. <740 מ'>
דִּבְרֵי רַבִּי נְחֶמְיָה.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת כְּהֶרֶף עַיִן,
וְלֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד עָלָיו חֲכָמִים.
רַבִּי יוֹסֵה וְרַבִּי אַחָא הֲווֹן יָתְבִין.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה לְרַבִּי אַחָא:
לָא מִסְתַּבְּרָה סוֹף חֲצִי מִיל דְּרַבִּי נְחֶמְיָה,
כְּהֶרֶף עַיִן דְּרַבִּי יוֹסֵה?!
אָמַר לֵיהּ:
אוּף אֲנָה סָבַר כֵּן.
רַבִּי חִזְקִיָּה לֹא אָמַר כֵּן, אֶלָּא:
כָּל הֶרֶף עַיִן וְהֶרֶף עַיִן שֶׁבַּחֲצִי מִיל דְּרַבִּי נְחֶמְיָה,
סָפֵק הוּא.
אָמַר רַבִּי מָנָא:
קַשְּׁיֵיתַהּ קֻמֵּי רַבִּי חִזְקִיָּה כָּיִי דִתְנֵינַן תַּמָּן: (זבים א,ו)
רָאָה אַחַת בַּיּוֹם וְאַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת,
אַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְאַחַת לְמָחָר,
אִם יוֹדֵעַ שֶׁמִּקְצָת הָרְאִיָּה מֵהַיּוֹם וּמִקְצָתָהּ לְמָחָר,
וַדַּאי לַטֻּמְאָה וְלַקָּרְבָּן;
וְאִם סָפֵק שֶׁמִּקְצָת הָרְאִיָּה מֵהַיּוֹם וּמִקְצָתָהּ לְמָחָר,
וַדַּאי לַטֻּמְאָה, וְסָפֵק לַקָּרְבָּן.
רַבִּי חִיָּא בַּר יוֹסֵף בְּעָא קֻמֵּי רַבִּי יוֹחָנָן:
מַן תְּנָא רְאִיָּה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁנַיִם? רַבִּי יוֹסֵה.
אֲמַר לֵיהּ.
קְשַׁטְתָה! <פגעת בול, כיוונת לאמת>
עַל דַּעְתָּךְ דְּאַתְּ אָמַר:
כָּל הֶרֶף עַיִן וְהֶרֶף עַיִן שֶׁבַּחֲצִי מִיל דְּרַבִּי נְחֶמְיָה,
סָפֵק הוּא,
לָמָּה אֲמַר לֵיהּ "קְשַׁטְתָה"?
לִכְשֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר: זֶהוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת,
מַן פְּלִיג? <מי יחלוק>

רַבִּי חֲנִינָא חַבְרוֹן דְּרַבָּנִין בָּעֵי:
כְּמָה דְאַתְּ אָמַר, בָּעַרְבִית,
נִרְאוּ שְׁלוֹשָׁה כּוֹכָבִים,
אַף עַל פִּי שֶׁהַחַמָּה נְתוּנָה בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ, <בתוך עובי הרקיע>
לַיְלָה הוּא.
וֵמַר אַף בַּשַּׁחְרִית כֵּן! <אמור כך גם בשחרית>
אָמַר רַבִּי אַבָּא:
כְּתִיב:
(בְּרֵאשִׁית יט,כג) "הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ,
וְלוֹט בָּא צֹעֲרָה".
וּכְתִיב:
(וַיִּקְרָא כב,ז) "וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר",
מַקִּישׁ יְצִיאָתוֹ לְבִיאָתוֹ:
מַה בִּיאָתוֹ, מִשֶּׁיִּתְכַּסֶּה מִן הַבִּרְיוֹת,
אַף יְצִיאָתוֹ, לִכְשֶׁיִּתְוַדַּע לַבִּרְיוֹת.
אָמַר רַבִּי בָּא:
כְּתִיב:
(בְּרֵאשִׁית מד,ג) "הַבֹּקֶר אוֹר".
הַתּוֹרָה קָרְאָה לָאוֹר בֹּקֶר.
תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל:
(שְׁמוֹת טז,כא) "בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר",
כְּדֵי לִתֵּן תְּחוּם לְבָקְרוֹ שֶׁל בֹּקֶר.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן:
אִם אוֹמֵר אַתְּ לִתֵּן עָבְיוֹ שֶׁלָּרָקִיעַ לַלַּיְלָה,
בֵּין בָּעַרְבִית בֵּין בַּשַּׁחְרִית,
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁאֵין הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שָׁוִין.
וּתְנֵי:
בְּאֶחָד בִּתְקוּפַת נִיסָן,
וּבְאֶחָד בִּתְקוּפַת תִּשְׁרֵי,
הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שָׁוִין.
אָמַר רַבִּי חוּנָא:
נִילְפִנַּהּ מִדֶּרֶךְ הָאָרֶץ:
שְׁרֵי מַלְכָּא נָפֵק,
אַף עַל גַּב דְּלָא נְפַק, אָמְרִין דִּנְפַק;
שְׁרֵי עָלֵיל,
לָא אָמְרִין דְּעַל עַד שַׁעְתָּה דְּיֵעוּל.

