ביאור:יהודה איש קריות

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"וחצור חדתה וקריות חצרון היא חצור"(יהושע, טו', 25).

קריות היא המקום שממנו בא כנראה יהודה איש-קריות, שבברית החדשה. יש המפרשים את שמו על שם כת הסיקריים הקיצוניים, שפעלה באותו זמן ויש אף אפשרויות פירוש נוספות. ואולם, יש עלינו לפענח דמות אניגמתית זו. קודם כל, ישנם הקבלות לו בתנ"ך. כך על אחיתופל נאמר - "ואחיתפל ראה כי לא נעשתה עצתו ויחבוש את החמור ויקם וילך אל ביתו אל עירו ויצו את ביתו ויחנק וימת ויקבר בקבר אביו" (שמואל ב', יז', כג'). כך גם יהודה איש-קריות נחנק לבסוף, לפי גרסה אחת לפחות. וכן נשיקתו הידועה לשמצה יש לה מקבילות בתנ"ך, כך ב - "וישק לו" (בראשית, כז', 27) שביצחק ויעקב, ושהרי בתרמית מדובר, וכך ב - "וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו" (בראשית, לג', 4), שמפרשים חז"ל את הנקודות שמעל וישקהו, שבא לנשכו והפך צוארו לשיש. וכן בנשיקת לבן - שחיפש אבנים טובות. אך דומה שהמקרה הדומה ביותר הוא במקרה של עמשא, ככתוב - "ותחז יד ימין יואב בזקן עמשא לנשק לו ועמשא לא נשמר בחרב אשר ביד יואב ויכהו בה את החומש וישפך מעיו ארצה ולא שנה לו וימת" (שמואל ב', כ', 10). כאן גם יש את שפיכת המעיים ארצה, שכך גם קרה ליהודה איש-קריות, על פי גרסה שניה של מותו המשוער.

וזו נקודה נוספת, שיש עלינו לדעת, כשאנו עוסקים בדמותו של יהודה איש-קריות - שהסיפור עליו מלא סתירות. כך באופן מותו, כפי שראינו עתה, וכך לכל אורך הדרך - פעם אחת אומרים שהוא שטן ופעם אחת אומרים שנכנס בו השטן. וכן - אומרים שהוא גנב, אך אין להם כל ראיות לכך, כפי שמחייב החוק העברי, וכן הלאה. את כתב הסנגוריה על דמותו כבר קיבלנו לאחרונה בספר - "הגוספל של יהודה איש-קריות", שמצייר אותו באור חיובי יותר ואף הומריסטי ומראה שלא ממש בגד בישוע, אלא פעל בשיתוף פעולה עימו. ובאמת, כיצד ניתן לפעול בניגוד לדעתו של בן-האלוהים? אף ישוע עצמו אומר שם, כי היה יכול להמציא 12 ריבוא לגיונות של מלאכים שיעזרו לו, אך אם כך - כיצד יתקיימו הכתובים? כך עזר יהודה לישוע להפוך את גופו הגשמי לרוחני, נטען שם.

ואולם, כדי לעמוד על טיבו, מה טוב מאשר לערוך לו מדרש-שם על-פי הכתובים, לפי אותיותיו, נתחיל בשלילה ונסיים בחיוב:

"אשר קרך בדרך" (דברים, כה', 18), נאמר על עמלק, ומפרשים - שקררך. 'אשר קרך' הוא כמו 'איש-קריות'. והכתוב ממשיך שם - "...ולא ירא אלהים" - גם על יהודה נאמר, שלא הייתה לו אמונה. ואולם, יש לשים לב, כי על ישראל נאמר שם שלא ירא אלוהים ולא על עמלק.

"ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל (איש קרי ולא כתיב) בדבר האלהים" (שמואל ב', טו', כג'). 'איש קרי' הוא כמו 'איש-קריות'. את הדמיון לאחיתפל כבר ראינו. ופעם נוספת שבה חסר כתוב במקרא היא - "ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו" (בראשית, ד', 8), ומה אמר לא פירש. ואולם, לעצת אחיתופל יצא שם רע, בעוד היא עצה טובה, ואולי אפשר ללמוד מכאן גם על המקרה שלפנינו.

"כי אמר כי מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור" (שמואל א', כ', 26), אומר שאול על דוד. 'מקרה' הוא כמו 'קריות'. וכן אנו מוצאים - "מקרה הוא יהיה לנו" (שמואל א', ו', 9), בהחזרתו של ארון ה' מפלישתים (ושם נאמר בדרך הישר, כמו שבברית החדשה הוא אומר - ברחוב הנקרא הישר, כך במעשה השליחים). ואולם, יש לזכור שדוד כן היה טהור וכל העניין שם שונה, ואולי יש ללמוד מכך גם על ענייננו.

"ויקר ה' אל בלעם" (במדבר,כג', 4), מפרשים חז"ל, שזה בניגוד למשה, שהיה רגיל אצל ה', ואצלו נאמר. "ויקרא". ואולם, שתי לשונות אלה נופלות של לשון 'קריות'.

ועוד כתובים שלשלילה - "ואם בדאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי" (ויקרא, כו', 27), 'קרי' כמו 'קריות', והכתוב ממשיך שם - "אף אני אלך עמם בקרי" (שם, 41), ואף - "בחמת קרי" (שם, 28).

"אני קרתי ושתיתי מים" (ישעיה, לז', 25), אומר ישעיה על סנחריב, שגידף את ה'; "כהקיר בור מימיה כן הקרה רעתה" (ירמיה, ו', 7). ומעניין שמוטיב המים פה חוזר, אולי כמו בביטוי - "וממי יהודה יצאו" (ישעיה, מח, 1).

וכן יש את הפסוק, שמופיע אף בברית החדשה כמכוון ליהודה - "אשר יקרתי מעליהם ואקחה שלושים הכסף" (זכריה, יא', 13). שם הכסף הוא העניין ואנו מוסיפים, כי 'יקרתי' הוא כמו 'קריות'. וגם שם יש להעיר, כי בסופו של דבר הוא זורק את הכסף. וכן במקרה של יהודה, הרי הוא התחרט ועשה תשובה - ומי שעושה כך הרי נמחלים כל עוונותיו.

ופעם אחת לחיוב נאמר - "וישראל מקראי" (ישעיה, מח', 12). ובאמת, יש לשים לב, כי יהודה, כשמו, מייצג אותנו, היהודים, וזה - לטוב או לרע.

לסיום, אם נזיז את המקף נקבל - 'איש-שקריות' לשלילה, או 'אי-שקריות' לחיוב. ועתה נותר רק להחליט איזה הנכון מבין השניים.

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-09.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0615_0