ביאור:חירות מודרנית

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

חירות מודרנית (לכבוד חג החירות התשע"ג)

לא מזמן כתבתי על המדרש "חירות על הלוחות" [[Tnk1/messages/file://C:/Users/חגי/Documents/חירות מודרנית.doc#_ftn1|(1)] והבטחתי דיון בחירות חילונית ועתה אני פורע את הבטחתי.

בספר "אנציקלופדיה של הרעיונות" [[Tnk1/messages/file://C:/Users/חגי/Documents/חירות מודרנית.doc#_ftn2|(2)] חסר הערך חירות/חופש, אך הוא מופיע במילות החיפוש ולכן אפשר לחלצו מבין הערכים השונים, וזה מה שאעשה במאמר זה.

התפיסה החילונית העיקרית שמדגישה את ערך החירות היא התפיסה האקזיסטנציאליסטית:

"ערך מרכזי באקזיסטנציאליזם הוא החירות.. ערך זה נובע מעצם הצורך המתמיד לבחור בפעולה מסוימת בתוך העולם – בחירה שאנו נוטלים עליה אחריות... התנהגות מעין זו נתפשת בעיני האקזיסטנציאליסטים כפעולה של חירות היוצרת אותנטיות" (ערך אקזיסטנציאליזם).

וכן - "האקזיסטנציאליסטים מבקשים למנוע קביעה מראש של תכונה מהותית אוניברסאלית, שאיתה מזוהה האדם, כגון שכל או תבונה, ורואים בו יצור חסר הגדרה ופתוח לשינויים על רקע פעילותו היומיומית. פעילות זו מעניקה משמעות לעולמו, קובעת את חירותו של הסובייקט ומאפשרת לו להגיע לקיום אותנטי" (ערך אותנטיות).

ועוד: "מנקודת מבט אקזיסטנציאליסטית (קירקגור, היידגר, סארטר, קאמי, מרלו-פונטי) האותנטיות מגדירה את החירות המזומנת לאני האינדיבידואלי. אני בודד זה נתבע לבחור בדרך פעולה שאינה מבוססת על הנחות אוניברסאליות ומהותניות... לחיות בצורה אותנטית פירושו לנקוט קו של חירות המשוחררת מן "ההונאה העצמית" (ערך אותנטיות).

לעומת זאת, חברי "אסכולת פרנקפורט" מרבים לדבר על דכאנות החברה, למשל:

""אי-חופש נוח, ללא-חיכוך, הגיוני ודמוקרטי שורר בציוויליזציה התעשייתית המפותחת", כותב הפילוסוף הרברט מרקוזה ובכך מגדיר את נקודת המוצא של האדם החד-ממדי. אדם זה הוא תוצר מובהק של עידן הקפיטליזם הצרכני וחלק בלתי נפרד מן הרציונליות הטכנולוגית שלו. זו מבשרת את כינונה של טוטליטריות חדשה: יעילה, דכאנית, "חיובית"" (ערך אדם חד-ממדי).

וכן – "חרושת התרבות – מונח מרכזי בהגותם של תאודור אדורנו ומקס הורקהיימר, אנשי אסכולת פרנקפורט, הגורסים כי בעידן הקפיטליזם העכשווי, מוצרי התרבות המשווקים להמונים הופכים חלק ממנגנון דיכוי פוליטי ואסתטי, וזאת חרף יומרתם להיענות לביקוש ולאפשר לכאורה בחירה חופשית" (ערך חרושת התרבות).

בהמשך, פוקו מדבר על שלילת חירות האדם המבוצעת על-ידי השלטון, כשהקיצונית שבהם:

"במקרים קיצוניים, "האדם החשוף", העציר במחנה, הוא מושא ישיר לאלימות מצד השלטון השולל את חירותו..." (ערך ביו-פוליטיקה; "ביופוליטיקה היא סך הפרקטיקות הרציונליות המשמשות את השלטון כדי לפקח על האוכלוסייה ולנהל את צורכי החיים שלה").

