ביאור:טעמי מצוות השמיטה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

המצווה להשבית את עבודת הקרקע בשנה השביעית נזכרה בתורה פעמיים, בשמות כג ובויקרא כה. המפרשים שם הציעו טעמים רבים למצוה זו (ראו סקירה ב אנציקלופדיה יהודית דעת ), וניתן לחלקם לכמה קבוצות:

א. טעם חברתי - עזרה לעניים

1. "לחמלה על בני אדם והרחבה לבני אדם כולם, כמו שאמר: ואכלו אביוני עמך, ויתרם תאכל חיית השדה" (רמב"ם, מורה נבוכים ג לט) ;

2. "שלא יתנשא העשיר על העני, אמרה תורה שבשנה השביעית כולם שווים, יחד עשיר ואביון יש להם רשות בגנות ובשדות לאכול לשבעה" (הרב צבי קלישר על פרשת בהר) .

אולם, קשה להבין מדוע יש צורך לעזור לעניים רק פעם בשבע שנים, ולא בכל שנה ושנה? ועוד: מדוע להשוות את העשיר לעני דווקא בעבודת הקרקע, ולא בתחומים אחרים כגון צאן ובקר או בתים ונכסים?

למעשה בתורה ישנן מצוות רבות שמטרתן לדאוג לעניים, כגון: לקט שכחה ופאה, ומעל כולן מצוות צדקה הנוהגת בכל זמן ובכל סוג של רכוש; עזרה לעניים היא ערך חשוב אבל זו אינה מטרתה של השמיטה!

לדיון נוסף בטעמים אלה, ראו בפסוק שעליו הם מסתמכים, (שמות כג יא): "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ, וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ, וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה"( פירוט ).

ב. טעם נשמתי - שיחרור מעבודת החומר

3. "כי לא לעולם יהיו טרודים בעבודת אדמה לצורך החומר, רק שנה אחת יהיה חופשי, וכאשר יפרוק עול עבודה, יעסוק בתורה וחכמה" (הרב צבי קלישר על פרשת בהר) .

4. "צורך מיוחד היא לאומה זו, שהיצירה האלוקית נטועה בקרבה באופן בולט ונצחי, כי מזמן לזמן יתגלה בתוכה המאור האלוקי שלה בכל מלא זוהרו, אשר לא ישביתוהו חיי החברה של עול עם העמל והדאגה, הזעף והתחרות אשר להם, למען תוכל להתגלות בקרבה פנימה טהרת נשמתה בכללותה כמו שהיא.... הפסקת הסדר החברתי בצדדים ידועים, מתקופה לתקופה, מביאה לאומה זו... עלייתה העצמית למרומי התכונות הפנימיות שבחיים המוסריים והרוחניים, מצד התוכן האלוהי שבהם, העומד למעלה למעלה מכל תכסיס וסדר חברתי" (הראי"ה קוק, הקדמה לשבת הארץ) .

אולם, גם כאן אין זה ברור מדוע לשבות דווקא מעבודת הקרקע ולא מעבודות אחרות? הרי בתורה אין שום מצווה על החקלאי לנוח בשנה השביעית - הוא יכול לעבוד מאד קשה במלאכות אחרות כגון רעיית צאן או יצירת כלי חרס!

ג. טעם נפשי - תיקון המידות

5. "לקנות בזה מידת הוותרנות. כי אין נדיב כנותן מבלי תקווה אל הגמול" (ספר החינוך) .

6. "שיוסיף האדם ביטחון בד' יתברך , כי כל המוצא עם לבבו לתת ולהפקיר לעולם כל גידולי קרקעותיו ונחלת אבותיו הגדלים בכל שנה אחת ומלומד בכך, הוא וכל המשפחה כל ימיו, לא תחזק בו לעולם מידת הכילות הרבה ולא מיעוט הביטחון" (ספר החינוך) ;   "שילמדו לעמוד בניסיון ולהאמין בו, יתברך, כי עיני ה' בנו מראשית השנה עד אחריתה. ובזה נודע, כי ברוך הגבר אשר יבטח בה', שגם אם ישבות מעבודתו יצו ה' יתברך את הברכה לו, ובזה ירגיל עצמו לבטוח בה' ולהאמין בהשגחתו על כל פרט , כי מה' מצעדי גבר כוננו" (הרב צבי קלישר על פרשת בהר) .

אולם, גם כאן אין זה ברור מדוע לוותר דווקא על פרנסה מחקלאות ולא על סוגים אחרים של פרנסה, כגון גידול בהמות או מלאכת כפיים?

ג. טעם רוחני - לזכור שהארץ של ה'

7. "שיזכור האדם, כי הארץ שמוציאה אליו הפירות בכל שנה ושנה, לא בכוחה וסגולתה תוציא אותם, כי יש אדון עליה ועל אדוניה, וכשהוא חפץ, הוא מצווה עליו להפקירם" (ספר החינוך) .

8. "ארץ ישראל נבחרת ונחמדת לפניו יתברך מכל הארצות, כמו שעם ישראל נבחר מכל העמים. ומפני זה רצה הקב"ה כמו שהאומה בכללה תעשה זכר בשביתת היום השביעי, ותעיד על בריאת העולם וחידושו, כך הארץ הנבחרת תעיד על בריאת העולם וחידושו בשמיטתה בשנה השביעית" (אברבנאל, נחלת אבות ה יא) .

ד. טעם אקולוגי - לתת לטבע לנוח

אולם לענ"ד, הטעם העיקרי הוא דווקא האקולוגי - לתת לטבע לנוח.

9. טעם זה נרמז כבר בדברי הרמב"ם: "ושתוסיף הארץ תבואתה ותתחזק בעמדה שמוטה" (רמב"ם, מורה נבוכים ג לט) . אבותינו ידעו שהקרקע נחלשת כאשר מעבדים אותה ברציפות, ולכן צריך מדי פעם להוביר אותה כדי שתתחזק. מקובל לחשוב שהסיבה לכך היא המינרלים החיוניים שבאדמה, אשר מתכלים במשך הזמן, וכדי שיוכלו להתחדש, צריך לתת לאדמה לנוח.

אמנם בימינו משתמשים בדשנים מלאכותיים, אבל בימינו החקלאות מטילה עול כבד הרבה יותר על הטבע -

10. חומרי ההדברה מזהמים את האדמה; הדשנים מחלחלים למי התהום ומזהמים אותם; השקיה ושאיבת-יתר גורמות לדלדול מי התהום והמלחתם; ועוד (ראו שמיטת קרקעות ומשבר המים ). מותר לנו להשתמש בטבע במשך שש שנים, אבל בשנה השביעית אנחנו צריכים לתת לו לנוח, להשתקם ולהתחדש.

ראיה לפירוש זה נמצאת בפרשת בחוקותיי;   ראו הארץ תנוח, איתנו או בלעדינו .

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2014-06-09.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmita