ביאור:חסיד = לבן = ביישן
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
[מתוך אורחות צדיקים ]
חסיד נקרא על שם הבושת :
- כי חסיד לשון לבן הוא: כי תרגומא של חסידה הוא חורתא (ויקרא יא, יט),
- וכן "ולא עתה פניו יחורו" (ישעיה כט, כב);
- תרגום של חרפה הוא חסודא . *
וכל זה למה? כי החסיד צריך לסבול בושת כדי לקיים את התורה, וצריך להעביר מעל פניו הבושת במקום מצווה, ואז נקרא חסיד, ובזה יגיע לנבואה, כדכתיב:
- "אז דברת בחזון לחסידיך" (תהלים פט, כ),
ויגיע בבושתו לידי יראת-שמים, כדכתיב:
- "ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" (שמות כ, יז) - איזהו יראה שהיא נכרת על הפנים? הוי אומר: זו הבושה (נדרים כ, א).
- אראל: ע' משלי כה י: " "פן יחסדך שמע ודבתך לא תשוב"
" = פן יחרפך שומע, ילבין את פניך ברבים.
ע' גם (ויקרא כ יז): "ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו, וראה את ערותה והיא תראה את ערותו, חסד הוא , ונכרתו לעיני בני עמם, ערות אחתו גלה, עונו ישא"= חרפה היא.
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של ארחות צדיקים שפורסם לראשונה באורחות צדיקים - שער הבושת וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-09-22.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_xsd_0_1