ביאור:חכמה או ענווה - מה עדיף?
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
שני אנשים הושוו בתנ"ך ל"כל האדם":
משה - במדבר יב ג: "והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה".
ושלמה - מלכים א ה יא:"ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע בני מחול ויהי שמו בכל הגוים סביב".
אך מה עדיף, ענוה או חכמה?
כדי לענות על כך ניזכר בסוקרטס, שהאורקל בדלפי אמרה לו שהוא החכם באדם והוא תמה על כך. הרי הוא אינו יודע כלום. בכל הדיאלוגים של אפלטון סוקרטס מראה שגם בן-שיחו לא יודע דבר. אבל בן שיחו חושב שהוא יודע, בעוד סוקרטס יודע דבר אחד והוא – שאינו יודע כלום. זוהי חכמתו. ולענייננו – זוהי גם ענוותו. מסתבר ששתי אלה – החכמה והענווה – באות זו עם זו. וביחד הן "המידה הטובה" היוונית. וכן היהודית, כפי שגם נכתב –
קהלת יב יג:"סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם".
וזאת לעומת הנטייה להתהלל בחכמה:
ירמיהו ט כב:"כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו".
והשווה:
"ולא קם נביא עוד כמשה". ומהי גדולתו? - "שכל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה, וכסבורים לראות ולא ראו. ומשה נסתכל באספקלריא המאירה, וידע שלא ראהו בפניו" (ע"פ רש"י, יבמות מט:).
תגובות
עריכהספר משלי פרק כב (ד) עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת יְהֹוָה עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים:
ספר תהילות פרק קיא (י) רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהֹוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד
עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת יְהֹוָה = רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהֹוָה
עֵקֶב עֲנָוָה ======== רֵאשִׁית חָכְמָה
- -- daian moshe, 2012-06-20 06:24:29
אמר רבי יצחק בר אלעזר: מה שעשתה חכמה עטרה לראשה, עשתה ענוה סנדל לעקבה:
עטרה לראשה - שנאמר (תהלים קיא י): "ראשית חכמה יראת ה'"
סנדל לעקבה - שנאמר (משלי כב ד): "עקב ענוה יראת ה'".
לכך נאמר: "יראת ה' מוסר חכמה".
- -- Erel Segal Halevi, 2012-06-20 07:48:05
יפה, תודה
וזה מקופל בפסוק שהבאתי מקהלת: את האלוהים ירא - כי זה "כל האדם"
- -- hagai hoffer, 2012-06-20 11:23:00
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-06-26.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0412_2