זֶה שֶׁעוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל צָרִיךְ לְהַשְׁווֹת אֶת רַגְלָיו.
תְּרַיִן אָמוֹרִין, רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימוֹן:
חַד אָמַר: כַּמַּלְאָכִים;
וְחַד אָמַר: כַּכֹּהֲנִים.
מַן דְּאָמַר "כַּכֹּהֲנִים",
(שְׁמוֹת כ,כג) "וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי",
שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין עָקֵב אֵצֶל גֻּדָּל וְגֻדָּל אֵצֶל עָקֵב.
וּמַן דְּאָמַר "כַּמַּלְאָכִים",
(יְחֶזְקֵאל א,ז) "וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה".
רַבִּי חֲנִינָא בַּר אַנְדְּרַי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוֹטֵר:
הַמַּלְאָכִים אֵין לָהֶן קְפִיצִין. <פרקים>
וּמָה טַעְמָא?
(דָּנִיֵּאל ז,טז) "קִרְבֵת עַל חַד מִן קָאֲמַיָּא",
קָיְמַיָּא.

אָמַר רַבִּי חוּנָא:
זֶה שֶׁרוֹאֶה אֶת הַכֹּהֲנִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת,
בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה, צָרִיךְ לוֹמַר:
"בָּרְכוּ אֶת יי מַלְאָכָיו".
בַּשְּׁנִיָּה,
"בָּרְכוּ אֶת יי כָּל צְבָאָיו".
בַּשְּׁלִישִׁית,
"בָּרְכוּ יי כָּל מַעֲשָׂיו".
בַּמּוּסָף, בַּבְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה צָרִיךְ לוֹמַר:
(תְּהִלִּים קלד,א) "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת,
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יי כָּל עַבְדֵי יי,
הָעֹמְדִים בְּבֵית יי בַּלֵּילוֹת".
בַּשְּׁנִיָּה,
(תְּהִלִּים קלד,ב) "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ".
בַּשְּׁלִישִׁית,
(תְּהִלִּים קלד,ג) "יְבָרֶכְךָ יי מִצִּיּוֹן".
אִם הָיוּ אַרְבַּע,
חוֹזֵר, תְּלִיתְיָתָא כְּקַדְמָיָתָא, <השלישיות כראשונות>
וּרְבִיעָתָא כְּתִנְיָוָתָא. <והרביעיות כשניות>

אָמַר רַבִּי חִנָּנָא:
מֵאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר עַד שֶׁיֵּאוֹר הַמִּזְרָח,
אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבַּעַת מִילִין. [3] <קצת פחות מ-6 ק"מ>
מִשֶּׁיֵּאוֹר הַמִּזְרָח עַד שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה,
אַרְבַּעַת מִיל.

וּמִנַּיִן "מִשֶּׁיֵּאוֹר הַמִּזְרָח עַד שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה,
אַרְבַּעַת מִיל"?
דִּכְתִיב:
(בְּרֵאשִׁית יט,טו) "וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה,
וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט",
וּכְתִיב:
(בְּרֵאשִׁית יט,כג) "הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ,
וְלוֹט בָּא צֹעֲרָה".
וּמִן סְדוֹם לְצֹעַר אַרְבַּעַת מִיל.
יָתֵיר הֲווֹן!
אָמַר רַבִּי זְעֵירָא:
הַמַּלְאָךְ הָיָה מְקַדֵּר לִפְנֵיהֶן הַדֶּרֶךְ. <חופר ישר>

