ביאור:חסד ורחמים

מצאנו בתנ"ך הרבה פעמים את הביטוי חסד ורחמים, לדוגמא זכריה פרק ז פסוק ט כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת לֵאמֹר מִשְׁפַּט אֱמֶת שְׁפֹטוּ וְחֶסֶד וְרַחֲמִים עֲשׂוּ אִישׁ אֶת אָחִיו:

מה בין חסד לרחמים?

מסביר בספר נתיבות החיים עמוד לב:

א. רחמים זה נתינה כל עוד השני חסר דבר שגורם לי רחמים עליו, חסד הינו נתינה אחרי שכבר אין רחמים אלא מחמת הרצון לתת טוב לזולת.

ב. חסד הינו נתינה הנובעת מכוח הכרת הנותן בגדול מעלתו של המקבל, ואילו רחמים הינה נתינה מכוח הכרת הנותן בשפל מצבו וחסרונו של המקבל.

ג. בחסד יש לי את הזכות לתת לך, ברחמים אתה זוכה לקבל ממני.

ד. חסד אני נותן מכוח הרצון להיטיב עם הזולת, ברחמים אני נותן מכוח הרחמים שיש לי לזולת.

ה. חסד יבוא מכוח הפעלת מחשבה על רצון לתת (או אחרי שאדם התרגל כך להתנהג), רחמים יכולים לבוא באופן טבעי ללא שום מחשבה.

ו. במילים אחרות – חסד הינו הטבה רצונית, רחמים הטבה הכרחית.

ז. בחסד אדם חושב אך יהיה הכי טוב לזולת לקבל היות וכל מטרתו להיטיב לזולת, רחמים נותן לפי מה שהנותן רואה לנכון שצריך להיות. (הוא יבוא לבקר את החולה בשעה שנוח לחולה, ולא בשעה שנוח לו).

ח. בחסד אדם מנסה לרדת לסוף דעתו של המקבל, איזה דברים נסתרים מפריעים לו, רחמים הם רק למה שאדם רואה בעינים.

ט. חסד ינתן גם כאשר אני לא רואה את המקבל, רחמים בדרך כלל הם רק מחמת שאדם רואה את המקרה.

י. חסד נותן רק מחמת הרצון שיהיה טוב למקבל, רחמים נותן לפעמים מחמת טובת עצמו כדי לתת פורקן לרגשותיו.