ביאור:חמש סיבות לחשבון נפש בספר עמוס
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
[לא גמור]
באחת הנבואות של עמוס עמוס ד ו, הוא מוכיח את ישראל על כך שאינם שבים אל ה', למרות כל הצרות שבאות עליהם:
- "6. וְגַם-אֲנִי נָתַתִּי לָכֶם נִקְיוֹן שִׁנַּיִם, בְּכָל-עָרֵיכֶם, וְחֹסֶר לֶחֶם, בְּכֹל מְקוֹמֹתֵיכֶם; וְלֹא-שַׁבְתֶּם עָדַי, נְאֻם-ה' ."
- "7. וְגַם אָנֹכִי מָנַעְתִּי מִכֶּם אֶת-הַגֶּשֶׁם, בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים לַקָּצִיר, וְהִמְטַרְתִּי עַל-עִיר אֶחָת, וְעַל-עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר; חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר, וְחֶלְקָה אֲשֶׁר-לֹא-תַמְטִיר עָלֶיהָ תִּיבָשׁ. וְנָעוּ שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ עָרִים אֶל-עִיר אַחַת, לִשְׁתּוֹת מַיִם--וְלֹא יִשְׂבָּעוּ; וְלֹא-שַׁבְתֶּם עָדַי, נְאֻם-ה' .
- "
- "9. הִכֵּיתִי אֶתְכֶם, בַּשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן--הַרְבּוֹת גַּנּוֹתֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם וּתְאֵנֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם, יֹאכַל הַגָּזָם; וְלֹא-שַׁבְתֶּם עָדַי, נְאֻם-ה' ."
- "10. שִׁלַּחְתִּי בָכֶם דֶּבֶר, בְּדֶרֶךְ מִצְרַיִם--הָרַגְתִּי בַחֶרֶב בַּחוּרֵיכֶם, עִם שְׁבִי סוּסֵיכֶם; וָאַעֲלֶה בְּאֹשׁ מַחֲנֵיכֶם, וּבְאַפְּכֶם, וְלֹא-שַׁבְתֶּם עָדַי, נְאֻם-ה' ."
- "11. הָפַכְתִּי בָכֶם, כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת-סְדֹם וְאֶת-עֲמֹרָה, וַתִּהְיוּ, כְּאוּד מֻצָּל מִשְּׂרֵפָה; וְלֹא-שַׁבְתֶּם עָדַי, נְאֻם-ה' ."
המסקנה הברורה העולה מנבואה זו היא, שכאשר באות צרות על עם ישראל, צריך לעשות חשבון נפש ולתקן את העוונות שבגללן ה' העניש אותנו בצרות אלו. אבל ייתכן שאפשר להסיק מכאן מסקנה מפורטת יותר - ייתכן שאפשר ללמוד מכאן, איזה סוג של צרות אמור לעורר אותנו במיוחד לחשבון נפש:
- 6. צרות שפוגעות בכל המקומות, בניגוד לדרך הטבע: "נקיון שיניים בכל עריכם, וחוסר לחם בכל מקומותיכם": בדרך כלל, כשחסר אוכל במקום אחד, אפשר עדיין להביא ממקומות אחרים.
-
- 7. צרות שפוגעות רק במקומות מסויימים, בניגוד לדרך הטבע: "והמטרתי על עיר אחת, ועל עיר אחת לא אמטיר; חלקה אחת תימטר, וחלקה אשר לא תמטיר עליה - תיבש": בדרך כלל, כשיורד גשם, הוא יורד על כל הערים והחלקות באותו איזור.
- 9. שילוב לא טבעי של צרות שונות: "הכיתי אתכם בשידפון וביירקון, הרבות גנותיכם... יאכל הגזם": אולי, בדרך כלל, הגזם (=הארבה) בא למקום שבו יש הרבה תבואה לאכול, ולא למקום שבו התבואה כבר נשדפה וקמלה ממחלות (אני לא בטוח בזה כלל).
- 10. צרות שמתפרסמות, ושמען מגיע למרחקים גדולים - "ואעלה באוש מחניכם ובאפכם" - ריח הפגרים מהמחנה שלכם, שנהרג בדרך למצרים, הגיע עד האף שלכם - כמה מאות קילומטרים צפונה.
-
- 11. הפסוק האחרון מסכם - "הפכתי בכם כמהפכת אלהים..." - בניגוד לדרך הטבע, " "...את סדום ואת עמורה" ..." - בפירסום, "... "ותהיו כאוד מוצל משריפה" " - בכמות ובכוללניות.
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-06-14.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/am-04-0611