מול כוחו זה של השלטון קיימת גם מחאה:

"מול הטרור הכלכלי והנפשי שמפעיל שלטון התאגידים הרב-לאומיים מתגבש שיבוש נגדי, המבקש לשחרר את האדם מן הקונפורמיזם הצרכני שכופים עליו תהליכי הגלובליזציה ולהשיב לו את חירותו הגזולה" (ערך שיבוש תרבות).

מחלוקת זו משתקפת בתורות הכלכליות השונות.

מצד אחד קיים הליברליזם:

"הליברליזם דוגל בחירות הפרט, בזכויות האזרח ובחופש המחשבה והקניין. החירות נתפסת כערך רציונלי ותועלתני, התורם לשגשוגו של הפרט ומבטיח את אושרו של הכלל... דבר זה יקרה אם המדינה תצמצם ככל יכולתה את מעורבותה במשק ותניח לכוחות השוק לווסת את היחס בין ביקושים לסיפוקים" (ערך ליברליזם, ניאו-ליברליזם).

ברור שהליברליזם מסתמך על רעיון הבחירה החופשית:

"בחירה – השקפת עולם רווחת בקפיטליזם הליברלי, הרואה באדם אדון לגורלו; הפרט מממש את גורלו האישי באמצעות זכות הבחירה... לעתים קרובות השיטה משתמשת בטענת הבחירה רק לשם מירוב רווחים וייעול מערכות השיווק. במקרים אלה הבחירה היא באידיאולוגיה הליברלית והדמוקרטית של הקפיטליזם, שתפקידה הממשי הוא להרדים את תודעת ההמונים ולהסיט את תשומת לבם ממנגנוני שוק דטרמיניסטיים, הקובעים בעבור הפרט את "בחירתו" ואת "גורלו"" (ערך בחירה).

וזהו יסוד הקפיטליזם:

"הפילוסופיה של הקפיטליזם מעוגנת בעקרונות יסוד ליברליים כגון הבעלות על הגוף ועל התוצרים שהוא מפיק, חופש המחשבה, הקניין והתנועה" (ערך קפיטליזם).

נראה שלעומת הליברליזם יש להעמיד את השמרנות, המבליטה את ערך הקולקטיב ולא הפרט, אך בעצם בתפישה הכלכלית הן די דומות:

"ברור כי לשמרנות החדשה יש יותר מן המשותף עם הניאו-לברליזם. שני הזרמים מאמינים בכלכלת שוק, בהפרטה, במיסוי נמוך וכדומה" (ערך שמרנות, שמרנות חדשה).

על-כן נראה שמול שתי גישות אלה יש להעמיד את המרקסיזם. לעומתן המרקסיזם מבוסס על תפיסה דטרמיניסטית של ההיסטוריה ולפי הליברליזם מוביל לשעבוד האדם (ערך מרקסיזם).

ואולם אוסיף, כי מאכס באר [[Tnk1/messages/file://C:/Users/חגי/Documents/חירות מודרנית.doc#_ftn3|(3)] מראה שכבר לנביאי ישראל הייתה תפישה סוציאליסטית מאוד של המציאות. לפי דעתי, כפי שראינו האדם כנראה מורכב גם מחלק חופשי של אישיותו (ויש שמתווכחים גם על כך) וגם מחלק לא חופשי המוכתב לו על-ידי המדינה והסביבה בדרכים שונות. לכן גם השיטה הכלכלית צריכה להתחשב בשני צידי המשוואה: גם לאפשר מסחר חופשי ויוזמה אישית, עד כמה שניתן, וגם לפקח עליו תוך דאגה לשכבות החלשות. אין כאן סתירה והדברים יכולים לבוא ביחד. כך גם ננקוט בדרך האמצע הטובה בדרך-כלל, מול שתי קיצוניויות הרעות בדרך-כלל.

ובכן, אני תומך בסוציאל-דמוקרטיה!