וּמִנַּיִן מֵאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר עַד שֶׁיֵּאוֹר הַמִּזְרָח אַרְבַּעַת מִיל?
"כְּמוֹ" "וּכְמוֹ", מִלָּה מְדַמְּיָא לַחֲבֵרְתַּהּ.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן:
הָדָא אַיַּלְתָּא דְשַׁחְרָא,
מַן דְּאָמַר כּוֹכַבְתָּא הִיא, טָעֵי. <נוגה>
זִמְנִין דְּהִיא מַקְדְּמָה וְזִמְנִין דְּהִיא מְאַחֲרָה.
מָיִי כַדּוּן? <מה היא, עכשיו>
כְּמִין תְּרַיִן דּוּקְרַנִין דִּנְהוֹר דְּסָלְקִין מִן מַדִנְחָא וּמַנְהֲרִין. <קלשונים; מזרח>

דְּלָמָא: <מעשה>
רַבִּי חִיָּא רֻבָּה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֶלְפְּתָה
הֲווֹן מְהַלְּכִין בְּהָדָא בִּקְעַת אַרְבֵּל בִּקְרִיצְתָה, <עלות השחר>
וְרָאוּ אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר שֶׁבָּקַע אוֹרָהּ.
אָמַר רַבִּי חִיָּא רֻבָּה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֶלְפְּתָה:
בֵּירַבִּי, כָּךְ הִיא גְּאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל: <בן של חכם>
בַּתְּחִלָּה, קִמְאָה, קִמְאָה.
כָּל מַה שֶּׁהִיא הוֹלֶכֶת, הִיא רַבָּה וְהוֹלֶכֶת.
מָה טַעְמָא?
(מִיכָה ז,ח) "כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ יי אוֹר לִי".
כָּךְ בַּתְּחִלָּה,
(אֶסְתֵּר ב,כא) "וּמָרְדֳּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ",
וְאַחַר כָּךְ,
(אֶסְתֵּר ו,יא) "וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס",
וְאַחַר כָּךְ,
(אֶסְתֵּר ו,יב) "וַיָּשָׁב מָרְדֳּכַי אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ",
וְאַחַר כָּךְ,
(אֶסְתֵּר ח,טו) "וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת",
וְאַחַר כָּךְ,
(אֶסְתֵּר ח,טז) "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה".

וְאָתְיָא דְרַבִּי חֲנִינָא כְּרַבִּי יוּדָה,
דִּתְנֵי בְשֵׁם רַבִּי יוּדָה:
עָבְיוֹ שֶׁלָּרָקִיעַ, מַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה.
אָדָם בֵּינוֹנִי מְהַלֵּךְ אַרְבָּעִים מִיל בְּיוֹם.
עַד שֶׁהַחַמָּה נוֹסֶרֶת בָּרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה,
אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבַּעַת מִיל.
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁעָבְיוֹ שֶׁלָּרָקִיעַ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בַּיּוֹם.
וְכַשֵּׁם שֶׁעָבְיוֹ שֶׁלָּרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה,
כָּךְ עָבְיָהּ שֶׁלָּאָרֶץ וְעָבְיוֹ שֶׁלַּתְּהוֹם מַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה.
וּמַה טַּעַם?
(יְשַׁעְיָה מ,כב) "הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ",
וּכְתִיב:
(אִיּוֹב כב,יד) "וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּךְ",
וּכְתִיב:
(מִשְׁלֵי ח,כז) "בְּחֻקוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם"?
חוּג חוּג לִגְזֵרָה שָׁוָה.

תְּנֵי:
עֵץ חַיִּים מַהֲלַךְ חָמֵשׁ מְאוֹת שָׁנָה.
אָמַר רַבִּי יוּדָה בֵּירַבִּי אִלְעַאי:
לֹא סוֹף דָּבָר נוֹפוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ כּוֹרְתוֹ, <הגזע שלו>
וְכָל פִּלּוּג מֵי בְרֵאשִׁית מִתְפַּלְּגִין מִתַּחְתָּיו.
וּמַה טַּעַם?
(תְּהִלִּים א,ג) "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם"?
תְּנֵי:
עֵץ חַיִּים, אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לַגַּן;
הַגַּן, אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לְעֵדֶן;
(בְּרֵאשִׁית ב,י) "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן",
תַּמְצִית כּוֹר, תַּרְקַב שׁוֹתָה, <מים העודפים מהשקיית בית כור, 3 קבים>
תַּמְצִית כּוּשׁ, מִצְרַיִם שׁוֹתָה.
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר:
מִצְרַיִם מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם,
וְכוּשׁ מַהֲלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים וְעוֹד.

