ביאור:טבילה בטבע

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ישנם מקרים רבים שבהם איש או אישה צריכים לטבול כדי להיטהר. בימינו מקובל לטבול במקווה-טהרה ציבורי, אולם זו לא חובה! לפי התורה וההלכה אפשר להיטהר גם במקוואות-מים טבעיים ( [ערוך יורה דעה רא א] ) . ההלכה מבחינה בשני סוגי מים לעניין טהרה, מי גשמים ו מי מעיין :

מי גשמים מטהרים רק כשהם מכונסים בכמות גדולה במקום אחד - וכך פועלים המקוואות הציבוריים;
אולם מי מעיין מטהרים גם כשהם זורמים ( [ב] ) וגם כשהם מכונסים בבריכה טבעית ( [י] ) . בשנים האחרונות, יצאו לאור ספרים רבים על טיולי-מים ומעיינות, עם מפות והדרכה מפורטת. ה' נתן לנו "ארץ נחלי מים, עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר", ארץ שכמעט בכל עיר בה יש גישה לים או למעיין, ואפשר לטבול בהם במקום ללכת למקווה.
מי הים דינם כמי מעיין, והם מטהרים גם כשיש גלים ( [ה] ) ; כל מי שגר באיזור מישור החוף או הכינרת יכול לטבול בים. מובן שיש לטבול בזהירות שלא להסתכן בטביעה.
מי נהרות איתנים (הזורמים כל השנה) הם תערובת של מי-גשמים ומי-מעיינות, ונחלקו הדעות אם ואיך אפשר לטבול בהם ( [ב] ) . יש אומרים, שבעונת החורף, כשרוב המים בנהר הם מי גשמים, צריך להקיף כעין מחצלת בנהר עד שיקוו המים ויטבול בהם. ויש מקלים ומתירים לטבול בנהרות כל השנה. אולם מי נהרות אכזבים (הזורמים רק בחורף), עיקרם מי גשמים ולכן אין לטבול בהם כשהם זורמים.

כמה רעיונות לטבילה בטבע עריכה

באיזור ירושלים יש מעיין מי נפתח (ליפתא). צריך לרדת מהכביש שיוצא מבגין דרום בגבעת שאול, ממש לפני הצומת המרכזית בכניסה לירושלים. נוסעים קצת בשביל עפר, מגיעים למבנה ישן. ומשם יורדים למטה בשביל עפר נוסף עד שמגיעים לבריכה גדולה. מכיוון שהמקום אינו ממש נסתר, יש לבוא עם מישהו נוסף להשגיח שאף אחד לא מתקרב.
מי שרוצה לטבול באיזור העיר העתיקה, או לפני עליה להר הבית, אפשר לעשות זאת בקלות בנקבת חזקיהו (נקבת השילוח) בעיר דוד. צריך לבקש במרכז המבקרים את המפתח לשם טבילה, ואם הם לא נותנים אז מקסימום משלמים 14 שקל כניסה לאתר, ואז מקבלים את המפתח לשם הליכה בנקבה. הנקבה נסתרת לחלוטין ואפשר להכנס עמוק ולשמוע מתי אנשים נוספים נכנסים אליה. משם שם אפשר לעלות ישר להר הבית בטהרה טרייה :-)

למה זה חשוב? עריכה

כי מצווה כל-כך חשובה כמצוות הטהרה, צריכה להיות חופשית פתוחה ואפשרית לכל איש ואישה, בלי תלות במועצות דתיות, בלנים או בלניות.

המועצות הדתיות והבלניות עושות עבודת-קודש בניהול המקוואות הציבוריות, אך עדיין צריכה להיות אפשרות חופשית ופתוחה להיטהר גם בלעדיהן.

