ביאור:חרדה אינה רק פחד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



"כל חרד בדברי אלהי ישראל" (עזרא, ט', 4).

נשאלת השאלה האם הפחד הוא אכן הגישה הראויה לדבר ה'? כך גם ברשימת הברכות המעטות יחסית והקללות המרובות אנו חרדים אל מול כל הרע הזה המוטח בפנינו, וקראתי מאמר באתר ניו-אייג' אחד שמתקיף את הגישה הזו של ההפחדה ואומר שזו לא יכולה להיות דרך האל. אמנם, פחד מפני מה שהוא נעלה ממך הוא טבעי, אך ביחסים נראה שרצוי שלא יתבססו על מידה זו. ובאמת, גם ביהדות מדברים על כך שפנייה מאהבה עדיפה על זו שהיא מיראה. אם כך, מהו כל חרד?

תשובה אפשרית לכך יכולה לבוא דרך בדיקה מדוקדקת של הפועל חר"ד. והנה, מתברר שהוא לא בא לציין רק פחד, אלא דבר מה שמעבר לזה. אמנם יש את המשמע של פחד, כמו בכתוב - "ירא וחרד" (שופטים, ז', 3), אך הנה מופיע גם - "הנה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת" (מלכים ב', ד', 13) אומר אלישע לאישה, ומפרש רש"י - "את כל החרדה הזאת - לשים אל לבך את העסק הזה, כמו (ישעיה סו ב), וחרד אל דברי, זהיר על הדבר שיהא עשוי, ונותנו אל לבו". ומצודת ציון אף בהיר מזה - "חרדת - ענין תנועה חזקה ואם היא מבלי פחד כמו (שמואל א טז ד) ויחרדו זקני העיר לקראתו", ובמצודת דוד הוא מפרש פשוט - טרחה.

חרד בדברי ה' הוא, אם כך, מי ששם לבו אל הדברים, מקדיש מעצמו זמן וכוח לכך. וכן נראה גם מהבחינה הלשונית - מחריד אוזניים הוא כמו מחריש אוזניים ומחריד הוא כמו מחריב. או נאמר שיש כאן סיכול אותיות ובעצם החרד הוא חדור בדבר. כך, החרדים אינם נקראים כך משום שהם הולכים לחידר, אף ששם מוחדרים להם הערכים לפיהם הם הולכים, אלא משום שחדורים הם בדבר ה', אף כי במקרה הזה ניתן אכן לפרש גם חרדים מלשון יראה ופחד.


מקורותעריכה

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה בhoffer1 @ netvision.net.il וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-09-15.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t35a09_0