וְרַבָּנִין אָמְרִין כִּשְׁנֵי אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים. <כסך שנותיהם של האבות>
(דְּבָרִים יא,כא) "כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ".
וְכַשֵּׁם שֶׁבֵּין הָאָרֶץ לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ חָמֵשׁ מְאוֹת שָׁנָה,
כָּךְ בֵּין רָקִיעַ לְרָקִיעַ מַהֲלַךְ חָמֵשׁ מְאוֹת שָׁנָה,
וְעָבְיוֹ מַהֲלַךְ חָמֵשׁ מְאוֹת שָׁנָה.
וּמָה חֲמֵית מֵימַר:
עָבְיוֹ שֶׁלָּרָקִיעַ מַהֲלַךְ חָמֵשׁ מְאוֹת שָׁנָה?
אָמַר רַבִּי בּוּן:
"יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמַּיִם",
יְהִי רָקִיעַ בַּתָּוֶךְ.
רַב אָמַר:
לַחִים הָיוּ שָׁמַיִם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וּבַשֵּׁנִי קָרְשׁוּ.
רַב אָמַר:
(בְּרֵאשִׁית א,ו) "יְהִי רָקִיעַ",
יֵחָזֵק הָרָקִיעַ, יִקָּרֵשׁ הָרָקִיעַ,
יִגָּלֵד הָרָקִיעַ, יִמָּתַח הָרָקִיעַ,
אָמַר רַבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי:
יֵעָשֶׂה כְּמִין מַטְלִית הָרָקִיעַ.
הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר:
(שְׁמוֹת לט,ג) "וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב".
תְּנֵי בְשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ:
עָבְיוֹ שֶׁלָּרָקִיעַ כִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעַיִם.
מִלְּתֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא פְּלִיגָא,
דְּאָמַר רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא:
(אִיּוֹב לז,יח) "תַּרְקִיעַ עִמּוֹ לִשְׁחָקִים חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק",
"תַּרְקִיעַ", מְלַמֵּד שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין כְּטַס.
יָכוֹל שֶׁאֵינָן בְּרִיאִין? <חזקים>
תִּלְמֹד לוֹמַר "חֲזָקִים";
יָכוֹל שֶׁהֵן נִתְרְפִין? <נחלשים>
תִּלְמֹד לוֹמַר "כִּרְאִי מוּצָק",
בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה נִרְאִין מוּצָקִים.

רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר:
בַּנֹּהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם מוֹתֵחַ אֹהֶל,
עַל יְדֵי שְׁהוּת, כִּמְעָא מִתְרַפֶּה,
בְּרַם הָכָא,
(יְשַׁעְיָה מ,כב) "וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת",
וּכְתִיב "חֲזָקִים".
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר:
בַּנֹּהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם נוֹסֵךְ בּוּלוֹס, <מחמם גוש זכוכית גולמית>
עַל יְדֵי שְׁהוּת, הוּא מַעֲלֶה חֲלוּדָה.
בְּרַם הָכָא, "כִּרְאִי מוּצָק",
בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה הֵן נִרְאִין כְּשָׁעַת יְצִיקָתָן. [4]

רַבִּי עֲזַרְיָה אָמַר עַל הָדָא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ:
(בְּרֵאשִׁית ב,א) "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.
וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"
(בְּרֵאשִׁית ב,ג) "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי".
מָה כְתִיב בָּתְרֵיהּ?
(בְּרֵאשִׁית ב,ד) "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם".
וְכִי מַה עִנְיָן זֶה אֵצֶל זֶה?
אֶלָּא יוֹם נִכְנָס וְיוֹם יוֹצֵא,
שַׁבָּת נִכְנָס, שַׁבָּת יוֹצֵא, <שבוע>
חֹדֶשׁ נִכְנָס, חֹדֶשׁ יוֹצֵא,
שָׁנָה נִכְנֶסֶת, שָׁנָה יוֹצְאָה,
וּכְתִיב:
(בְּרֵאשִׁית ב,ד) "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם,
כִּבְהִבָּרְאָם, כִּי"בְּיוֹם עֲשׂוֹת יי אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם."