אוסיף, כי קיים רעיון החברה האזרחית של הגל, המציע אף הוא פתרון משלו:

"בתצורתה האידיאלית, החברה האזרחית יוצרת ספרה ציבורית המבוססת על חירות אינדיבידואלית, על סולידריות מרצון ועל ריבוי זהויות, הבדלים וערכים בחברה. ספרה זו מנוגדת למדינה: בעוד המדינה דואגת לאינטרס הכללי של הקהילה, החברה האזרחית מתייחסת בראש ובראשונה לצרכים האינדיבידואליים ה"אנוכיים" של חבריה" (ערך חברה אזרחית).

ומכיוון אחר: תורת הקוונטים וההגות הפוסט מודרנית החופפת לה מציעות לנו שבירה של הדטרמיניזם (ע"ע) ופניה למרחב חופשי יותר. גם רשת האינטרנט החופשית משנה את המרחב בכיוון זה.

(ועיין עוד בערכים: אקט, דטרמיניזם, הפרטה, נאורות, פוסט מודרניזם, פסיכואנליזה, צנזורה, רשת).

לסיום, אסיים במה שהתחלתי בו, מכוון לאתר זה: בעבר השוויתי בין האקזיסטנציאליזם ובין התנ"ך [[Tnk1/messages/file://C:/Users/חגי/Documents/חירות מודרנית.doc#_ftn4|(4)] . ואולם, האין התנ"ך הוא ה"אותנטיות" (אגב, המילה הזו מופיעה גם במדרשים) האמיתית שלנו? ואם אנו מפרשים אותו פירוש מקורי ואישי אז על אחת כמה וכמה.

[[Tnk1/messages/file://C:/Users/חגי/Documents/חירות מודרנית.doc#_ftnref1|(1)] http://tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t0232_4.html

[[Tnk1/messages/file://C:/Users/חגי/Documents/חירות מודרנית.doc#_ftnref2|(2)] גורביץ', דוד, וערב, דן, אנציקלופדיה של הרעיונות – תרבות, מחשבה, תקשורת, ת"א: בבל, 2012.

[[Tnk1/messages/file://C:/Users/חגי/Documents/חירות מודרנית.doc#_ftnref3|(3)] באר, מאכס, היסטוריה כללית של הסוציאליזם והמאבקים הסוציאליים, הקיבוץ המאוחד - ת"א, 1953.

[[Tnk1/messages/file://C:/Users/חגי/Documents/חירות מודרנית.doc#_ftnref4|(4)] http://tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t08b06_2.html

תגובות

"האדם מורכב גם מחלק חופשי של אישיותו, וגם מחלק לא חופשי המוכתב לו על-ידי המדינה והסביבה בדרכים שונות..." --- אני מסכים, ראו גם במאמר: מי עשה את העניים? [1]

"... לכן גם השיטה הכלכלית צריכה להתחשב בשני צידי המשוואה: גם לאפשר מסחר חופשי ויוזמה אישית, עד כמה שניתן, וגם לפקח עליו תוך דאגה לשכבות החלשות" --- לזה אני כבר לא מסכים - גם אם העניים אינם לגמרי אשמים בעוניים, מי אמר שהפתרון הוא דווקא פיקוח של המדינה?! הרי ההתערבות של המדינה בדרך-כלל רק מחמירה את מצבם של אותם עניים שהיא כביכול מנסה להגן עליהם.

משל למה הדבר דומה - לאדם שמנסה לשכנע אותך, שזיהום אויר מסוכן לבריאות, ואז אומר "והמסקנה היא, שאתה צריך לקנות את התרופה המיוחדת שהמצאתי". רגע, מי אמר שהתרופה שלך אכן עוזרת?! לא מספיק להוכיח שיש בעיה, צריך גם להוכיח שהפתרון המוצע אכן פותר את הבעיה ולא מחמיר אותה.

-- Erel Segal Halevi, 2013-03-29 14:22:11

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה בhagaihof @ gmail.com וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2013-03-29.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0101_46