ביאור:חסידה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

חסידה = ציפור לבנה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: חסידה

תגובה ל: חסד שנכתבה ב12:01:23  01.04.2005

ויקרא יא יג-יט: "ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם .. ואת ה חסידה .."

היום ה חסידה מזוהה עם החסידה ה לבנה (לטינית - ciconia alba ' , אנגלית -stork )

כמו שפירש רש" י (ציגוניה)

לעומת זאת אונקלוס מתרגם חוריתא ( לבנה )

יונתן מתרגם דייתא חוורתא ( דיה לבנה )

רב יהודה

החסידה זו דיה לבנה ...(חולין סג, ע"א).

גם רס"ג מתרגם (לפעמים) חסידה = חדאה ( דיה )

המשותף ביניהם הוא התואר לבנה , ואכן לדעתי הפירוש המילולי של חסידה הוא לבנה

תהלים יח כד-כז : "ואהי תמים עמו ואשתמר מעוני : וישב-ה' לי כצדקי כ בר ידי לנגד עיניו:

                        עם- חסיד תתחסד עם-גבר תמים תתמם : עם-נ בר תתברר ועם-עקש תתפתל"

חסיד = בר = ברור = בהיר = לבן (טהור , נקי , זך , צח , תם , תמים)

גם התרגום הסורי לתהלים מתרגם חסד = גב ,   בר (ברור) = גב

מכאן ש חסידה = צפור לבנה

נראה שיש להבדיל בין החסידה האסורה , העוף הדורס "דיה לבנה"

ובין החסידה המותרת , "חסידה לבנה"

ירמיה ח ז : "גם- חסידה בשמים ידעה מועדיה .."

זכריה ה ט : "ואשא   עיני   וארא   והנה   שתים   נשים יוצאות ורוח בכנפיהם ולהנה כנפים

                     ככנפי ה חסידה ותשאנה את-האיפה בין הארץ ובין השמים"

תהלים קד יז

"אשר-שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה"

ואכן היו פוסקים מבין הראשונים שהתירו את אכילתה

למשל רבינו ירוחם מבעלי התוספות : "הסיגוניא , המקננת בבתים הגבוהים היא טהורה ,

שיש לה כל סימני טהרה , כמו אווז ממש וגם כף רגלה רחב כמו אווז וידוע שאינה דורסת ,

וקבלתי שהוא עוף טהור וראיתי כמה מקומות שנוהגים בו היתר.."

 

--

 

בר = לבן , זה גם המקור לשמו של ה ברבור (שכולו לבן)

(ערבית - תם , אנגלית -swan , לטינית -cygnos )

 

מלכים א ה ב-ג : "ויהי לחם-שלמה ליום אחד .. ו ברברים אבוסים"

(לא ברור אם זה הברבור של ימינו..)

 

נספח - פירושים נוספים

אלקנה ביליק (" החי בפרשת שמיני ") כתב:

...יש שאותו התרגום עצמו נותן לחיה מסוימת כמה וכמה שמות, או רואה בשם מסוים כמה וכמה חיות. החסידה, למשל, תורגמה ב- 70 בארבעה שמות שונים: אורדיוס, פלקן, חסידה, אפופס, ובוולגטה בשלשה שמות: Onocratulus, Milvus, Herodius. וכל השמות האלה לא נתקבלו. החסידה זוהתה, כפירושו של רש"י, Cieloia. זיהוי זה נתקבל על כל הפרשנים והזואולוגי...

השם חסידה ciconia ניתן לעוף הגדול. החסידה הלבנה ידועה מאד, החסידה השחורה מוכרת אך למעטים. ובמה זכה עוף זה לשם יפה כל כך? (אגב, גם ברומית נקרא Avis pias כלומר עוף חסוד). היו מרבותינו שהפליגו בשבחו של העוף ("שעושה חסד עם חברותיה" במזונותיה. אחדים פירשו תכונה זו לשלילה: "עושה חסד רק עם חברותיה", ולא עם כל הזקוק לחסד ולעזרה). יש מי שפירש חסד זה לגנאי "חסד" - תועבה, חרפה. אבן עזרא פירש: היא מגזרת חסד בדרך רחוקה - על דרך חסד שבויקרא כ', יז, וכן הוראת השורש "חסד" במשלי כ"ה (אגב, מן הראוי להזהיר את התלמידים שלא להתקרב יתר על המידה אליה. קרה ובאחת המושבות ניקרה חסידה במקורה עין של ילד, שהתקרב יותר מדי אליה, החסידה נמשכה אל הברק שבעין ועשתה מה שעשתה). 

