פתיחת התפריט הראשי

ביאור:יחיד ורבים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



[ע"פ עמוס, 'הבדלה בין פסוקים דומים']

בכמה מקומות ניתן להבחין בין פסוקים דומים אם שמים לב לצורה הדקדוקית של המשפט - האם הוא נאמר ביחיד הוא ברבים.

ויבנו עריכה

בכמה מקומות מסופר על אנשים שבנו ערים:

  • "ויבנו את העיר וישבו בה" - בני דן - הם בנו עיר אחת, רק את ליש. לכן בלשון יחיד ("העיר", "בה") (שופטים יח כח)
  • "ויבנו את הערים וישבו בהם" - בני בנימין - לשון רבים, בני בנימין שבו ל ערים שישבו בהם לפני המלחמה. וכן: "ויאספו בני בנימין מן הערים ", וכן פעמים רבות (שופטים כא כג)

חיפוש עריכה

בכמה מקומות מסופר על מלך שחיפש איש:

  • "ויאמר לו המלך איפה הוא" - דוד אמר לציבא שיחפש את מפיבושת - לשון יחיד (שמואל ב ט ד)
  • "ויאמר לכו וראו איכה הוא" - בן הדד אמר לאנשיו שיחפשו את אלישע - לשון רבים (מלכים ב ו יג)

לא נפל עריכה

בשני מקומות מסופר על קיום מלא של הבטחה שנתן ה' לעם ישראל:

  • "לא נפל דבר אחד מכל הדברים הטובים" - יהושע - בלשון רבים כי ארעו להם הרבה נסים, והרבה 'דברים טובים' (יהושע כג יד)
  • "לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב" - שלמה - מהו ה דבר ה טוב? בנית בית המקדש, לכן בלשון יחיד (מלכים א ח נו)

שבועה עריכה

אחד הנוסחים הנפוצים לשבועה בתנ"ך הוא "כה יעשה לי ה' וכה יוסיף", בגרסאות שונות. בסעיף זה לא נתייחס לכל הגרסאות של השבועה הזאת, אלא רק לשני מקרים מיוחדים, שבהם עובדי עבודה זרה נשבעים באלילים שלהם. קל לזהות את שני המקומות האלה, כי בשניהם השבועה כתובה בלשון רבים (במקום יוסיף - יוסיפו או יוסיפון):

  • "כה יעשון אלהים וכה יוסיפון" - איזבל - נו"ן זו אות נ שית לכן יש תוספת של נו"ן (פעמיים) (מלכים א יט ב)
  • "כה יעשון לי אלהים וכה יוסיפו" - בן הדד - הוא הרבה להשתמש במילה "לי" - "לי הוא" "לי הם" "לי תתן" (מלכים א כ י)

הערבה עריכה

בכמה מקומות מסופר על אנשים שהלכו בערבה:

  • "הלכו בערבה כל הלילה ההוא" - אבנר ואנשיו - הם היו קבוצה גדולה לכן הלכו בערבה ממש (שמואל ב ב כט)
  • "וילכו דרך הערבה כל הלילה" - רכב ובענה - הם היו רק שני אנשים. היה לילה, והם פחדו מהחושך. הם פחדו ללכת בערבה ממש אז הם הלכו בדרך שהייתה בערבה (שמואל ב ד ז)
  • "וילך דרך הערבה" צדקיהו - גם הוא פחד ולכן הלך רק בדרך שהייתה בערבה, אבל זה לשון יחיד וק"ל (מלכים ב כה ד)

כניעה עריכה

[סימנים טכניים]

בכמה מקומות מסופר על עם זר שנכנע לישראל:

  • "ותִיכנע... ביום ההוא תחת יד ישראל" (שופטים ג ל) - מואב - הדמות המואבית המוכרת ביותר היא רות המואבית, והיא הייתה אשה, לכן "ותכנע" בלשון נקבה
  • "ויַכנע אלקים ביום ההוא את..." "לפני בני ישראל" (שופטים ד כג) - יבין מלך כנען - כנגד: "מן שמים נלחמו" (שופטים ה כ)
  • "ויִיכנע" ... "לפני ישראל" (שופטים ח כח) - מדין - הדמות המדינית המוכרת ביותר היא יתרו כהן מדין, שהיה איש, לכן "ויכנע" בלשון זכר.
  • "ויִיכנעו... מפני בני ישראל" (שופטים יא יג) - בני עמון - בני עמון זה לשון רבים

מרד אדוניה עריכה

[ סימן די דמיוני ]

  • "ויקרא לכל בני המלך וליואב שר הצבא" – אמרה בת שבע – שר הצבא בלשון יחיד (מלכים א א יח)
  • "ויקרא לכל בני המלך ולשרי הצבא" – אמר נתן – שרי הצבא בלשון רבים. נתן צריך לחדש ולהוסיף על דברי בת שבע (אחרת למה צריך אותו?) (מלכים א א כה)

את אשר תעשה עריכה

[ סימן דמיוני ]

  • "והודעתי לך את אשר תעשה" - שמואל לשאול - "והודעתי לך" = הודעתילך =הוד עת ילך. בגלל ששאול לא המתין לשמואל בגלגל, הודו (=מלכותו) הלך (=חלפה) (שמואל א י ח)
  • "ואנכי אודיעך את אשר תעשה" - הקב"ה לשמואל (כשהלך למשוח את דוד) - אברהם פריד בשירו "אני" מתוך אוצרות יהודיים ב' אומר: "הן למדנו שאין שום 'אני' בעולם רק ' אנכי ' אחד יש מעל כולם" לכן הקב"ה אומר "ו אנכי " (שמואל א טז ג)
  • "והוריתי אתכם את אשר תעשון" - ד' למשה ולאהרן - אבל זה בלשון רבים וק"ל (שמות ד טו)

מקורותעריכה

על-פי מאמר של עמוס שפורסם לראשונה בקובץ "הבדלה בין פסוקים דומים" ה'תשנ"ח-ט; פירושים וסימנים 13 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim1/yxid_wrbim