ביאור:טומאה וטהרה בתורה ובימינו
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
מתוך שישה סדרי מישנה, קדשים וטהרות רחוקים מאיתנו במישור המעשי. גם סדר זרעים היה רחוק מאיתנו עד לפני כמה שנים, אך עתה כשזכינו לחזור לארץ נעשו המצוות התלויות בארץ רלוונטיות בחזרה. מה לגבי הטומאה והטהרה?
שיטות שונות להבין את משמעות הטומאה והטהרה
עריכהראשית יש לדעת כי "הטומאה" וה"טהרה" הם מושגים המופיעים גם בדתות אחרות. החוקר קויפמן בספרו "תולדות האמונה הישראלית" כותב: "הטומאה לפי תפיסת כל האמונות האליליות כוח מזיק, כוח גורם רעה ומחלה... לעומת זאת במקרא אין הטומאה מופיעה ככוח בכלל אלא כמצב... כשכל הכוח והפעולה נתרכזו ברשות הקדושה..."
הכנה פסיכולוגית לקראת גישה לדברים קדושים
עריכהמדברים אלו עולה כי ההמנעות מן הטומאה מטרתה לקדש את האדם. דברים דומים נמצאים גם ברמב"ם במו"נ (ג, מז) שמסביר כי טעמם הכללי של המצוות הקשורות לטומאה וטהרה הוא ליצור הגבלה של הקודש. בכדי להיכנס את הקודש ולאכול קדשים אדם זקוק להכנה. כיום קיימת אצלנו תפיסה הפוכה, שבה כולם נכנסים אל הקודש מיד ומהר, דבר המלמד ומעיד עד כמה התרחקנו ממושגי הטומאה והטהרה.
הטומאה פוגעת ביכולת הבחירה המוסרית
עריכהלפי הרש"ר הירש הטומאה גורמת לפגיעה מוסרית באדם ושוללת את חירותו הרוחנית: "טומאת גוויות מתייחסת למוסריותו של האדם והיא נגרמת על ידי אכילת מזון העוכר את טוהר הגוויה, ואילו טומאת קדושות מתייחסת לתודעת החירות המוסרית שמהקדש דורשה וערב לה, והיא נגרמת על ידי מגע נבילות..." (פרשת תזריע). דיני הטהרה לשיטתו הם יסוד המעניק לאדם את יכולת הבחירה והחירות לשלוט בכוחות ולא לתת לכוחות לשלוט בו. טהרה היא למעשה חירותו של האדם שאינו מונע מכוחות חיצוניים, שהמכנה המשותף שלהם הוא מוות והעדר החיים. אבי אבות הטומאה הוא המת. תחתיו נמצאים אבות הטומאה כמו נבלה, שכבת זרע ודם הנידה המבטאים אפשרות של חיים שלא הגיעה לידי מימוש.
חוק ללא הסבר
עריכהגישה שלישית בדברי חז"ל רואה בכל הנושא של טהרה דבר סתום שיש לקיים אותו בבחינת חוק. וכך אומר רבי יוחנן בן זכאי לתמידיו (במדבר רבה יט, ח): "חייכם! לא המת מטמא ולא המים מטהרים, אלא אמר הקב"ה חוקה חקקתי, גזירה גזרתי ואי אתה רשאי לעבור על גזרתי. דכתיב זאת חוקת התורה"
איזו שייכות ישנה בכל זאת לימינו
עריכהבימינו שאין מקדש ואין קודשים, ניתן למצא בכל זאת מעט כיוונים בהם אפשר לגעת בנושא זה:
- לימוד במישור הרוחני והמעשי
- הבנה עמוקה כיצד מתכוננים לקראת הכניסה אל הקודש, לימוד תורה, תפילה, בית כנסת, ברוח דברי הרמב"ם לעיל
- קישור עמוק לטבע ולחיים במובנם הרוחני והשורשי שעשוי להעניק לנו "חירות מוסרית" לאור גישתו של הרב הירש
- סידור נאות של ערכי המחשבה וההלכה ביחד למקום של העיסוק במתים ובקברים
- חיזוק מנהגי הטהרה המעשית של טבילה בערבי שבתות ומועדים, ואף לפני תפילה ולימוד תורה
מקורות
עריכה- על פי מאמר של הרב בניהו ברונר, עלון צוהר, פרשת שמיני, תשנ"ח