ביאור:יחרגו, ארשת, נעלמים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
על שלוש מילים יחידאיות בתהילים – יחרגו, ארשת, נעלמים:
תהלים יח מו: "בני נכר יבלו ויחרגו ממסגרותיהם"
במקבילה בשמואל בא יחגרו, אך נראה לי שכאן העיקר ומשמעו כפירוש המודרני חריג=יוצא מן הכלל והוא דומה לחר"ק, חר"ד ועוד ומגזרתם.
והמשמעות הכוללת – המסגרת נותנת ביטחון, אך זה עשוי להיות ביטחון-שווא.
וכן אנו רואים שמול צרות המקום האחד פעמים רבות הישועה באה מן המרחב הפתוח:
תהלים יח כ: "ויוציאני למרחב יחלצני כי חפץ בי"
תהלים לא ט: "ולא הסגרתני ביד אויב העמדת במרחב רגלי"
תהלים קיח ה: "מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה"
זו גם עצה כללית טובה לסובלים מלחצים – לצאת לטיול במרחב הפתוח.
תהלים כא ג: "תאות לבו נתתה לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה"
ארשת נוהגים לפרש מבע כמו ארשת-פנים וכאן במובן בקשה.
ואני קורא שיש המקשרים את המילה ל"מורש", כמו ב:
איוב יז יא: "ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי", במובן מחשבותי.
לי נראה שאפשר להסביר גם במובן אפשרות דיבורו, פתחון פיו, כמו:
יחזקאל טז סג: "למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם אדני ה'" (לעומת:)
יחזקאל כט כא: "ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן פתחון פה בתוכם וידעו כי אני ה'"
וכמו שנאמר על המלך:
משלי טז י: "קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו".
אך טרם הבינותי את גיזרונה של מילה זו.
תהלים כו ד: "לא ישבתי עם מתי שוא ועם נעלמים לא אבוא"
נעלמים לתפישתי הוא מה שאני נוהג לקרוא "העולם הנעלם", שם לאנשים שלא בנו את ביתם הרוחני על סלע יציב והם נעים ונדים ברוח, כמו שנאמר:
תהלים א ד: "לא כן הרשעים כי אם כמץ אשר תדפנו רוח"
והם כאילו גזורים מארץ החיים, כמו שנאמר:
איוב יח יז: "זכרו אבד מני ארץ ולא שם לו על פני חוץ".
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה בhagaihof @ gmail.com וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2013-04-24.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t2618_2