פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



תגובה ל: ביאור:תהלים קיט שנכתבה ב11:28:01  05.05.2005

תהלים קיט, בית ט (פסוקים 65-72):

65 טוֹב עָשִׂיתָ עִם-עַבְדְּךָ - ה', כִּדְבָרֶךָ.

66 טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי:    כִּי בְמִצְותֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי.

67 טֶרֶם אֶעֱנֶה, אֲנִי שֹׁגֵג;    וְעַתָּה, אִמְרָתְךָ שָׁמָרְתִּי.

68 טוֹב-אַתָּה וּמֵטִיב;    לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ.

69 טָפְלוּ עָלַי שֶׁקֶר זֵדִים;    אֲנִי בְּכָל-לֵב אֶצֹּר פִּקּוּדֶיךָ.

70 טָפַשׁ כַּחֵלֶב לִבָּם;    אֲנִי תּוֹרָתְךָ שִׁעֲשָׁעְתִּי.

71 טוֹב-לִי כִי-עֻנֵּיתִי--    לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ.

72 טוֹב-לִי תוֹרַת-פִּיךָ--    מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף.

בבית ט, הבית התשיעי במזמור קיט, חוזר 6 פעמים השורש "טוב".

כבר בהתחלה, המשורר מודה לה' על הטוב שעשה איתו: " "טוֹב עָשִׂיתָ עִם-עַבְדְּךָ - ה', כִּדְבָרֶךָ" "" ", ומבקש ממנו שילמד אותו דברים טובים: "טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי: כִּי בְמִצְותֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי".

אך בהמשך הבית, חוזר פעמיים השורש "ענה" - השורש של המילה "עני": בפסוקים 67 ו-71. נקרא לפי הסדר: "טֶרֶם אֶעֱנֶה , אֲנִי שֹׁגֵג; וְעַתָּה, אִמְרָתְךָ שָׁמָרְתִּי" - לפני שנעשיתי עני, עשיתי הרבה שגיאות; ועכשיו, כשאני עני, אני שומר את אמרתך. בפסוק הבא שוב מודה המשורר לה': "טוֹב-אַתָּה וּמֵטִיב; לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ". האם ייתכן, שה"טוב" שהמשורר מדבר עליו קשור לעוני חומרי?

נמשיך לקרוא: "טָפְלוּ עָלַי שֶׁקֶר זֵדִים; אֲנִי בְּכָל-לֵב אֶצֹּר פִּקּוּדֶיךָ. טָפַשׁ כַּחֵלֶב לִבָּם; אֲנִי תּוֹרָתְךָ שִׁעֲשָׁעְתִּי": הזדים ( הרעים המתגאים ) מבזים אותו בדברי שקר, כי ליבם  "שמן כמו חֵלֶב" "" = שומן הבשר, שהוא משל לעושר ושפע חומרי; העושר החומרי גורם להם להיות גאוותנים, מתנשאים ואטומים מבחינה מוסרית; זאת בניגוד לעוני החומרי, שגורם למשורר למצוא את שעשועיו בדברי התורה.

והמסקנה היא, אכן, כפי שחשבנו: "טוֹב-לִי כִי- עֻנֵּיתִי - לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ" - טוב לי שנעשיתי עני, כדי שאוכל ללמוד את חוקיך; כי "טוֹב-לִי תוֹרַת-פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף" - התורה היא הטוב האמיתי, ולא העושר החומרי.

הבית כולו מעביר מסר ברור: טוב להיות עני, כי העני אינו מתגאה, ולכן קל לו יותר ללמוד תורה.

המשך בבית י

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-03.

תגובותעריכה

מאת: אראל

כמה פסוקים בספר משלי מלמדים (דבר שרוב האנשים בימינו יסכימו עליו בקלות) שזה רע להיות עני:

  • (משלי טו טו): "כל ימי עני רעים, וטוב לב משתה תמיד"
  • משלי ל ז-ט: "שְׁתַּיִם שָׁאַלְתִּי מֵאִתָּךְ;    אַל-תִּמְנַע מִמֶּנִּי, בְּטֶרֶם אָמוּת. שָׁוְא וּדְבַר-כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי - רֵאשׁ וָעֹשֶׁר , אַל-תִּתֶּן-לִי; הַטְרִיפֵנִי   לֶחֶם חֻקִּי. פֶּן אֶשְׂבַּע, וְכִחַשְׁתִּי--    וְאָמַרְתִּי 'מִי ה'?'; וּפֶן- אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי;  וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי".

אולם, בספר תהלים (קיט 71-72) אמר המשורר:

  • "
טוֹב-לִי כִי- עֻנֵּיתִי , לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ. טוֹב-לִי תוֹרַת-פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף ", כלומר - טוב לי שנעשיתי עני, כדי שאוכל ללמוד את חוקיך; כי - התורה היא הטוב האמיתי, ולא העושר החומרי. גם שאר הפסוקים בבית זה ( בית ט ) מעבירים מסר ברור: טוב להיות עני, כי העני אינו מתגאה, ולכן קל לו יותר ללמוד תורה.

האם יש כאן דעות שונות?

  1. ייתכן שאכן יש כאן דעות שונות, כי לכל אדם מתאים מצב כלכלי אחר: החכם בספר משלי חושב, מתוך היכרות עם נפשו, שאין זה מתאים לו להיות רָש, כי הרֵאש עלול לגרום לו לגנוב; ייתכן שהמשורר בספר תהלים חשב אחרת. וייתכן שגם המשורר בתהלים חשב שלא מתאים לו להיות עני, אך ה' כנראה חשב אחרת והביא אותו למצב של עוני, ובדיעבד המשורר הבין שזה היה טוב לו, כי בזכות העוני הוא התקרב לתורה ולמד יותר, ולכן בדיעבד הודה לה' על כך.
  2. ייתכן שהעוני הוא ניסיון שהאדם צריך לעמוד בו: מלכתחילה האדם מבקש מה' שלא יביא אותו לידי ניסיון, אך בדיעבד - לאחר שהאדם עמד בניסיון בהצלחה - הוא מודה לה' על כך.
  3. וייתכן שיש הבדל בין רש לבין עני: ע"פ מלבי"ם, רש הוא אדם שאין לו כלום ; "הרש" תמיד נמצא על סף רעב, והוא עומד בניסיון קשה שלא לגנוב; אך "העני" אינו רש - הוא אמנם מרוויח פחות מהממוצע במשק, ולכן הוא עָנָו ואינו מתגאה על אחרים, אך עדיין יש לו מספיק כסף כדי להתקיים בכבוד.
  • אמנם, הסבר זה אינו מתאים לפסוק השני - משלי טו טו- "כל ימי עני רעים"; וייתכן שיש לפרש שהפסוק מדבר רק על עני שאיננו שמח בחלקו, ומסתכל רק על מה שאין לו ומה שיש לאחרים, ולכן כל ימיו רעים ( מצודת דוד ); או על עני בדעת ( רלב"ג )

כל זה, כמובן, אינו יכול להוות תירוץ שלא לעזור לעניים - שהרי כתוב בתורה "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון", ואין זה משנה אם זה טוב או רע להיות עני.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-119i