ביאור:טיפשים ושמנים
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
מסתבר שכנראה יש קשר בין "שמן" במובן oil , "ושמן" במובן fat (מפוטם) , לבין "טיפשות" על שלל מקבילותיו.
"טיפש " , עניינו גם שמן ,תהלים קיט ע : "טפש" כַּחֵלֶב לבם אני תורתך שעשעתי: (טפש - ערל - מכוסה בשומן)
"כסיל" " " , "" קשור כנראה לעצלנות..תכונה אופינית לשמנים.. (רק מבחינת הדימוי..) (יש עוד היבטים אבל עדיין לא ברור לי לגמרי)
"בער " , "בהמה" בארמית
"בהמה " , קשורה כנראה "להשמנה" , לכן סוס היאור נקרא "בהמות" (היפופוטם) (היפו = סוס , פוטם = נהר , אבל אולי מפוטם / שמן ?)
"אויל" , אולי מכאן השם לשמן (oil ) ? וזית (olive ) ?
+ אול – "בטן" ,תהלים עג ד : כי אין חרצבות למותם ובריא {=שמן} "{{{1}}}" {=בטן}
הבטן הולכת לפני האדם.. השומן נוטה להתרכז בבטן (בעיקר אצל הגברים..)
+ אול – "ראשון / קדמי" (ארמית , ערבית ועוד..) הבטן הולכת לפנינו..
"{{{1}}}" "רבק" , מרבק , מקום הפיטום של העגלים , כנראה מכאן השם של "רבקה" (בעבר שמן היה נרדף לבריא ויפה)
"חלב" " " , חֵלֶב
"בריא " "" , "" בראשית מא יח : והנה מן היאר עלת שבע פרות "בריאות" בשר ויפת תאר ותרעינה באחו:
שופטים ג יז : ויקרב את-המנחה לעגלון מלך מואב ועגלון איש "בריא" מאד:
"עדן" " " , "" תהלים לו ט : ירוין מדשן ביתך ונחל "עדניך" תשקם: "{{{1}}}" "פנג" " " , אפרסמון = פרי שמן
"פנק" " " , "" פינוק / עידון / ריכוך בשמן (וגם בהשאלה , לפנק מישהו..)
"יצהר" " " , "" שמן
"דשן" " " , "" שמן ,תהלים כג ה : תערך לפני שלחן נגד צררי "דשנת" בשמן ראשי כוסי רויה:
"חמאה" "" , "" חלב שמן "" (זבד)
"{{{1}}}" , רך , ענוג
"{{{1}}}" , תהלים צב טו : עוד ינובון בשיבה דשנים "ורעננים" יהיו:
("עץ רענן" עץ שמן / בריא , משלי טו ל : מאור-עינים ישמח-לב שמועה טובה תדשן-עצם: )
"{{{1}}}"
"{{{1}}}" "{{{1}}}" "{{{1}}}" "{{{1}}}" --
(טמ-בל , טמ-טום , "טמטום לב" – "השמן לב העם")
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-06-14.
תגובות
עריכה
מאת:
מאת: אראל
קצת מוזר ש"שמן" מציין מצד אחד דבר טוב (בריאות, שפע וכו') ומצד שני דבר רע (טפשות, טמטום...).
האם אפשר להסיק מכאן, שכל הבריאים הם טיפשים?
- מאת: אביתר כהן
- יש הבדל גדול בין אדם מלא (בריא בלשון ימינו) לבין אדם שמן (מאד)
- היום אנחנו חיים בתקופת שפע , ורוב העבודות לא דורשות הוצאת אנרגיה , גם יש המון פיתויים (פרסומות לאוכל) והרבה בדידות (ואז מתנחמים באוכל) לכן יש הרבה שמנים (וחלקם חכמים מאד..)
- לעומת זה אם חוזרים בזמן אלפי שנים..
- אז ניתן להגיד שרוב השמנים (מאד) היו עצלנים ובטלנים
- והם נחשבו לטיפשים
- בעוד חריצות ונמרצות שויכו לאנשים נבונים וחכמים
- אם נקח למשל את המלה 'מפגר'
- היום המלה משמשת אותנו לתיאור אדם רפה שכל..
- אבל המשמעות המילולית של מפגר זה איטיות , אדם שנשרך מאחור..
- כך שלמעשה יש פה השאלה , כאילו אדם שהוא איטי מבחינה גופנית (שמן למשל) גם איטי מבחינה שכלית ('טיפש')
תוספת
עריכההכסיל הוא האדם שלא לומד מאחרים. הוא בטוח שרק הוא יודע. שהוא מקור מספיק להכל.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_jmn_0