ביאור:חדשנות במצוות (פיידס)
(הופנה מהדף ביאור:טענות נגד חדשנות מוגזמת בפירוש המצוות)
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
- 1. Fades: ישראל הסכימו לקבל את דין הגמרא והכרעות הלכתיות של הרוב, להבדיל מחטאים נגד ההלכה, מחייבות את הכלל. "לא תהיה אחרי רבים לרעות" לא שולל זאת, אלא קובע שלא מחייבים בדיני נפשות ברוב של דיין אחד.
- אראל:
- א. אין שום ראיה לכך שדעת רוב ישראל מחייבת את הכלל. הפסוק בתורה "אחרי רבים להטות" נאמר על דיון משפטי בסוגיה ספציפית ולא על הכרעת רוב הציבור.
- ב. במשך תקופות ארוכות בהסטוריה, רוב ישראל היו חוטאים גמורים. אילו ההכרעה שלהם היתה מחייבת, היינו חייבים עד היום הזה לעבוד את הבעל...
- ג. לא ברור לי מניין לך שצריך לקבל את דעת רוב ישראל דווקא בנקודת זמן מסויימת, ולא באף נקודת זמן אחרת לפניה או אחריה.
-
- 2. Fades: פסיקות בתי הדין בתקופת הסמיכה (לרבות ב"ד של אמוראי א"י) נתקבלו בסמכות שלא יכולה להעקר בהעדר ב"ד בעל סמכות מקבילה (גם לפי הרמב"ם), והם הבסיס להלכה של ימינו.
- אראל: א. כלל זה עצמו אינו כתוב בתורה; מי שחולק על ההלכה המקובלת בימינו, יכול לחלוק גם על כלל זה.
- ב. גם על-פי הרמב"ם, שקבע כלל זה (בהלכות ממרים), יש מקרים שבהם מותר לעקור פסיקות קודמות בבית-דין קטן יותר: כאשר הפסיקות הקודמות מבוססות על פרשנות מסוימת לתורה, ולבית-הדין החדש נראה שהפרשנות הזו היתה שגויה, מותר לו לפרש את התורה בדרך שנראית לו נכונה יותר, ולשנות את פסיקת ההלכה בהתאם.
- ג. תקופת הסמיכה הסתיימה לפני כמעט 2000 שנה. חלק גדול מההלכות המקובלות בימינו נקבעו מאוחר יותר, ולכן בכל מקרה אין צורך בבית-דין לביטולן.
-
- 3. Fades: השגתנו בתורה מבוססת על מה שנשתמר ממשנתם של הדורות הקודמים בשלשלת מסירת התורה מסיני ולכן יכולתנו לבקר אותם מוגבלת.
- אראל: תיקון: השגתנו בתורה מבוססת גם על השכל שה' נתן לנו, וגם על משנתם של הדורות הקודמים. אבל אני מסכים שיכולתנו לבקר את הדורות הקודמים היא מוגבלת, ויש לעשות זאת בזהירות רבה.
-
- 4. Fades: האחריות כלפי המסגרת ההלכתית הקבועה מהווה בסיס משותף לעם ישראל, שלא מתקיים כשכל אחד פוסק הלכה לעצמו.
- אראל: כיום האחריות כלפי המסגרת ההלכתית מהווה בסיס משותף רק עבור חלק קטן מעם ישראל. אם המטרה היא שתהיה אחדות, עדיף דווקא להגדיל את הבסיס ולתת מקום לדעות רבות יותר.
-
- 5. Fades: בתקופה זו של גלות הדורות יורדים בכושרם ההלכתי כך שעלינו לייחס משקל גדול יחסית לדברי החכמים בני הישיבות הגדולות בא"י ואח"כ בבבל שזכו, בזכות בית המקדש ואח"כ בזכות האוטונומיה לה זכו מטעם השלטונות, לדרגה גבוה של תפיסה בתורה ולמצוות הרחוקות מאיתנו (כגון סמכות בתי דין).
- אראל: כמו בתשובתי לטענה 3 - אני מסכים שיש לייחס להם משקל גדול יחסית, אך אין בדבריך ראיה לכך שצריך לייחס להם משקל אינסופי המבטל לגמרי כל טענה אחרת.
-
- 6. Fades: בלי הנחת העבודה של הסתמכות על חז"ל לא נוכל לדעת מהי ההלכה המקורית ולכן יש להסתמך עליהם. בשו"ע "אלטרנטיבי" שלא מבוסס על חז"ל לא יהיה אפשר לנסח אפילו סעיף אחד.
- אראל: א. אני מסכים שיש דברים שאי-אפשר לדעת בלי להסתמך על חז"ל - אי אפשר לדעת את משמעותן של מילים נדירות (למשל "טוטפות", "שאור", "אביב").
- ב. אך יש דברים רבים שאפשר לדעת בלי להסתמך על חז"ל - יש הוכחות רבות לכך, שאפשר להגיע לפירושים נכונים לתורה, ולהסיק מהם הלכות נכונות, גם בלי להסתמך על ההלכה המקובלת בימינו, או על ההלכה שהיתה מקובלת בדורות הקודמים. הבאתי כמה ציטוטים המלמדים שגם חכמי הדורות הקודמים הסכימו לכך, במאמר חדשנות בפירוש התנ"ך , ואין צורך להעתיק את הדברים לכאן.
- ג. לכן, יש לבדוק בכל מקרה לגופו, האם חייבים לקבל את דעתם של חכמי הדורות הקודמים, או שאפשר להגיע לפירוש נכון יותר.
-
- 7. Fades: מי שמזהה קדושה אצל צדיקים מסוימים יכול להסיק שיש להם דרגה של השכלה נשפעת והיו מרגישים אם כל ההלכה הייתה משובשת. השימוש בהנחה שההלכה של ימינו רחוקה מהתורה, בהקשר זה, מבוסס על הגיון מעגלי.
- אראל:
- א. אני, כמובן, לא חושב שכל ההלכה משובשת, אלא רק חלקים מעטים בה.
- ב. לא זכיתי לפגוש בצדיקים בעלי "השכלה נשפעת" כה גדולה עד שאאמין שכל דבריהם אמת ושאין למתוח עליהם ביקורת כלל.
- ג. בכל מקרה, ייתכן שאותם צדיקים אכן מבחינים בכך שיש שיבושים מסויימים בהלכה המקובלת בימינו, אך בוחרים שלא לצאת למאבק בנושא זה משיקולים של סדרי עדיפויות, וכך משאירים לדורות הצעירים יותר "מקום להתגדר בו".
-
- 8. Fades: סטטיסטית, שיעור תמיכה גבוה בשיטה מעלה את הסבירות שהיא נכונה. ובכן, בכל נושא הלכתי השיטה המקובלת ביותר בקרב חכמי התורה היא השיטה האורתודוקסית, שהיא השיטה המקובלת על הרבנים המקובלים על רוב ציבור שומרי המצוות (ומבוססת על מסורת הדורות).
- אראל:
- א. סטטיסטית זה נכון, אך סטטיסטיקה אינה השיקול היחיד. אנו משתמשים בסטטיסטיקה "עיוורת" רק כאשר אין לנו שום אפשרות להשתמש בהיגיון.
- ב. ברוב התחומים, וברוב הדורות, רוב המומחים טעו; לכן אי אפשר להסיק מסקנה מדעתם של רוב המומחים (אמנם, תחום התורה אינו ככל התחומים; לטענות המיוחדות לתחום התורה התייחסתי בתשובותיי לכל טענה במקומה; הטענה הנוכחית היא טענה כללית יותר).
- ג. אנחנו לא יודעים את דעותיהם של כל החכמים מהדורות הקודמים, כי רובם לא שרדו.
- ד. ייתכן שרוב החכמים לא חשבו בעצמם על כל נושא (לא היה להם זמן כי יש אינסוף נושאים), אלא קיבלו את דעתם של חכמים אחרים, כך שמספר החכמים שהגיעו באופן בלתי-תלוי לאותה מסקנה הוא קטן יחסית.
-
- 9. Fades: תפיסת המציאות שלנו מספיקה בשביל להראות שהיסטורית הזרמים האורתודוקסים בעם ישראל מגלים שרידות גבוהה יותר מהאחרים. "הזרמים האורתודוקסים" הם חברי הקבוצה, שיש לה המשכיות מדור לדור כביכול הייתה עם, המקבלת את השיטה ההלכתית של הרבנים המקובלים על רוב שומרי המצוות. תחת ההנחה שלקיום התורה כהלכתה צריכה להיות השלכה חיובית על המשך הקיום, יש כאן ראיה אמפירית לטובת האורתודוקסיה, מה גם שיש לנו עניין שיהיו לנו "ממשיכי דרך". זוהי אמירה כללית ועל מי שסבור שדוקא מנהג אורתודוקסי מסויים פועל בכיוון ההפוך לנמק את דעתו.
- אראל: א. לא ברור מי הם "הזרמים האורתודוקסים". כל עוד מושג זה אינו מוגדר, כל אחד יכול לטעון, שהוא מסכים לטענה זו, ושהחידושים שהוא רוצה להכניס בתורה אינם מנוגדים לאורתודוקסיה.
- ב. בכל מקרה, ברור שהאורתודוקסיה אינה עם ואינה שֵבֶט, אלא אוסף מסוים של דעות ומנהגים. לכן, מה ששרד הוא, לא "הזרמים האורתודוקסים", אלא אוסף מסוים של מנהגים. אם כך יש לברר - מה הם אותם מנהגים שמגלים שרידות גבוהה? מי אמר שכל המנהגים הכלולים באורתודוקסיה תורמים לשרידות?
- ג. מעבר לכך - מי אמר ששרידות של מנהגים מסוימים מעידה על נכונותם? והרי רוב המנהגים ששרדו עד היום באנושות אינם נכונים!
-
- 10. Fades: המסירה מדור לדור, ולא אוטודידקטיה או פרשנות עצמאית, היא מוטיב חוזר בהיסטוריה התורנית והיא מקור הלגיטימציה העיקרי.
- אראל: גם הפרשנות העצמאית והמקורית (שמטרתה לגלות מחדש פירושים שנשתכחו במשך הדורות) היא מוטיב חוזר, כפי שהסברתי במאמר תנועות חדשניות בתולדות עם ישראל (אין טעם להעתיק את הדברים לכאן, אין שם טיעונים אלא רק דוגמאות).
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של Fades, אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-01-13.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tryg/mqor/jut_fades