פתיחת התפריט הראשי

ביאור:חלוקת הסיפור על זמרי ופנחס בין פרשות בלק ופנחס

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

גם אם נגיד שאין משמעות לחלוקה לפרשות השבוע כי היו מסורות שונות (חלוקה על פני 3 שנים וכו'), הדבר נרמז כבר בפסוקים. בפרשת בלק אנחנו לא יודעים ש"ותקראנה לעם לזבחי אלוהיהן" זו עצה של בלעם, וכן אנו לא יודעים מי הוא "איש ישראל המוכה" ומי היא "האישה המוכה". אם כן למה הדברים סופרו באופן כזה?

בפרשת בלק מושם לנו דגש על ההשוואה בין שתי דרכים שיכולות לפגוע בישראל:

  • האחת, בצורת קללה על טבעית, לא מצליחה לפגוע בעם, למרות נסיונות רבים, ולמרות שהסיפור על כך תופס את רוב הפרשה.
  • לעומת זאת, השניה, היא על ידי חטא שנעשה על פי בחירה חופשית. עם ישראל הוזהר מפני חטא זה ובכל זאת לא התגבר על יצרו.

אם היה כתוב שהחטא היה על פי עצת בלעם כבר בפרשת בלק, היינו מקשרים את העניין לקללות שלו (מעין נסיון נוסף שלו לקלל שהצליח).

אך התורה התורה רצתה להדגיש שחטא זה נעשה לגמרי באשמתנו, ללא השפעה מבחוץ.


פרשת פנחס היא פתיחת דף חלק לפני הכניסה לארץ. פנחס תופס מנהיגות, יהושע מחליף את משה, מלחמה ראשונה עם תוצאות חיוביות, מנין בני ישראל, ודיון בחלוקת הארץ (בנות צלופחד).

לא מתאים שבאותה פרשה גם יתואר חטא שדוקא עליו הוזהרו ישראל להישמר ממנו לכשיכנסו לארץ:

פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ וְזָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ.
-- שמות לד, טו

תגובותעריכה

  • אמנם בעיקר רק שבט שמעון חטאו (כפי שמוכך מירידת מספרם, ומכך שגם הנשיא שלהם חטא), אך את זה אנו מגלים רק בפרשת פנחס. אולי גם כן כדי להדגיש בפרשת בלק, שהחטא הוא של כל ישראל, וכולם נושאים באחריות אליו.