ממה צריך להיזהר? עריכה

נשים לא נוהגות לטבול בים מכמה סיבות:

מסיבות של צניעות. אולם, ע"פ התורה, לא חייבים לטבול בעירום (ראו רמב"ם, הלכות מקוות, פרק א הלכה ז). מותר לטבול עם שמלה לא הדוקה, שאינה חוצצת בין הגוף לבין המים (בלי בגד-ים, כי בגד-ים הוא צמוד וחוצץ). אפשר גם להוריד את השמלה אם אין אנשים בסביבה, או כשנמצאים במים שמכסים את רוב הגוף.
יש נשים שפוחדות לטבול בלילה. אבל ע"פ התורה לא חייבים לטבול בלילה שאחרי היום השביעי - אפשר לטבול גם ביום שאחריו, שהוא היום השמיני לאחר הפסק הטהרה. יש לציין, שעל-פי ה"שולחן ערוך", נשים חייבות לטבול בלילה גם אם הן טובלות אחרי היום השביעי, כדי שלא יתבלבלו ויטבלו ביום השביעי לפני הזמן. אולם, בשעת הדחק, כאשר אי-אפשר בשום אופן לטבול בלילה, מותר גם לטבול ביום השמיני או ביום מאוחר יותר.
יש נשים שפוחדות לטבול במים עמוקים. אבל ע"פ ההלכה המקובלת בימינו (שהיא מחמירה לפחות כמו התורה) מספיק לטבול במים שמגיעים עד כ30 ס"מ מעל הטבור - העיקר שבזמן הטבילה מתכופפים כך שכל הגוף בתוך המים.

אם בוחרים בפתרון זה, יש לשים לב לכמה עניינים:

המצוה "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" - מצוה לשמור על החיים ולא להסתכן בטבילה בים סוער מדי או עמוק מדי! מומלץ מאד ללכת עם חברה, או עם בן הזוג (אבל האיש צריך לזכור שאסור לו להסתכל על אשתו כאשר היא בלי בגדים לפני שטבלה).
הכנסת כל הגוף (כולל השער) למים - גם כאן כדאי להיעזר בחברה או באיש.
חציצה - צריך להיזהר לא לדרוך על זפת או על דברים אחרים שנדבקים לגוף, כי הם מהווים חציצה בטבילה.

כשהים סוער ומסוכן, כמובן אסור לטבול בו. אבל גם במצב כזה, אסור ליגוע ללא טבילה! צריך לחכות בסבלנות ולמצוא מקום אחר לטבול בו.

לעיון נוסף עריכה

תשובות בנושא מתוך שו"ת מורשת:

knolp: הרמ"א פוסק שלכתחילה אפילו דברים שאין חוצצים אין לטבול בהם. וכך יש לעשות. גם אסור לטבול ביום מדינא דגמרא, אלא אם כן ישנו איזה אונס. ודיני תורה אינם קשורים לפה יותר מדי, כי גם הסתכלות במקומות המכוסים בזמן שהיא נידה מופיע רק בגמרא כמו כמעט כל יתר ההלכות.
אני: יצא לי לטבול בלייק סופריור בצפון מישיגן.... רק אני והקב"ה ושמש חייכנית ונעימה. אמחייה...לא בלנית, לא בלבולים. הלוואי שיכולתי לשוב לשם... (02.12.2003)
מסורתי: אשתי טבלה באגם קטן בצפון איטליה וזאת היתה הפעם היחידה שהיא אפילו נהנתה מזה. הבלנית במקווה לידנו כנראה מחלטרת בשב"כ, כי היא כל הזמן חוקרת אותה. (06.12.2003)
ליהי: האם יש למישהו מידע על מעיין בן צור הנמצא בין נתניה לת"א? שמעתי שזהו מקום נפלא לטבילה בטבע ובעל סגולות . אשמח לתשובה (25.12.2004).
דר רוזן: הבחנתי מהרבה הערות שליליות על בלניות לא נחמדות שהנשים מצדיקות בכך את הטבילה באגמים וכו'. אבל בעצם זה לא שייך כלל לדיון ההלכתי אודות עצם הטבילה עצמה: בלנית גסה בלי דרך ארץ זו היא בעייה אחת בהלכה, וטבילה במקווה ציבורית עם בלנית-לעומת מעיין טבעי בלי בלנית זו היא בעייה אחרת בהלכה.ולא תמיד הן קשורות זו בזו. במקום שיש כמה מקוואות אפשר לבחור ולגשת למקום שיש בו בלנית עם דרך ארץ או להתלונן על הבלנית הגסה. וכו'... (23.11.2004)
ביישנית מאד: הקישור לאתרי הטבילה אינו עובד. היכן ניתן למצוא רשימת אתרים כשרים לטבילה? תודה (22.11.2006)

מקורות עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-07-31.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tryg/thra/tvila_btva