הרב אברהם קורמן (" עופות טהורים וטמאים ") כתב:

החסידה

" ואת החסידה ..." (י"א,יט). "ולמה נקרא שמה חסידה? שעושה חסד עם חברותיה" (חולין, ס"ג,א), נשאלת השאלה, אם היא כל כך טובה, מדוע נאסרה באכילה? הרמב"ן טוען שהעופות הטמאים אסורים באכילה בשל אכזריותם. מן הראוי, איפוא, שהחסידה העושה חסד עם חברותיה תהא כשרה? אמר הרי"מ , מאחר שהיא עושה חסד רק עם חברותיה, לכן נאסרה, כי בעניין מזונות אין להפלות בין זר לחבר. בימינו התברר, שדוקא החיות האכזריות תורמות מזון לחברותיהן (ראה לעיל בהערה 22).

קשה לדעת למה התכוונו באימרה, שהיא עושה חסד עם חברותיה. המעניין שגם הרומאים כינו ציפור זו בשם Avis pia שפירושו "עוף חסיד". עובדה היא, שציפור זו נוהגת חיי משפחה נאמנים בין שני בני הזוג. הם שומרים אמונים זה לזו כל ימי חייהם. תמיד מידי שנה, חוזרים לאותו קן שבנו לראשונה. הגר"א ("אדרת אליהו" על פרשת ראה) מביא דרש שהיא נקראת חסידה, משום שהיא טובלת תמיד לאחר ההזדוגות. על זיהויה של החסידה ראה להלן.

החסידה - מקובל לזהות את החסידה המוזכרת בתורה עם הציפור ארוך הרגליים, השוקיים, הצוואר והמקור: Stork באנגלית Storch ,(Ciconia ciconia) בגרמנית, בפולנית Bocian וברומנית Barza . רש"י פירש ג"כ "דיה לבנה ציגוניא" בלע"ז. כך משתמע גם מאונקלוס המתרגם: "חוריתא". אולם אין כל בטחון שאכן לציפור זה התכוונה התורה. רס"ג שתירגם-פירש את התורה לערבית העיר הערה מעניינת:

"ואע"פ שתרגמנו אלו העשרים עופות כפי שקבלנו ... הרי כל פרט מהם אילו יבוא לידינו לא היינו מכירים בבירור שזה הוא וזה שמו, וכל שכן שיש בין עשרים אלו שנאמר בהם למינהו ארבע פעמים, שמשמע שיש עוד כאן מינים אחרים אסורים שאינם בכלל אלו העשרים" (פירוש רבינו סעדיה גאון על התורה, בתירגום הרב י, קאפח, ירושלים תשמ"ד, עמ' קכ"ב, הערה 4). הוא תירגם (כאמור, כפי שקיבל מקודמיו) את "החסידה" ל"צקר". כך גם תירגם ר' יונה אבן ג'נאח וגם ברוב התרגומים הערביים של ימי הביניים. "צקר" הוא הבז או ציפור ממשפחת הבזים.

בגמרא מובא בשם ר' יהודה, שחסידה היא "דיה לבנה" (חולין ס"ג,א; כך גם בתרגום המכונה "יונתן"). כאמור אונקלוס תירגם "חוריתא" בלי הקידומת "דיה". אולם רבים סברו אחרת, שציפור שאנו מכנים אותה "חסידה" הוא עוף טהור וכשר. ב"תולדות אדם וחוה" לרבנו ירוחם (תלמיד הרא"ש) נאמר: "הסיגואינ"ה המקננת בבתים הגבוהים היא טהורה שיש לה סימני טהרה כמו אווז ממש, וגם כף רגלה רחב כמו אווז וידוע שאינה דורסת וקבלתי שהיא עוף טהור. וראיתי בכמה מקומות שנהגו בה היתר, ויש מקומות שנוהגין בה איסור, שסוברין שהיא חסידה הכתובה בתורה ..." (נתיב ט"ו,ח"ה). גם רבו הרא"ש מזכיר זאת בהשיבו לשואל: "דע כי בארצנו ובספרד אין אוכלין עוף המקונן על הבתים ... ומאכלו צפרדעים ולועזין קוראין אותו סיגוניא, ואנו קוראין לו חסידה, כך אנו מקובלים בארצנו ומה נעשה למקומות שאוכלין אותו? הם יאמרו לך עוף טהור נאכל במסורת ומקובלים אנו שהוא טהור" (שו"ת רא"ש כלל כ', סי' כ). אין ספק ש"החסידה" שאנו מכירים היא טמאה. היא נזונת רק מצפרדעים, נחשים ועוד. אין היא אוכלת גרעינים. כל גופה בנוי מחומר שרצי.