רַבִּי אוֹמֵר:
אַרְבַּע אַשְׁמוּרוֹת בַּיּוֹם וְאַרְבַּע אַשְׁמוּרוֹת בַּלַּיְלָה.
הָעוֹנָה, אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְשָׁעָה;
הָעֵת, אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לָעוֹנָה;
הָרֶגַע אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לָעֵת;
כַּמָּה הוּא הָרֶגַע?
רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר:
כְּדֵי לְאָמְרוֹ.
וְרַבָּנִין אָמְרִין:
הָרֶגַע כְּהֶרֶף עַיִן.
תָּנֵי שְׁמוּאֵל:
הָרֶגַע, אֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת רִבּוֹא וְשֶׁשֶׁת אֲלָפִים
וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה לְשָׁעָה.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר:
שָׁלֹשׁ.
(שׁוֹפְטִים ז,יט) "רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה".
רַבִּי זְרִיקָן, רַבִּי אָמִי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ:
טַעְמִיהּ דְּרַבִּי,
(תְּהִלִּים קיט,סב) "חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ,
עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ."
וּכְתִיב:
(תְּהִלִּים קיט,קמח) "קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת".
רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר:
רַבִּי זְרִיקָן וְרַבִּי בָּא,
חַד אָמַר טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי,
וָחֳרֵנָה אָמַר טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי נָתָן.
מַן דָּמַר טַעְמָא דְרַבִּי, "חֲצוֹת לַיְלָה",
וּמַן דָּמַר טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי נָתָן, "רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה".
מָן מְקַיֵּם רַבִּי נָתָן טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי "חֲצוֹת לַיְלָה"? <מה מפרש>
פְּעָמִים "חֲצוֹת לַיְלָה", וּפְעָמִים "קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת".
הָא כֵּיצַד?
בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה סוֹעֵד סְעוֹדַת מְלָכִים, "חֲצוֹת לַיְלָה";
וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה סוֹעֵד סְעוֹדַת עַצְמוֹ, "קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת".
מִכָּל מָקוֹם לָא הֲוָה שַׁחְרָא אָתֵי וּמַשְׁכַּח לְדָוִד דָּמֵיךְ.
הוּא שֶׁדָּוִד אָמַר:
(תְּהִלִּים נז,ט) "עוּרָה כְבוֹדִי, עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר, אָעִירָה שָּׁחַר."
אִתְּעֵיר יְקָרִי מִן קֻמֵּי אִיקָרֵיהּ דְּבָרְיִי, <כבודו של בוראי>
אִיקָרִי לָא חֲשִׁיב כְּלוּם מִן קֳדָם אִיקָרֵיהּ דְּבָרְיִי. <כבודי>
"אָעִירָה שָּׁחַר",
אֲנָה הָוֵינָא מְעוֹרֵר שַׁחְרָה,
שַׁחְרָה לָא הֲוָה מְעוֹרֵר לִי.
וְהָיָה יִצְרוֹ מְקַטְרְגוֹ וְאוֹמֵר לוֹ:
דָּוִד, דַּרְכָּן שֶׁלַּמְּלָכִים לִהְיוֹת הַשַּׁחַר מְעוֹרְרָן,
וְאַתְּ אָמַר "אָעִירָה שָּׁחַר"!
דַּרְכָּן שֶׁלַּמְּלָכִים לִהְיוֹת יְשֵׁנִין עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת,
וְאַתְּ אָמַר
(תְּהִלִּים קיט,סב) "חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם"!
וְהוּא אוֹמֵר:
(תְּהִלִּים קיט,סב) "עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ".
וּמֶה הָיָה דָּוִד עוֹשֶׂה?
רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּירַבִּי מְנַחֵם:
הָיָה נוֹטֵל נֵבֶל וְכִנּוֹר וְנוֹתְנָן מְרַאֲשׁוֹתָיו,
וְעוֹמֵד בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וּמְנַגֵּן בָּהֶם,
כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ חֲבֵרֵי תוֹרָה.
וּמֶה הָיוּ חֲבֵרֵי תוֹרָה אוֹמְרִים?
וּמָה, אִם דָּוִד הַמֶּלֶךְ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה,
אָנוּ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
אָמַר רַבִּי לֵוִי:
כִּנּוֹר הָיָה תָּלוּי כְּנֶגֶד חַלּוֹנוֹתָיו שֶׁלְּדָוִד,
וְהָיָה רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת בַּלַּיְלָה וּמְנַפְנֶפֶת בּוֹ,
וְהָיָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו.
הָדָה הוּא דִכְתִיב:
(מְלָכִים ב ג,טו) "וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְּנַגֵּן",
"כְּנַגֵּן בַּמְּנַגֵּן" אֵין כָּתוּב כָּאן,
אֶלָּא "כְּנַגֵּן הַמְּנַגֵּן",
הַכִּנּוֹר הָיָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו.

