ביאור:חלומות פרעה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

[ע"פ ר' יונתן גרוסמן]

בבראשית מא מסופר שפרעה חלם חלומות, ואף אחד מהחרטומים לא פתר אותם נכון, ולכן הוא קרא ליוסף ויוסף פתר לו את החלומות. פרעה קיבל בהתלהבות את הפתרון של יוסף ואמר " " "הנמצא כזה איש אשר רוח א-להים בו?!" " ". וזה לא ברור: איך פרעה ידע שדווקא הפתרון של יוסף הוא הפתרון הנכון? כל אחד מהחרטומים בוודאי הציע פתרון (למשל [ע"פ רש"י]: "7 הפרות השמנות מסמלות 7 בנות שיוולדו לך; 7 הפרות הרזות מסמלות שהבנות האלו ימותו". או: "7 הפרות השמנות מסמלות 7 ארצות שתכבוש; 7 הפרות הרזות מסמלות שהארצות האלו ייכבשו מידך") - למה הוא האמין דווקא לאיזה עבד עברי מהכלא ולא לכל החרטומים שלו, שהיו בוודאי מומחים בפתרון חלומות?

גם יוסף התנהג בצורה מוזרה: נראה שהוא היה כל-כך בטוח שפרעה יקבל את הפתרון שלו, שהוא עוד הציע הצעת ייעול, ואמר (אחרי הפתרון) " " "ירא פרעה איש נבון וחכם ויפקידהו על ארץ מצרים, יעשה פרעה ויפקד פקידים... ויצברו בר תחת יד פרעה אוכל בערים ושמרו... והיה האוכל לפיקדון לארץ לשבע שני הרעב ולא תיכרת הארץ ברעב" " " (מא 33). איך יוסף העז להציע הצעה כזאת? מי בכלל שאל אותו מה לעשות? הוא היה אמור רק לפתור את החלום!

השאלה הראשונה ששאלנו היא באמת שאלה קשה, וגם פרעה בוודאי שאל את עצמו כל-הזמן 'איך אוכל לדעת מה הפתרון הנכון? זה הרי מאד קל להמציא פתרון שמתאים לחלום - איך אוכל להבדיל בין ההמצאות האלו לבין הפתרון האמיתי?'

המלך נבוכדנאצר מצא פתרון מקורי ביותר לבעיה הזאת (ע' דניאל ב): הוא פשוט לא סיפר לחכמיו את החלום, ודרש מהם שיגידו לו גם את החלום וגם את הפתרון! כמובן שהם לא יכלו לעשות את זה - ה'התמחות' שלהם היתה רק בלהמציא פתרון לחלום ידוע... רק דניאל יכל לבצע את המשימה כי ה' גילה לו את החלום. וכך נבוכדנאצר ידע שדבריו של דניאל הם דברי א-להים.

פרעה מצא פתרון אחר: במקום לספר לחרטומים את החלום האמיתי - הוא הכניס שני שינויים בחלום:

1. בחלום כתוב על הפרות רעות-המראה " " "ותעמודנה אצל הפרות על-שפת היאור" " " (מא 3) ופרעה השמיט את הפרט הזה.
2. פרעה הוסיף פרט שלא היה בחלום " " "ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחילה" " " (מא 21).

לשינויים האלה יש משמעות: ברור ש7 הפרות היפות מסמלות משהו טוב וש7 הפרות הרעות מסמלות משהו רע; לפי פרט 1 (שפרעה השמיט) - נראה שהדבר הטוב והדבר הרע יתקיימו ביחד - כמו שהפרות הרעות עמדו ליד הפרות הטובות. ולפי פרט 2 (שפרעה הוסיף) נראה שהדבר הרע יכלה לגמרי את הדבר הטוב עד שלא יישאר ממנו שום זֵכֶר.

ההגיון בתכנית הזאת היה, שאדם שיש בו רוח א-להים ישים לב לזיוף, ויפתור את החלום האמיתי. אבל אדם שאין בו רוח א-להים לא ישים לב לזיוף ויפתור את החלום ע"פ הגרסה שסיפר פרעה.

כל החרטומים נפלו בפח ( למשל: הפתרון "7 הפרות השמנות מסמלות 7 בנות שיוולדו לך; 7 הפרות הרזות מסמלות שהבנות האלו ימותו" מתעלם מהפרט שפרעה השמיט " " "ותעמודנה אצל הפרות על-שפת היאור" " ", כי לא ייתכן ש7 הבנות גם יחיו וגם ימותו בו-זמנית... והוא מתייחס לפרט שפרעה הוסיף " " "ולא נודע כי באו אל קרבנה" " " כי לפי הפתרון הזה כל הבנות שיוולדו ימותו ולא יישאר מהן כלום. וכן הפתרון השני.)

גם יוסף בהתחלה נפל בפח ואמר: " " "...ונשכח כל השבע בארץ מצרים, וכילה הרעב את הארץ, ולא יוודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד" " " - הוא התייחס לפרט 2, הפרט שלא היה בחלום המקורי! אבל אז, ברגע האחרון, נצנצה ביוסף רוח הא-להים, והוא הוסיף ואמר: " " "ועתה... יעשה פרעה... והיה האוכל לפיקדון לארץ לשבע שני הרעב... ולא תיכרת הארץ ברעב" " " - בכך בבת-אחת הוא ניצל משתי ה'מלכודות' שטמן לו פרעה:

1. הוא התייחס לפרט שפרעה השמיט - והסביר שהרעב והשבע יתקיימו ביחד, זה לצד זה, כי האוכל של שני-השבע יתקיים בשני-הרעב.

1. והוא ביטל את הפרט שלא הופיע בחלום המקורי - והסביר שהארץ לא תיכרת ברעב!

ה'עצה' הזאת שנתן יוסף לפרעה בעצם לא היתה עצה אלא חלק מפתרון החלום! כשפרעה שמע את זה הוא מייד הבין שיוסף הוא " " "איש אשר רוח א-להים בו" " ".

הערות:

• ההסבר הזה לא מתייחס בכלל לחלום השני (עם השיבולים). בחלום ההוא פרעה לא הכניס שום שינויים מהותיים וצריך לבדוק למה.
• תשובות נוספות לשאלה הראשונה - מדוע בחר פרעה את פתרונו של יוסף.

מקורות

על-פי מאמר של ע"פ הרב גרוסמן, נתן שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 8 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-08-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/xlomot_paro