אין ספק שהחסידה המוזכרת בספר ירמיה (ח,ז): "גם חסידה בשמים ידעה מועדיה" ובספר תהלים: ""חסידה - ברושים ביתה" (ק"ד,יז) אכן הכוונה לציפור שאנו מכנים "חסידה". היא בונה את קינה (=ביתה" על ברושים ועצים אחרים. באירופה התרגלה לבני אדם ובונה את קינה על גגות הבתים. היא יודעת את מועדיה ונודדת לפני בוא החורף מהארצות הקרות אל הארצות החמות.

אולם אין צל ספק, שהחסידה המוזכרת בספר איוב, אין לזהותה לא עם "ציגוניא" וגם לא עם משפחת הבזים. מחבר ספר איוב ידע היטב את תכונות בעלי החיים והציפורים שהזכיר ותיארם בדייקנות. הוא מסווג את החסידה יחד עם "כנף רננים", שמחוסר בינה הן מטילות את הביצים על הארץ ומפקירות אותן לדריסת חיית השדה (ל"ט,יג). לא הציגוניאות ולא הבזות מטילות את ביציהן על האדמה.

 

מקורות

על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-04-06.

תגובות

מאת: ארנון

דברים יפים. יישר כח

מכאן חזקה השאלה על הסבר רשי "ולמה נקרא שמה חסידה, משום שעושה חסדים עם חברותיה" אז אדרבא, היתה צריכה להיות עוף טהור. ולמה היא נאסרת בגלל "שעושה עם אחיותיה ולא עם אחרות"

מאת: נריה קליין!!!

קודם כל, אתה בעצמך ענית על השאלה - ולמה היא נאסרת? בגלל "שעושה עם אחיותיה ולא עם אחרות"... אז מה הבעיה הפעם?

אבל חוץ מזה, מה שכתבת על דברי אביתר כהן: "מכאן חזקה השאלה על הסבר רש"י" לא נכון כ"כ.

מדבריו, שניסו למצוא זיהוי חדש לחסידה המקראית, אין שום חיזוק לשאלה על רש"י, כי דברי רש"י (שעליהם נשאלה השאלה שלך)באו להסביר את השם המקראי, ללא שום קשר לזיהויו.

מאת: ארחות צדיקים

[מתוך אורחות צדיקים ]

חסיד נקרא על שם הבושת :

• כי חסיד לשון לבן הוא: כי תרגומא של חסידה הוא חורתא (ויקרא יא, יט),
• וכן "ולא עתה פניו יחורו " (ישעיה כט, כב);
• תרגום של חרפה הוא חסודא .

וכל זה למה? כי החסיד צריך לסבול בושת כדי לקיים את התורה, וצריך להעביר מעל פניו הבושת במקום מצווה, ואז נקרא חסיד, ובזה יגיע לנבואה, כדכתיב:

• "אז דברת בחזון לחסידיך" (תהלים פט, כ),

ויגיע בבושתו לידי יראת-שמים, כדכתיב:

• "ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" (שמות כ, יז) - איזהו יראה שהיא נכרת על הפנים? הוי אומר: זו הבושה (נדרים כ, א).

• אראל: ע' משלי כה י

" " פן יחסדך שמע ודבתך לא תשוב"

" = פן יחרפך שומע, ילבין את פניך ברבים.

ע' גם ויקרא כ יז

" "ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו, וראה את ערותה והיא תראה את ערותו, חסד הוא , ונכרתו לעיני בני עמם, ערות אחתו גלה, עונו ישא"

" = חרפה היא.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:חסידה - ציפור לבנה

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_xsd_0