מָה מְקַיֵּם רַבִּי טַעְמֵיהּ דְרַבִּי נָתָן
"רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה"?
אָמַר רַבִּי חוּנָא:
סוֹפָהּ שֶׁלַּשְּׁנִיָּה וְרֹאשָׁהּ שֶׁלַּשְּׁלִישִׁית,
הֵן מְתַוְּכוֹת אֶת הַלַּיְלָה.
אָמַר רַבִּי מָנָא:
וְיָאוּת? מָה כְתִיב "תִּיכוֹנוֹת"?
לָא, "תִּיכוֹנָה".
קַדְמָיְתָא לָא מִתְחַשְׁבָא, <נספרת>
דְּעַד כַּדּוּן בִּרְיָתָא עֵרִין. <הבריות, בני האדם>

פִּסְקָא.

"וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד חֲצוֹת".

רַבִּי יַסָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
הֲלָכָה כַּחֲכָמִים.
רַבִּי יַסָּא מְפַקֵּד לְחַבְרַיָּא:
אִן בְּעֵיתוּן מִתְעֲסָקָא בְּאוֹרָיְתָא,
אַתּוּן קָרַיִי שְׁמַע קוֹדֵם חֲצוֹת וּמִתְעַסְקִין.
מִלְּתֵיהּ אָמְרָה שֶׁהֲלָכָה כַּחֲכָמִים;
מִלְּתֵיהּ אָמְרָה שֶׁאוֹמֵר דְּבָרִים אַחַר אֱמֶת וְיַצִּיב.
תְּנֵי:
הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע בְּבֵית הַכְּנֶסֶת,
בַּשַּׁחַר, יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ,
בָּעֶרֶב, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.
מַה בֵּין הַקּוֹרֵא בַּשַּׁחְרִית וּמַה בֵּין הַקּוֹרֵא בָּעַרְבִית?
רַבִּי חוּנָא בְּשֵׁם רַב יוֹסֵף:
מַה טַּעַם אָמְרוּ:
"אָדָם צָרִיךְ לִקְרוֹת שְׁמַע בְּבֵיתוֹ בָּעֶרֶב"?
בִּשְׁבִיל לְהַבְרִיחַ אֶת הַמַּזִּיקִין.
מִלְּתֵיהּ אָמְרָה,
שֶׁאֵין אוֹמֵר דְּבָרִים אַחַר אֱמֶת וְיַצִּיב. [5]
מִלְּתֵיהּ דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמְרָה כֵן.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, כַּד הֲוָה נָחֵית לְעִבּוּרָה,
הֲוָה מִקַּבַּל גַּבֵּי רַבִּי יַעֲקֹב גָּרוֹסָה, <מתארח>
וַהֲוָה רַבִּי זְעֵירָא מִטַּמַּר בֵּינֵי קֻפַּיָּא, <מתחבא בין הסלים>
מַשְׁמַעְנֵהּ הֵיךְ הֲוָה קָרֵי שְׁמַע. <לשמוע אותו>
וַהֲוָה קָרֵי וְחָזַר וְקָרֵי,
עַד דַּהֲוָה שָׁקַע מִנֵּיהּ גּוֹ שִׁנְּתֵיהּ.
וּמָה טַעְמֵיהּ?
רַבִּי אַחָא וְרַבִּי תַּחְלִיפָא חָמוּי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן:
(תְּהִלִּים ד,ה) "רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ,
אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם, וְדֹמּוּ סֶלָה."
מִלְּתֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי פְּלִיגָא,
דְּרַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי קָרֵי מִזְמוֹרִים בָּתְרַהּ,
וְהָא תְּנֵי:
אֵין אוֹמֵר דְּבָרִים אַחַר אֱמֶת וְיַצִּיב!
פָּתַר לַהּ בֶּאֱמֶת וְיַצִּיב שֶׁלְּשַׁחֲרִית, <מפרש אותה>
דָּמַר רַבִּי זְעֵירָא בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר יִרְמְיָה:
שָׁלֹשׁ תְּכֵפוֹת הֵן: <הצמדת פעולה לפעולה>
תֵּכֶף לִסְמִיכָה, שְׁחִיטָה.
תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם, בְּרָכָה.
תֵּכֶף לִגְאֻלָּה, תְּפִלָּה.
תֵּכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה:
(וַיִּקְרָא א,ד-ה) "וְסָמַךְ", "וְשָׁחַט",
תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם, בְּרָכָה:
(תְּהִלִּים קלד,ב) "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יי."
תֵּכֶף לִגְאֻלָּה, תְּפִלָּה:
(תְּהִלִּים יט,טו) "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי",
מָה כְתִיב בָּתְרֵיהּ?
(תְּהִלִּים כ,ב) "יַעַנְךָ יי בְּיוֹם צָרָה".
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן:
כָּל מִי שֶׁהוּא תּוֹכֵף סְמִיכָה לַשְּׁחִיטָה,
אֵין פְּסוּל נוֹגֵעַ בְּאוֹתוֹ קָרְבָּן.
וְכָל מִי שֶׁהוּא תּוֹכֵף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה,
אֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בְּאוֹתָהּ סְעוֹדָה.
וְכָל מִי שֶׁהוּא תּוֹכֵף גְּאֻלָּה לַתְּפִלָּה,
אֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם.
אָמַר רַבִּי זְעֵירָא:
אֲנָה תַּכְפֵית גְּאֻלָּה לַתְּפִלָּה,
וְאִתְצָדֵית בְּאַנְגָּרֵיָא מוֹבָלָא הֲדַס לְפָּלָטִין! <גויסתי עם חמורי להוביל הֲדַס לארמון>
אַמְרוּ לֵיהּ:
רַבִּי, רַבּוּ הִיא! <זכות>
אִית בְּנֵי אֱנָשׁ יָהֲבִין פְּרִיטִין מִחְכּוֹם פָּלָטִין. <נותנים כסף להכיר ארמון>
אָמַר רַבִּי אָמִי:
כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ תּוֹכֵף לִגְאֻלָּה תְּפִלָּה,
לְמָה הוּא דוֹמֶה?
לְאוֹהֲבוֹ שֶׁלַּמֶּלֶךְ שֶׁבָּא וְהִרְתִיק עַל פִּתְחוֹ שֶׁלַּמֶּלֶךְ.
יָצָא לֵידַע מַה הוּא מְבַקֵּשׁ,
וּמְצָאוֹ שֶׁהִפְלִיג. <התרחק>
עוֹד הוּא הִפְלִיג. <גם המלך>

פִּסְקָא

"רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר."

אָתְיָא דְרַבָּן גַּמְלִיאֵל כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן,
דִּתְנֵי בְשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן:
פְּעָמִים שֶׁאָדָם קוֹרֵא אֶת שְׁמַע,
אַחַת לִפְנֵי עַמּוּד הַשַּׁחַר וְאַחַת לְאַחַר עַמּוּד הַשַּׁחַר,
וְנִמְצָא יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ שֶׁלַּיּוֹם וְשֶׁלַּלַּיְלָה.
הָא רַבָּן גַּמְלִיאֵל כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בָּעַרְבִית.
אַף בַּשַּׁחְרִית כֵּן?
אוֹ יְהֵא בַהּ כַּיִי דָּמַר רַבִּי זְעֵירָא,
תְּנַא אַחוּי דְּרַב חִיָּא בַּר אַשְׁיָא וּדְרַב אַבָּא בַּר חַנָּה: <שנה אחיו ברייתא של...>
הַקּוֹרֵא עִם אַנְשֵׁי מִשְׁמָר, לֹא יָצָא,
כִּי מַשְׁכִּימִין הָיוּ.